1. התובעת / נתבעת (להלן גם: "החברה") הגישה תביעה כספית כנגד הנתבע על סך 70,778 ₪. עניינה של התביעה נזקים נטענים שעל פי הנטען גרם לה הנתבע, קבלן משנה עמו התקשרה, לביצוע עבודות שיפוץ של מקלחות בית החייל בקרית שמונה (להלן גם: "קבלן המשנה"). כמו כן, תביעה כספית בגין משיכת חומרים בכמות חריגה על חשבון החברה וגרימת נזק לחברה של פגיעה במוניטין.

2. הדיון בתביעת החברה אוחד עם הדיון בתביעת קבלן המשנה בת"א 5102-09-08 אשר הוגשה על ידו ביום 15.9.2008. תביעה זו נסבה על יתרת תמורה שלא שולמה לו לטענתו מאת התובעת וכן בגין שיק על סך 20,000 ₪ שאבד לשיטתו אצל הבנק והתובעת לא פרעה תחתיו. יש לציין, כי מלכתחילה הוגשה תביעתו זו, הן כנגד החברה והן כנגד בנק ערבי ישראלי בע"מ, כלפיו נטענה טענת התרשלות בקשר לטיפול בשיק שאבד. התביעה הועמדה על סך 62,462 ₪.

ביום 11.5.11 ניתן פסק דין חלקי בתיק אשר על פיו, בהסכמת הצדדים, נדחתה התביעה כנגד הבנק.

3. בטרם איחודן של התביעות, הורה כבוד הנשיא (דאז) השופט אהוד רקם על איחודם של ת.א 5102-09-08 עם ת.א 2091/08 בפני כבוד השופט נאסר (החלטה מיום 26.5.11). ת.א 2091-08 נסגר לאחר הסדר דיוני ופסק דין מיום 14.3.2012. ביום 5.11.12 ניתנה החלטת האיחוד בתיקים דכאן.

העובדות בקליפת אגוז

4. הצדדים התקשרו בהסכם על פיו שכרה החברה את שירותי קבלן המשנה לביצוע עבודות שיפוץ במקלחות בית החיל בקרית שמונה.

התמורה המוסכמת עבור שיפוץ 5 המקלחות הראשונות הועמדה על סך 2,500 ₪ +מע"מ למקלחת בתוספת סך של 900 ₪ + מע"מ עבור ריצוף (בסך הכל 3,400 ₪ למקלחת +מע"מ).

התמורה המוסכמת בגין שיפוץ 13 מקלחות נוספות הועמדה על סך 3,500 ₪ + מע"מ + 850 ₪ + מע"מ עבור ריצוף וחיפוי קירות ותקרה בכל מקלחת.

5. במסגרת אותו פרויקט מסרה התובעת לנתבע עבודה חלקית ב-4 מקלחות נוספות תמורת סכום אשר שנוי במחלוקת, אך לא פחות מסך 1,600 ₪ כולל מע"מ לכל מקלחת.

קבלן המשנה ביצע עבודות נוספות של ריצוף סוויטות וחדר אינטרנט.

6. אין חולק, כי בפועל שולמו על ידי התובעת לקבלן המשנה סך של 101,946 ₪.

7. עוד אין חולק, כי שיק על סך 20,000 ₪ אותו מסרה החברה לקבלן המשנה במהלך ביצוע העבודות, בוטל על ידה מחמת טענותיה לליקויים בביצוע העבודה. המדובר בשיק "למוטב בלבד" על גביו מוטבע שמה של חברת ריאד קבלנים בע"מ.

8. חברת ריאד קבלנים בע"מ תבעה את פירעונו של השיק בהליך נפרד. במסגרת אותו הליך חויב קבלן המשנה בסכום השיק בצירוף שכ"ט והוצאות משפט [פסק הדין מיום 10.6.08 בת.א 2091/08 על פיו חויב קבלן המשנה בסך של 20,000 ₪ מחמת שלא הוגש על ידו כתב הגנה, צורף לתצהירו]. בעקבות פסק הדין, נמחקה בהסכמה התביעה כנגד הבנק ונדחתה כנגד החברה התובעת דכאן (אשר אף הן נתבעו באותו הליך) ללא צו להוצאות.

עיקר טענות הצדדים

9. לטענת החברה, קבלן המשנה משך מספקיה בלא ידיעתה, חומרים בכמות החורגת מהנדרש וכן כלי עבודה שונים. ההסכם השני עם הקבלן נחתם בלית ברירה (עבור 13 מקלחות נוספות) בשל מגבלות לוח הזמנים שלא אפשר לחברה למצוא קבלן חלופי. כבר בסיום עבודות השיפוץ שבוצעו על ידי קבלן המשנה ב-5 המקלחות הראשונות, הביע מנהל בית החייל בפני החברה את חוסר שביעות רצונו מאיכות עבודתו. קבלן המשנה כשל בתיקון הליקויים וצוות מטעם החברה נדרש לעשות זאת על אף ביצוע התשלום במלואו לקבלן המשנה.

