עניינה של התביעה- טענת התובעת בדבר רשלנות רפואית לכאורה של הנתבעת, שבגינה היא עותרת לפיצוי.

לפני בקשה לסילוק על הסף שהגישה הנתבעת.

בחנתי את הבקשה ואת תגובת התובעת ומצאתי שעל פניו- הצדק עם הנתבעת.

זאת- מנימוקי הבקשה, שכדי שלא להאריך- לא אחזור עליהם אחד לאחד.

אחדד עם זאת, בתמצית, כי תובע אכן מנוע מלהעלות טענות שברפואה ללא צירוף חוו"ד רפואית של מומחה,

הערוכה כדין, והיא זו המקימה למעשה את עילת התביעה. בהעדר חוו"ד כאמור בענייננו- לא קמה עילה בידי התובעת.

זאת ועוד. ככלל, תביעה בעילה של רשלנות רפואית אינה מתאימה להתברר בבית המשפט לתביעות קטנות. מסגרת דיונית זו נועדה לבירור עניינים שניתן לברר ברוב המקרים בישיבה אחת, ובירורה הינו מהיר וקצר. לעומת זאת- בתביעה מעין זו שלפני- יש צורך כאמור בהגשת חוו"ד ע"י התובע, לאחריה מוגשת בד"כ חוו"ד נגדית, לעתים בימ"ש ממנה מומחה שלישי מטעמו. יש ונדרשת חקירת מומחים ומטבע הדברים- בירור תביעה כזו בד"כ אורך זמן ולא ניתן לסיימו בישיבה אחת וקצרה. ודוק. ניהול תיק כזה כרוך בד"כ בשאלות משפטיות והוא מצריך ידע והבנה משפטית בתחום.

מכל האמור- אני נעתרת לבקשה ומורה על מחיקת התביעה.

בנסיבות הענין ולפנים משורת הדין- איני מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת בגין הליך זה.

במאמר מוסגר- אציין כי אין באמור כדי למנוע מהצדדים לבוא בדברים ולנסות ולייתר התדיינות עתידית

בבית המשפט- במסגרת שאינה בית המשפט לתביעות קטנות, ולחסוך בכך הוצאות רבות ועוד.

פסק-הדין ישלח לצדדים, עם אישור מסירה.

ניתן היום, ט' חשון תשע"ג, 25 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.