<#1#>

בפניי בקשה נוספת שעניינה אי קיום הוראות פסק הדין מיום 11.11.2013 ואשר נתן תוקף להסכמות הצדדים. על פי אותו פסק דין היה על הנתבע 1 לפעול לסילוק הכופר שהוטל על המקרקעין נשוא הדיון וזאת תוך 60 יום. בנוסף, היה עליו לפעול לסילוק יתר המסים החלים על העסקה שנכרתה בזמנו בינו לבין משפחת רעד וזאת תוך 60 יום, באופן שניתן יהא לבצע את רישום הבעלות לגבי המקרקעין על שמו. זאת על מנת לאפשר רישומה בהמשך על שם התובע.

הנתבע לא קיים אחר פסק הדין והתקיימו מספר דיונים במסגרת הבקשה לביזיון שהוגשה מטעם התובע. ההחלטות שניתנו לעניין זה מדברות בעד עצמן ואיני רואה מקום לשוב ולפרוש את המסכת העובדתית בהרחבה. בסופו של דבר הוריתי, בהחלטתי מיום 27.10.2014 מתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, כי הנתבע 1 יישא בקנס יומי בסך 2,000 ₪ בגין כל יום שבו לא יקיים וימלא אחר הוראות פסק הדין. לצד זאת נקבע כי על מנת לאפשר לנתבע הזדמנות אחרונה למלא אחר התחייבויותיו, אני מעכב את ביצוע החלטתי למשך 7 ימים.

עתה מונחת בפניי בקשה לביטול הקנס היומי מן הטעם שהנתבע 1 מלא אחר התחייבויותיו על פי ההסכם. בתגובה שהגיש ב"כ התובע, נאמר כי טרם הומצאו כלל המסמכים המאפשרים רישום הבעלות על שם הנתבע 1. למעשה, חזרו הצדדים על אותן טענות שהועלו בדיונים הקודמים לפיהן טוען התובע מחד כי המסמכים לא הומצאו לידיו וכי לא ניתן להשלים את הרישום בפנקסי המקרקעין ואילו הנתבע טוען כי מילא אחר התחייבותו. בזמנו הכרעתי באותן טענות ואין בכוונתי לשוב ולהידרש אליהן. על מנת להביא סוף לפרשה מתמשכת זו, אני מורה לנתבע 1 להשלים בעצמו את רישום הזכויות אותן רכש ממשפחת רעד במקרקעין נשוא הדיון. לאחר העברת הבעלות על שמו, אשקול הבקשה לביטול הקנס היומי. בשלב זה איני רואה לכך מקום.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ה, 11 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.