10. לטענת החברה, ביצוע העבודה נעשה באופן חובבני ורשלני. למרות הבטחותיו, הקבלן לא תיקן הליקויים שנתגלו בעבודתו. החברה נאלצה להתקשר עם קבלן שיפוצים חלופי לתיקון הלקויים. עבודת ריצוף חדר אינטרנט וסוויטת אירוח אף היא בוצעה באופן חלקי, חובבני ורשלני- בלא השלמת סף כניסה, רובה ופאנלים. ליקויים נוספים כדוגמת נזילות וכן מראות שנאלצה החברה להחליף, התקנת מקלחונים עקומים ודלתות מקלחונים שאינן זזות ונשברות, נתגלו לאחר ביצוע העבודות. בנוסף, לא ביצע הקבלן את עבודות הניקיון ולשם כך נדרשה החברה לשכור את שירותיו של מנקה בית החייל. החברה אף נאלצה לשלם במקום הקבלן עבור השכרת רכב, משערבה לו.

11. החברה מציינת כי בשל חובו של הקבלן לה והנזקים שגרם, ביטלה שיק ביטחון על סך 20,000₪ אותו סחר לחברה לניכיון שיקים- אשר תביעתה תלויה ועומדת כנגדה. לטענת החברה, פגע הקבלן במוניטין שלה אצל האגודה למען החייל שהייתה לקוחתה בהיקפים גדולים והפסיקה להזמין אותה להשתתף במכרזים. החברה מעריכה הפסדיה בסך 50,000 ₪.

12. לטענת הקבלן בת.א, יתרת חובה של החברה כלפיו עומדת על סך 64,462 ₪, בכלל זה בגין שיק על סך 20,000 ₪ שנמסר לו על ידי החברה ולא נפרע, מחמת שאבד בבנק ערבי ישראלי. הקבלן מודה, כי החברה שילמה עבורו לחברת השכרת רכבים סך של 5,419 ₪ אותם יש לקזז מסכום התביעה. הקבלן מודה, כי הוא ביצע עסקת ניכיון שיקים אצל חברת ריאד בע"מ. בתמורה לביצוע העסקה נמסר השיק לחב' ריאד אשר כנראה הפקידה השיק בחשבונה המתנהל בבנק ערבי אצלו אבד השיק. לטענת הקבלן, החברה הייתה מרוצה מעבודתו ואף פנתה אליו להמשך שיתופי פעולה.

13. החברה טוענת כי שילמה לקבלן את מלוא הכספים המגיעים לו ואף שולמו על ידה כספים ביתר. היא אינה מכחישה דבר ביטולו של השיק, אלא שלטענתה המדובר בשיק בטחון בלבד. לשיטתה, השיק בוטל על ידה בגין כלל הנזקים והליקויים שנגרמו בעטיה של עבודת הקבלן.

דיון

14. העבודות אשר אין חולק, כי בוצעו על ידי הנתבע והסכומים המגיעים בגינן, בהתאם לראיות:

• 1. שיפוץ 18 מקלחות:
     1. 5 מקלחות ראשונות תמורת 2,500 ₪+ מע"מ למקלחת וכן 900 ₪+ מע"מ עבור ריצוף וחיפויי קירות כל מקלחת. בסך הכל 17,000 ש"ח +מע"מ=19,635 ₪. בקשר לכך אין מחלוקת בין הצדדים.
     2. 13 מקלחות נוספות תמורת 3,500 ₪ + מע"מ לכל מקלחת ו-850 ₪ פלוס מע"מ לריצוף וחיפוי קירות ותקרת כל מקלחת. החברה מודה, כי הסכום המוסכם לשיפוץ כל מקלחת על פי הסכם זה הנו בסך 4,350 ₪ + מע"מ עבור כל מקלחת. בסך הכל 56,550 ₪ +מע"מ שהם 65,315₪. המחלוקת נסבה על המחיר המוסכם בגין ריצוף המקלחות- 850 ₪ + מע"מ לשיטת החברה לעומת 1,100 ₪ + מע"מ לשיטת קבלן המשנה. גרסת קבלן המשנה לא מצאה ביטויה בהסכם כתוב או בכל ראיות אחרות. גרסאות הצדדים בנקודה זו שונות ומשכך חובת החברה כלפי הנתבע בגין ביצוע עבודות אלו הנה זו אשר בה מודה החברה, על פי החישוב דלעיל.
  2. עבודה חלקית ב- 4 מקלחות נוספות- פירוק, הרכבה, ריצוף ואיטום- קיימת מחלוקת בנוגע לרכיב התמורה- לשיטת התובעת: 1,600 ₪ כולל מע"מ למקלחת. לשיטת הקבלן- 2,200 ₪ עבור מקלחת [בקשר לכך בתצהירו של הנתבע שני רכיבים נפרדים בנוגע לשיפוץ 4 מקלחות, הגם שבכתב תביעתו נתבע סכום בסך כולל]. אין ראיה לסכום לו טוען הקבלן, מעבר להודאת החברה- לפיכך 6,400 ₪ כולל מע"מ.
  3. ריצוף סוויטות וחדר אינטרנט- קיימת מחלוקת לגבי היקף הביצוע ורכיב התמורה: לשיטת החברה- ריצוף של 54 מ"ר במחיר של 65 ₪ למ"ר (כולל מע"מ) ובסך הכל 3,410 ₪. לשיטת הנתבע- 80 ₪ למ"ר עבור 83 מ"ר שטח שרוצף, ובסך הכל 6,460 ₪. בנקודה זו לא הוצגו ראיות מטעם מי מהצדדים. לטענת קבלן המשנה, חרף עדותו של מנהל החברה, כי נהג להגיש חשבוניות בגין עבודות הריצוף שבוצעו עבור המזמין, בית החייל (עמ' 8, ש' 35, עמ' 9, ש' 1 לפר' עדותו), לא טרח להציגם בבית המשפט. לטענתו, משלא הובאו ראיות אלו, חזקה היא כי היו פועלות לרעת החברה.

