העורר וב"כ עו"ד יפתח רפאלי

ב"כ המשיבה עו"ד דקלה סרן

<#1#>

פרוטוקול

עו"ד רפאלי

חוזר על האמור בהודעת הערר ומבקש להוסיף מספר דברים: ראשית, כתב האישום מייחס לעורר עבירה אחת של גניבה מרכב, פריצה לרכב, בכך שפתח את הדלת. ליתר דיוק, מדובר בגניבה מחלון פתוח ולא פתיחת הרכב. אין חולק כי אלו הראיות. כך או כך, מדובר בגניבת מחשב, שהיה מונח בכיסא הרכב כאשר החלון פתוח.

אישום נוסף, מחודש יוני, מדובר בגניבה של מכשיר טלפון. מדובר באירוע שחלף כמעט חודש וחצי מאז ביצוע העבירה ועד שהעורר נעצר. יתר על כן, העורר נחקר ושוחרר בערובה על ידי קצין משטרה, כך שממילא לא ניתן לטעון שהאישום הזה מהווה בסיס למעצרו של העורר.

בסופו של דבר, עילת המעצר, גם אם קיימת, קמה בעיקר מעברו הפלילי. אני סבור שמדובר בעילה בעוצמה נמוכה, ניתן לאיין אותה באמצעות חלופה.

נכון שלעורר יש עבר פלילי. עבירת הסמים המיוחסת לעורר, היא עבירה משנת 2009. לאחר מכן הורשע בהחזקת סם לצריכה עצמית. יש גם הרשעה בגין עבירת רכוש, גניבה. כאשר יש לשים לב שמדובר בעבירה ישנה משנת 2009. נכון שיש גם הרשעות קודמות, והוא גם ריצה מאסרים.

לעניין הסמים – העורר השתמש בעבר בסמים, בין היתר גם בסמים קשים. הוא נדרש לעניין הזה כשנחקר. הוא אמר שלפני 5-6 חודשים אמו נפטרה. האירוע היה קשה מבחינת כל בני המשפחה, גם מבחינת העורר וגם מבחינת אביו, אירוע זה גרם לעורר לחזור לצרוך סמים למשך 3 חודשים. הוא גם אמר את זה בחקירה.

לעניין חלופת המעצר – אנו מסכימים שיצא למרכז יום, בית חוסן, בליווי אביו.

מדובר בחלופה בפיקוח שני מפקחים, אחד אביו שהוא גמלאי של המשטרה. האב לא עמד לצידו של העורר במהלך השנים האחרונות. בעקבות מות אמו של העורר, חל שינוי משמעותי באורחות חייו, ובתפיסת משפחתו. הוא גם אמר את זה בבית המשפט. בית משפט קבע שהאב הוא חלופה ראויה.

יש מקרים חמורים בהרבה, לצד עבר פלילי מכביד בהרבה, מגיש לעיון בית משפט מספר פסקי דין. מדובר בעבירות רבות יותר, קשות יותר, ובכל המקרים בית משפט מוצא לנכון להידרש לחלופות מעצר, כאלו או אחרות. גם במקרים שבהם השחרור הוא לבית ההורים, גם לאישה שמטפלת בילדים קטנים.

התיק אינו תיק למעצר. לעורר היתה מעידה.

עו"ד סרן

במקרה שלפנינו לא מדובר במעידה אחת, כפי שחברי מנסה להציג. כפי שעולה מכתב האישום האירוע הראשון היה ביוני, הוא שוחרר לבית, והוא לא השכיל לנצל את ההזדמנות הזאת. בתוך חודש ימים, הוא ביצע עבירה ברף יותר גבוה, הוא פרץ לרכב וגנב מחשב מתוכו. לא ניתן להציג זאת כמעידה. בוודאי כאשר מסתכלים על זה בתמונה הרחבה יותר, מדובר באדם מכור לסמים, מבצע עבירות רכוש על רקע הסמים. מדובר באדם שיש לו עבר מכביד ביותר. יש לו כבר 16 הרשעות קודמות. הוא כבר הורשע בעבר בעבירות סמים שונות, עבירות מרמה, עבירות אלימות, עבירות של הפרת הוראה חוקית, עבירות רכוש חוזרות. השאלה היא למה הציבור צריך לשלם את המחיר? למה הרכוש של הציבור צריך להמשיך להיפגע שוב ושוב, בגלל שבתי המשפט משחררים את העורר?

אני סבורה שעילת המעצר בתיק הזה, היא לא עילה בעצימות נמוכה. היא נמדדת לא רק ביחס למקרה הספציפי הזה, אלא גם נמדדת על עברו.

לעניין החלופה – אדם צריך לעבור את המסוכה של מתן אמון בו כדי לשחרר אותו לחלופה. כאשר עומד אדם זה בפני בית משפט, אחרי ששוחרר במשטרה לאחר העבירה הקודמת, תוך חודש חזר וביצע התפרצות לרכב. מדובר באדם שביצע לא אחת הפרת הוראה חוקית. זה האדם שניתן לתת בו אמון? כאשר הוא מכור לסמים?

החלופות שהוצגו בפניו, זה האב ואשתו. האב בחקירתו אמר שהוא בכלל לא יודע שהעורר משתמש בסמים. הוא לא מכור מהיום לסמים. זה מראה על מידת המעורבות.

גם אשתו אומרת שבזמן שהוא חי איתה, הוא יוצא מהבית, ממשיך לצרוך סמים ומבצע עבירות.