בעדותו נשאל מנהל החברה,

"ש. האם יש לך את החשבון הזה? איזו הוכחה יש לך לכמות המ"ר.

ת. זו פעם ראשונה שאני שומע שיש מחלוקת על המ"ר.

...

ש. יש לך את ההתחשבנות ביניכם?

ת. שם יש מאות מטרים של ריצוף ולא חדר אחד. במסגרת של הגשת החשבון, אנו מגישים 200,300 מ"ר המחיר הוא מ"ר. זה כולל גם את המ"ר שלא האדון עשה"

(עמ' 9, ש' 2-3, 11-13 לפר')

בפסקה 4 לכתב תביעתו, טען קבלן משנה כי עבד אצל החברה יחד עם עוד 3 פועלים בעבודת שיפוצים. במצב דברים זה, נוכח תשובתו של מנהל החברה בעדותו, ספק אם היה בהצגת הראיה כדי ללמד על חלקו של קבלן המשנה דווקא ביחס לרכיב ספציפי זה. המדובר בתביעת קבלן המשנה ביחס לרכיב זה ונטל ההוכחה מוטל עליו. נטל זה לא הורם על ידו. במצב דברים זה, בהעדר כל ראיות להיקף השטח עליו סוכם ולסכום המוסכם בגין כל מ"ר, הרי כי לא הוכחה חובת תשלום מעבר ל- 3,510 ₪ בהם מודה החברה. המחלוקת נסבה על תוספת המע"מ לסכומים אלו;

לשיטת קבלן המשנה, יש להורות על תוספת מע"מ לסכומים אלו מכוחה של הודאת מנהל החברה, אשר נשאל בעדותו,

"ש. היה לכם הסכם שלא כולל מע"מ. האם סיכמתם סכום ללא תוספת המע"מ.

ת. לא זכור לי אבל לא סביר" (עמ' 7, ש' 32-33 לפר').

אומנם מנהל החברה מעיד כי אינו זוכר. אולם, משלא הובהר כי הסכום אינו כולל מע"מ הרי שדין הוא כי מדובר בסכום ללא מע"מ, שהרי עסקינן ביחסים חוזיים בין שני קבלנים. יתרה מכך, כפי שניתן ללמוד עד כה ביחסים בין הצדדים נהוגות היו שתי צורות קביעת המחיר.

על כן סך הכל 4,037 ₪.

• 1. התקנת מקלחונים ומראות- החברה מודה בסכום שהגיע למבקש בגין 13 אלומניום למקלחות* 1,900 פלוס מע"מ ובסך הכל 28,528 ₪. מעבר לכך לא הוכחו סכומים אחרים מוסכמים לתשלום בגין התקנת מקלחונים ומראות. על פי ההסכם הכתוב- "השיפוץ יכלול את כל העבודות הדרושות לשיקום מחדש של המקלחונים והאמבטיות" (סעיף 2) "השיפוץ יכלול את הרכבת האינסטלציה מים, הרכבת ברזים, כלים סניטריים, תקרה אקוסטית, נקודת חשמל במידת הצורך ועוד שאר אביזרים כמו מתלה מגבות נייר טואלט סבוניות וכו'" (פסקה 4 להסכם). בהתאם לעדויות הצדדים, הסכם זה ייוחס לביצוע העבודות ב-5 המקלחות הראשונות והמשך העבודה ב-13 המקלחות הנוספות לאחר מכן. בהעדר כל ראיה לסטייה הימנו (למעט רכיב התמורה, לגביו טענו הצדדים) ומכל מקום בהעדר כל ראיה לסיכום אחר בין הצדדים הרי שלא הוכח רכיב תמורה נפרד ביחס להתקנת מראות ו/או מקלחונים נוספים מעבר לאלו אשר בהם מודה התובעת. תמורה נוספת בגין ביצוע עבודות אלו לא מצאה ביטויה בכתב ולא הוכחה בראיות אחרות.
  2. זכוכית- הנתבע זנח בסיכומיו הטענות לאי תשלום המגיע לו מהחברה בסך 3,300 ₪ בגין תשלום שבוצע על ידו לזכוכית מוסטפא מכפר עראבה ממנו רכשה החברה את המראות והמקלחונים. [החברה מכל מקום טענה להחזר סכום עבור מראות בשיק מספר 97183 על סך 3,300 ₪ ליום 31.3.08].
  3. ניקיון- לשיטת החברה, לא ניקה הקבלן את שאריות עבודתו והיא נאלצה להביא תחתיו עובד ניקיון בסך 300 ₪. לשיטת הקבלן, בוצעו על ידו פירוק שטיחים והכנה לריצוף של הסוויטות וחדר האינטרנט בסך 1,500 ₪. שני רכיבים אלה לא מופיעים בהסכם כתוב ולא הוכח ביצוען בראיות. הרכיב האחרון נזנח על ידי קבלן המשנה בסיכומיו ומכל מקום הפרשים אחרים בגין ריצוף חדר האינטרנט לא הוכחו כאמור.
  4. בנוגע לרכיב תביעה נוסף אשר נתבע בכתב תביעתו של קבלן המשנה, בגין התקנת תקרות למקלחונים בסך 8,400 ₪ (סעיף 6ג לכתב התביעה) או סכומים נוספים כתוספת לכל מקלחת (במובחן מהסך הכולל המוסכם) לא הוכחה חובת תשלום נפרדת לקבלן המשנה בגין ביצוע עבודות אלו, במובחן מיתר העבודות שנדרש לבצע במקלחונים. בקשר לכך נשאל קבלן המשנה בעדותו,

"ש. התקרה של המקלחון, זה חלק מהעבודה שהיית צריך לעשות

ת. ועשיתי

ש. זה חלק מהמחיר?

ת. בתחילה כן. אח"כ לא זכור.

ש. לא מגיע לך תשלום עבור התקנת תקרה למקלחון?

ת. לא זכור לי. בכתב התביעה שלי לא רשום. בתצהיר שלי לא רשום.

ש. אני מפנה אותך לכתב התביעה עבור התקנת תקרות בסך 8,400 ₪ (סעיף 6ג לכתב התביעה)

ת. ..."

(עמ' 14, ש' 17-24 לפר' עדותו, הדגשה לא במקור).

15. במסגרת תצהירו של מנהל החברה, מר אלי סופר, נערך תחשיב באשר לסכומים ששולמו על ידי החברה לקבלן המשנה, לשיטת החברה, בסך כולל של 101,946 ₪ (כולל סכום בסך 5,419 ₪ ששולם על ידה עבור שכירות רכב לקבלן המשנה). כמו כן, נערך תחשיב, אשר על פיו, הסכומים שהגיעו לקבלן המשנה מאת החברה מסתכמים לכדי 123,388 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה הולם את הסכומים שהוכחו לתשלום דלעיל בגין ביצוע העבודות, בחלקם, מכח הודאת החברה למעט תוספת המע"מ בגין ריצוף סוויטות וחדר אינטרנט אשר בגינם יש להורות על תוספת סך של 527 ₪ בגין מע"מ- ובסך הכל סכומים בסך 123,915 ש"ח אשר הוכח, כי חבה החברה לקבלן המשנה בגין ביצוע העבודות. מעבר לכך, לא הוכחו סכומים נוספים בהם חבה החברה לתשלום לקבלן המשנה.

16. מכל מקום, הרי כי גם לשיטת החברה, היא נתרה חייבת לקבלן המשנה סך של 21,442 ₪ כולל מע"מ בקירוב ליתרת חובתה על פי התחשיב דלעיל- 21,969 ₪. טענותיה ליתרת זכות אצל הקבלן הנה לאחר קיזוז שערכה בגין טענותיה למשיכת חומרים ביתר על ידי קבלן המשנה מספקיה, תשלומים שנאצלה לשלם לשיטתה בגין ביצוע התיקונים באמצעות קבלנים אחרים ו/או מי מטעמה. רכישת 15 מ"ר קרמיקה, תשלום למנקה, רכישת חומר פרספקא למקלחון שנשבר על ידי הקבלן, החלפת 18 מראות, נזילות ועבודות שונות שלא ביצע קבלן המשנה ובוצעו על ידי עובדי החברה. בקיזוז כלל סכומים אלו, לרבות קיזוז סכום השיק שבוטל על ידה, נותר קבלן המשנה חב לה לשיטתה, 17,337 ₪.

17. אין חולק, כי בגין ביצוע עבודות השיפוץ, שולמו על ידי התובעת לקבלן 101,946 ₪, מהם סכום עבור השכרת הרכב. מכאן כי יתרת הסכומים המגיעה לנתבע בגין עבודות שביצע מסתכמת לכדי 21,969 ₪ בקירוב לסכום השיק אשר מודה החברה בביטולו.