בית משפט קבע שהוא לא סבור שאלה הדמויות שיכולות להציב לו גבולות, מאחר ועד היום לא הציבו גבולות.

לעניין שילוב העורר, אין המלצה ובירור אם הוא מתאים להשתלב.

<#2#>

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת וולפסון), בתיק מ"ת 33933-07-12 מיום 23.7.12, לפיה הורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

לעורר מיוחסות שתי עבירות רכוש, האחת, התפרצות לרכב באמצעות פתיחת הדלת שלא היתה נעולה, וגניבת מחשב נייד ביום 12.7.12. השניה, גניבת טלפון נייד מחנות ביום 3.6.12.

התשתית הראייתית לא במחלוקת.

אשר לעילת המעצר – בית משפט קמא קבע כי קיימת עילת מעצר המבוססת על מסוכנות הנובעת מסיכון לרכושו של הציבור, ביחד עם עבר פלילי עשיר והתמכרות לסמים. לפיכך, ולאחר שבחן את הערבים, החליט בית משפט קמא שלא לשחרר את העורר לחלופת המעצר שהוצעה, פיקוח של אשתו ואביו, לאחר שהתרשם שהאב רחוק מחייו של העורר, ואשתו, למרות ששמשה חלופה משביעת רצון בעבר, לא תוכל לעשות כן עתה.

ב"כ העורר טוען בכתב הערר כי עילת המעצר, ככל שקיימת, נובעת רק מעברו הפלילי של העורר, אשר, לטענת הסנגור גם אינו משתמש בסמים כיום. לפיכך, מדובר בעילה שאינה מובהקת. בנוסף, טוען הסנגור כי החלופה שהוצעה, יש בה כדי להפיג את מסוכנותו של העורר ולא היה מקום לדחותה.

ב"כ המשיבה טוענת כי עילת המעצר נגזרת לא רק מעברו של העורר והתמכרותו לסמים, אלא גם מהעובדה שביצע עבירות רכוש בזו אחר זו, לאחר ששוחרר על ידי קצין משטרה, וכי לא ניתן להפיג את מסוכנותו בנסיבות העניין בחלופה שהוצעה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הערר להתקבל.

אשר לעילת המעצר - אין בעבירות רכוש כשלעצמן כדי להקים עילת מעצר, אלא אם כן נלווה אליהם מימד נוסף של ביצוע באורח שיטתי או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים. גם נסיבות אחרות, כגון עבר מכביד והתמכרות לסמים, שמלמדים על היקף ניכר ועל הצורך להמשיך בביצוע עבירות גם בעתיד, יש בהם כדי להקים עילה.

בנסיבות העניין, מדובר בעבירות רכוש קלות, אשר כשלעצמן לא היו מקימות עילת מעצר. בהצטרף עברו המכביד של העורר והתמכרותו לסמים, יש בכך כדי להקים את העילה. עם זאת אני סבורה כי אין מדובר בנסיבות בהן לא ניתן להפיג את מסוכנותו של העורר בחלופה.

החלופה שהוצעה הינה חלופה שבחלקה הוכיחה את עצמה, דהיינו, אשת העורר שכבר פיקחה עליו בעבר, ללא הפרות. בנוסף, אביו של העורר שהוא גמלאי של המשטרה, הציע לסייע בפיקוח. העובדה שהאב לא היה מעורב של העורר עד לאחרונה, אינה פוסלת אותו מלשוב ולהיות מעורב בחייו של הבן עתה. הבעיה היחידה שאני מוצאת בחלופה שהוצעה, הינה בהינתן שמדובר בנרקומן, (אני מתקשה לקבל את טענתו שאדם שנגמל מסמים, מתחיל להשתמש בסמים למשך 3 חודשים בלבד, ומפסיק ללא כל סיוע חיצוני), יש קושי במעצר בית מלא. אדם שמשתמש בסמים חייב את הסם לצרכיו היום יומיים, או תחליף לסם או גמילה כלשהי, וסגירתו של משתמש במעצר בית מלא, הינה מתכון בטוח להפרת תנאי שחרור.

לפיכך אני מקבלת את הערר, ומורה על שחרורו של העורר בתנאים הבאים:

מעצר בית מלא בביתו, בפיקוח אשתו או אביו אשר פרטיהם בפרוטוקול בית משפט קמא מיום 23.7.12.

העורר יפנה למרכז חוסן ביום ראשון הקרוב, 26.8.12, בשעה 08:00 בבוקר, ולצורך כך יוכל לצאת בליווי אחד הערבים בין השעות 08:00-11:00, ולאחר מכן יוכל להמשיך לצאת למרכז חוסן בליווי אחד הערבים, לפי סדר טיפולים שייקבע על ידי המרכז, ויינתן בכתב, ויועבר על ידי העורר למשטרת באר שבע.

שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר בעניינו של העורר, לבית משפט קמא, תוך 30 יום מהיום.

ככל שמי מהצדדים יבקש לשנות את תנאי השחרור, עקב האמור בתסקיר המעצר, יגיש בקשה בהתאם.

להבטחת התנאים תחתם ערבות עצמית וצד ג' בסך 10,000 ₪ כל אחד, ויופקד ערבון כספי בסך 2,000 ₪.

העורר יוכל להשתחרר בהפקדת 1,000 ₪ והיתרה בסך 1,000 ₪ נוספים, תופקד תוך 14 יום מהיום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ה' אלול תשע"ב, 23/08/2012 במעמד הנוכחים.