להלן נבחן טענת הקיזוז בגין ליקויים בביצוע עבודות ;

ליקויים בביצוע עבודות-

18. לשיטת התובעת נתגלעו ליקויים בעבודת הנתבע ויש לקזז מהסכומים המגיעים לו סכומים כדלקמן-

א. כלי עבודה וחומרים שנמשכו על ידי הנתבע ביתר- 17,378 ₪.

ב. תשלום לקבלן אחר בגין ריצוף וקרמיקה 4 מקלחות- 3,600 ₪

ג. רכישת 15 מ"ר קרמיקה לפי 15 ₪ למ"ר- 525 ₪.

ד. תשלום לויקטור המנקה- 300 ₪.

ה. פרספקט למנקות שנשבר על ידי התובע- 700 ₪

ו. החלפת 18 מראות- 6,300 ₪.

ז. עבודות שלא בוצעו על ידי הנתבע, כי אם על ידי עובדי התובעת- 5,876 ₪.

ח. תיקון עקב נזילת מים- 2,500 ₪ פלוס השבת סכומים ששולמו לנתבע בגין ביצוע עבודה זו- 1650 ₪- 4,100 ₪ בסך הכל.

בסך הכל: 38,779 ₪ לשיטת החברה.

בקיזוז סכום השיק שבוטל (על סך 20,000 ₪) מסתכמת יתרת חובו של הקבלן כלפיה על סך 17,337 ₪ (לשיטתה).

19. לראיה צורפו על ידי התובעת מכתבו של מנהל בית החייל, מר דוד זזון, על פיו נתגלעו ליקויים חמורים בביצוע העבודות שהוזמנו מאת התובעת לביצוע בבית החייל (הועבר בפקס ביום 11.3.2010) ומכתבו של מר חגי קקון (מיום 31.1.2010), אשר על פי האמור בו, נדרש לביצוע עבודה של פירוק ריצוף ואיטום מחודש בארבע מקלחות בבית החייל בתמורה ל3,600 ₪ + מע"מ. למעט שני מכתבים אלו, לא הוצגו ראיות אחרות לתימוכין בטענות התובעת לליקויים בביצוע העבודות. עדים רלוונטיים מטעם התובעת לא הובאו לעדות. זאת הגם שהעיד מנהל החברה, כי הוא בקשר לפחות עם אחד מהם (עמ' 10, ש' 11-15 לפר') כרטסת הנהלת חשבונות לא הוצגה על ידה לתימוכין בטענותיה להוצאותיה.

20. במהלך עדותו של מר אליהו סופר, נתברר כי כלל לא נעשתה פנייה בכתב לנתבע בקשר לתיקון הנזקים. בקשר לכך העיד מר אליהו סופר מטעם החברה, כי שוחח עמו הרבה בטלפון אך לא שלח מכתבים (עמ' 9, ש' 28 לפר' עדותו, מיום 24.5.2017). בקשר לכך העיד, "הבן אדם לא רק שאין לו כתובת, גם לא עונה למכתבים שהגיעו מהוצל"פ שחזרו אלינו "לא התקבל". לאן אני אשלח לו מכתב" (עמ' 10, ש' 3-4 לפר'). לבסוף השיב, כי אף לא ניסה לשלוח לו מכתב (עמ' 10, ש' 9-10 לפר').

21. שני המכתבים שהוצגו על ידי החברה, הוגשו שלא באמצעות עורכם ומשכך אינם מהווים ראיה לאמיתות תכנם. לא הוצגו חשבוניות או קבלות ששולמו על ידה בגין הוצאות שהוצאו לטענתה לתיקון נזקים ו/או לביצוע עבודות. העדים הרלוונטיים מטעמה לא הובאו לעדות.

22. מנגד ובניגוד לטענות החברה, הצהיר קבלן המשנה, כי פנה אליו מר אלי מטעמה להמשך שיתופי פעולה בפרויקטים שונים (סעיף 12-13 לתצהירו). כמו כן, נשאל על כך בעדותו,

"ש. התובעת טוענת שהעבודה שביצעת לא טובה והיו הרבה ליקויים. מה אתה אומר.

ת. אם הייתה לי עבודה לא טובה, אחרי חמשת המקלחות הראשונות לא היה נותן לי את המקלחונים האחרים, סוויטות, עבודה בחוקוק.. לא כמו שהוא אמר שלא הזמין אותי. הוא הזמין אותי ונפגשנו בחוקוק ולא הסתדרנו.." (עמ' 15, ש' 19-22 לפר').

23. בנקודה זו יש לציין, כי בהתאם לכתב תביעתה של החברה, כבר לאחר ביצוע עבודות השיפוץ על ידי הקבלן ב-5 המקלחות הראשונות, פנה מנהל בית החייל והביע חוסר שביעות רצונו בפניה מאיכות העבודה. לאחר ניסיונות כושלים של הקבלן לביצוע התיקונים הגיע צוות מטעמה לתיקון הליקויים, הגם שהתמורה שולמה במלואה לקבלן. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה, כי לאחר ביצוע עבודות אלו שבה והתקשרה עם קבלן המשנה להמשך ביצוע העבודות ב-13 מקלחות נוספות.

24. בסופו של יום, לא הוכחו טענות החברה לליקויים והיקפם כדבעי ומשכך יש לדחות רכיב זה בתביעתה.

משיכת חומרים מעבר למוסכם

25. טענות החברה למשיכת חומרים מעבר למוסכם לא נתמכו על ידה בבדל ראיה. בקשר לכך, לכתב תביעתה צורף הסכם שעניינו רשימת חומרים להם נדרש הקבלן לצורך ביצוע העבודה (מיום 1.9.07). במסגרת זו הוסכם, כי "במידה ויהיו סוגי חומרים מעבר לרשימה ואשר נשכח בזמן ביצוע ההסכם יחוייב הקבלן המזמין להוסיפם לרשימה" (נספח ה לכתב תביעתה).

26. מר אליהו סופר נשאל בעדותו,

"ש. אתה טוען שנמשכו חומרים כלשהם. מי החנות?

ת. יש חנות בקריית שמונה שאני הלכתי איתו ופתחתי, החנות של חברת חגי. איני יודע אם היא קיימת שם לא ניסיתי לברר"

(עמ' 10, ש' 27-29 לפר')

מעבר לכך לא הוצגה כל ראיה בגין משיכת חומרים באופן חריג.

27. משנשאל לכך הקבלן בעדותו העיד,

"ש. קיבלת חומרים מהתובעת או שהבאת את החומרים?

ת. איזה חומרים. הוא היה מזמין חומרים. הוא אמר שאם אנו צריכים משהו תיגש לחומרי בניין ותזמין והם יביאו לבית החייל.

ש. איפה?

ת. בקרית שמונה? יש אחד באליפלט.

ש. היית הולך ומביא את החומרים?

ת. אני לא הולך. הוא היה מביא. אם היה חסר לי, מלט, דבק או משהו הייתי הולך.

ש. היית פונה לתובעת ומבקש רשות.

ת. הייתי מתקשר אני צריך ככה וככה. הוא היה אומר שלא נמצא, הוא יתקשר אליהם ואני אלך לקחת לפי אישור ממנו.

ש. היה שואל אותך מה חסר לך או היה מפנה אותך להביא את החומר.

ת. אני נמצא בשטח. יודע מה חסר לי. מתקשר אליו ואומר לי נגיד חול, מלט, דבק. הוא היה אומר לי תיגש לשם, הוא היה מתקשר ואני הייתי ניגש. אין לי סמכות לבקש על חשבונו.

ש. האם רכשת חומרים כלשהם עבור התובעת?

ת. לא. זה של בית החייל. בשבילי לרכוש? לא הייתה לי כל עבודה חוץ ממנו.

ש. אתה בעצם לא קנית שום דבר עבור התובעת? חומרים או ציוד.

ת. זה כל החומרים של התובעת לא שלי. לא שילמתי מהכיס שלי. הזמנתי חומר לפי האישור שלו. הם הביאו את זה לבית החייל"

(ש' 25-35, עמ' 14; ש' 1-7 עמ' 15 לפר' עדותו).

28. עדותו בנוגע לאופן משיכת החומרים לא נסתרה ולא הוכח כי נפל בה פגם. החברה מכל מקום לא הציגה חשבוניות ו/או כרטסת על שמה בגין משיכת החומרים וטענותיה בנקודה זו לא הוכחו.

נזקי מוניטין

29. אף טענות החברה לנזקי מוניטין לא נתמכו על ידה בבדל ראיה. יש לדחות טענותיה, כי בהעדר חקירה נגדית אודות האמור בתצהירו של המצהיר מטעמה, יש לראות בהצהרותיו כעובדות שאין חולקין עליהן, בראש וראשונה לנוכח הצהרת ב"כ הצדדים לפר' הדיון: כי, "אי חקירה על סעיף בתצהיר לא יהווה הודאה בתוכנו אלא יהא מטעמי שיקולי יעילות בלבד". מכל מקום, בהעדר הוכחת היקף הנזק ולו בבדל ראיה, דין הטענה להידחות לגופה. נטל ההוכחה בנקודה זו מוטל על התובעת בלבד.

אחרית דבר

30. בסופו של יום הוכח, כי יתרת חובה של התובעת לקבלן המשנה עומדת על סך 21,969 ₪ בקירוב לסכום השיק אשר מודה התובעת בביטולו [שיק בסך 20,000 ₪ מיום 29.2.2008]. הטענה, כי המדובר בשיק בטחון בלבד נסתרה בעדותו של מנהל התובעת, אשר העיד כי "השיק ניתן לו כתשלום עבור מקדמת עבודה" (עמ' 11, ש' 22-23 לפר' עדותו). מנהל התובעת אישר את ביטול השיק בעדותו זו,

"ש. לעניין השיק של 20,000 ₪, זה שיק שבוטל על ידך.

ת. כן, על ידי החברה.

ש. למה?

ת. כי התברר שהבן אדם הזה לקח חומרים בלי אישור שלנו מאיפה שפתחתי לו חשבון, הוא לקח מקדחה, מברגה, כוסות מתכת והרבה אביזרים מעבר לזה.

השיק ניתן לו כתשלום עבור מקדמת העבודה. זה לא כעבודה שביצע..."

(ש' 18-23, שם).

31. מנהל התובעת נשאל באשר לפרעונם של שיקים המאוחרים לשיק אשר בוטל ובמסגרת זו הציג גרסה נוספת באשר לביטול השיק כך,

" ש. אני אומר לך שיש עוד שיקים מלבד השיק של 20,000 ₪ שכן נפרעו?

ת. השיקים שנתנו באותה מסגרת. הוא קיבל 3 שיקים. ביטלתי את הראשון ואז הוא בא ואמר שקשה לו שלא אבטל את השני. אמרתי לו בסדר, תעשה תיקונים כמו שצריך, תעשה הכל ואת זה נחזיק.

ש. עניין הנזקים והתיקונים היה באיבו באותה העת?

ת. אני אומר שלא. היו תיקונים תוך כדי. זה דבר שמתבצע בעבודה שיפוץ. אבל הנזק הגדול שהיה עם השיק, שהתאריך של השיק הגיע, היה נזק גדול בכל הסיפור שצריך לתקן ובגלל זה בוטל השיק.

...

ש. השיק בוטל כי היו נזקים ולא מפני שלא ביצע עבודה.

ת. עבודות שהיו נזקים ועבודות שלא ביצע. שני הדברים היו יחד".

(עמ' 11, ש'31-35 לפר'; עמ' 12, ש' 1-7 לפר' הדיון מיום 24.5.2017).

32. כאמור לא הוכחו הנזקים הנטענים והיקפם בעבודות הקבלן. כלל לא נטען לעבודה מוסכמת שלא בוצעה על ידי הקבלן. גם הטענה למשיכת חומרים ביתר לא הוכחה. לא זו בלבד שגרסת החברה לסיבת ביטול השיק נסתרה פעם אחר פעם בעדות מנהלה, הרי שטענות אלו לא הוכחו על ידה. מטעמים אלו ונוכח עדותו של מנהל החברה, כי השיק נמסר לקבלן המשנה כמקדמת עבודה ומכל מקום עבור ביצוע העבודה, נחה דעתי כי ביטול השיק נעשה שלא כדין ומשכך חבה החברה בהשבת שוויו לקבלן.

33. יתרת חובה של החברה לקבלן בגין ביצוע עבודות על ידו הנה בקירוב לסכום השיק הנתבע. סכומים נוספים לזכות קבלן המשנה מאת החברה, מעבר לסכומים המוכחים בגין ביצוע עבודות על ידו, לא הוכחה. אי לכך יתרת חובה של החברה לקבלן בגין ביצוע העבודות על ידו הנה בסך 21,969 ₪.

34. נוכח מסקנתי בדבר ביטולו של השיק שמסרה החברה לקבלן, שלא כדין, מוצאת אני להידרש לטענותיו הנוספות של הקבלן בגין נזקיו שנגרמו לו בגין תביעת ריאד קבלנים בע"מ כנגדו, מחמת ביטול השיק והליכי הוצאה לפועל בעקבותיו. לטענת קבלן המשנה, נזקיו הישירים הסתכמו לסך של 5,165 ₪ אשר שולמו לריאד קבלנים מעבר לסכום השיק, בתוספת 2,243 ₪ ששולמו בשל מימוש קרן ההשתלמות לצורך פירעון חובותיו (מס הכנסה בהיקף 35%). קבלן המשנה לא צירף ראיות בקשר לביצוע סכומים אלו שמעבר ליתרת החוב וראיות בגין מימוש קרן ההשתלמות לצורך פירעון החוב ותשלום מס הכנסה בגינה.

35. לתצהירי הנתבע בת.א 5102-09-08 צורפו לראיה- העתק צילומי של השיק, קבלה מריאד קבלנות בגין עסקת הניכיון, אישור הפקדת השיק בבנק ערבי ישראלי (מיום 28.2.2008), מכתב הבנק לחברת אלקטרו פ.א.מ בגין אובדן השיק בבנק, דף חשבון לתיק ההוצאה לפועל בין החייב- חוסאם סח (הקבלן) לזוכה- ריאד קבלנות והשקעות בע"מ. פסק הדין החלקי שניתן בהעדר הגנה כנגד החייב, חוסאם סח וכן בקשה לביצוע פסק הדין שניתן כנגדו בהוצאה לפועל.

36. הראיות מלמדות, כי אכן השיק שנמסר לקבלן המשנה מאת החברה, נמסר על ידו במסגרת עסקת ניכיון שיקים לחברת ריאד קבלנים בע"מ והלה קיבל תמורתו. השיק הופקד על ידי חברת ריאד קבלנים ואבד אצל הבנק. בד בבד מודה החברה התובעת בביטולו של השיק האמור. במסגרת הליך שפתחה ריאד קבלנות והשקעות בע"מ כנגד החברה, קבלן המשנה והבנק ניתן כנגד קבלן המשנה פסק דין בהעדר הגנה (פסק דין מיום 10.6.08) כנגד קבלן המשנה ניתן פסק דין בהעדר הגנה לפירעון תמורת השיק בסך 20,000 ₪.

37. בהתאם לדף החשבון בתיק ההוצאה לפועל החוב תפח לסך של 27,421 ₪ נכון ליום 8.4.11. במסגרת זו בוצע כניסת תקבול בסך 4,165 ₪ בגין עיקול צד ג' ובהתאמה לטענות הקבלן בנוגע למימוש קרן ההשתלמות שלו בגין עיקול. יחד עם זאת טענות לביצוע תשלום למס הכנסה בשיעור 35% לא הוכחו.

38. בנוסף, לכלל ראיותיו של קבלן המשנה, צורפה הצעה להסדר שהוצע לו מצד חברת ריאד קבלנים מיום 10.1.12 על פיו, נדרש לשלם סך כולל של 21,000 ₪ לפירעון החוב בהוצאה לפועל. קבלן המשנה חתם על הסכמתו להסדר זה. כמו כן, מתייחס ההסדר לשיק בסך 15,000 ₪ שנמסר זה מכבר על ידי קבלן המשנה לריאד קבלנים בע"מ קודם חתימת ההסדר. חתימתו של קבלן המשנה על ההסדר והצגתו מהווה הוכחה לכך, כי נדרש קבלן המשנה לשלם לפחות 21,000 ₪ בגין מימוש הליכי הגבייה (ביצוע תשלום גבוה מכך, בהתאם לדף החשבון, לא הוכח ולא נטען).

39. סופו של יום הוכח, כי נדרש קבלן המשנה לביצוע תשלום בסך 25,165 ₪ לתובעת, כפי הנטען על ידו, בגין ביצוע פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה. כך שנזקיו המוכחים בגין פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה נאמדים בסך 5,165 ₪.

40. כעת נשאלת השאלה, האם נזקיו אלו רובצים לפתחה של החברה.

41. מאחר שאלמלא בוטל השיק על ידי החברה ולחלופין אלמלא אבד השיק אצל הבנק, לא היה קבלן המשנה נתבע כלל, הרי שהחברה אשר ביטלה את השיק ומאידך לא נהגה בתום לב במסירת שיק חלופי, בכפוף להתחייבות הבנק (נספח ז לתצהיר קבלן המשנה בת.א 5102-09-08) היא החבה בסך נזקיו בגין ניהול ההליך קודם ומתן פסק דין כנגד קבלן המשנה. לאור המורם, הנני מחייבת את החברה בסך נזקיו של קבלן המשנה, נוסף ליתרת חובה כלפיו, בסך 5,165 ₪.

לסיכום

42. לאור כל האמור לעיל דין תביעת התובעת, חברת אלקטרו פ.א.מ יזמות בע"מ בתא"מ 22599-03-12 להידחות בכללותה.

דין תביעת התובע, מר חוסאם סח בת.א 5102-09-8 להתקבל בחלקה.

43. חברת פ.א.מ יזמות בע"מ ח.פ 510837610 תשלם לחוסאם סח סך של 21,969 ₪ (כולל מע"מ).לסכומים אלו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת תביעתו (15.9.2008) ועד היום.

44. בנוסף תשלם חברת פ.א.מ יזמות בע"מ ח.פ 510837610 למר חוסאם סח, סכומים בסך 4,165 ₪ כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 17.12.2008 והיום. לסכום זה יתווסף תשלום בסך נוסף של 1,000 ₪ לקבלן המשנה, כשהנו נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 10.3.2012 ועד היום.

45. לכלל הסכומים יתווספו שכר טרחת עורכי דין והוצאות למר חוסאם סח בסך 10,000 ₪ אשר ישולמו לו מאת החברה, חברת אלקטרו פ.א.מ יזמות בע"מ.

46. סך הכל תשלם החברה חברת פ.א.מ יזמות בע"מ ח.פ 510837610 לחוסאם סח –

א. סך של 21,969 ₪ (כולל מע"מ) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת תביעתו (15.9.2008) ועד היום.

ב. סך של 4,165 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 17.12.2008 והיום.

ג. סך של 1,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 10.3.2012 ועד היום.

ד. סך של 10,000 ₪ שכ"ו עו"ד והוצאות.

47. כלל הסכומים ישולמו בתוך 45 יום מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.

פסק הדין יישלח לצדדים.

הנתבע / התובע מר חוסאם סח ימציא העתק פסק הדין לתובעת / נתבעת בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, ל' תשרי תשע"ח, 20 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.