לפני: כב' השופט צבי פרנקל

נציג ציבור עובדים: מר אסמעיל אבו מטיר

נציג ציבור מעבידים: מר דב אבדור

פסק דין

1. התובע, יליד 1949, טבח במקצועו, הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגיעתו כפגיעת עבודה, על פי תורת המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995.

2. התובע הגיש לנתבע טופס תביעה ביום 02.01.11, בה טען לפגיעה בכתף ימין עקב עבודתו. לטענת הנתבע, לא הוכחה פגיעה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק ואין לקבל את טענת התובע בדבר פגיעה בעבודה על דרך מחלת מקצוע או מיקרוטרואומה. משנדחתה תביעת התובע ע"י הנתבע הגיש תביעה זו.

3. בשאלון למבוטח שמילא התובע ביום 27.02.11, תיאר התובע מגוון רחב מאוד של פעולות אותן הוא עושה במהלך יום עבודתו בחברת "זר מעדנים", התובע עבד בחברה עבד בחברה כ-8.5 שנים, החל בשנת 2004.

"במסגרת תפקידי אני אחראי על הכנות בתחום המזון, סידורי תבניות, הכנסות והוצאות תבניות לתנורים, טיגונים, פיזור האוכל המבושל במתקני חדר האוכל, הכנת הכנות, סדר וניקיון במטבח" (עמוד 1 לשאלון המבוטח, סומן כנ/2 לתיק המוצגים של הנתבע).

4. התובע הגיש תצהיר ביום 10.2.13 בו הצהיר כי ביצע פעולות חוזרות ונשנות במהלך עבודתו, עבודה באמצעות פטיש ל"דפיקת שניצלים", דפיקות של 10-15 לכל ק"ג של שניצל, ביום היה צריך "לדפוק" על כ-500 שניצלים וביום שישי על כ-100 שניצלים ביום, כלומר: בשבוע ביצע בין 2500-4000 דפיקות חוזרות ונשנות. פעולות אלה בוצעו בין השעות 07:00-11:00, התובע הצהיר כי ביצע פעולה של חיתוך בשרים וירקות, מוצרים קפואים במשך שעתיים כל יום, היתוך היה באמצעות שימוש יד ימין המלווה במאמץ כף היד.

5. ב"כ הנתבע טענה שיש לדחות את התביעה כי עבודתו של התובע כטבח כללה מספר רב של פעולות והינה מגוונת. לטענתה בחינת הראיות בתיק ומחקירת התובע עולה כי התובע ביצע מגוון פעולות בעבודתו ולא הוכחו פגיעות חוזרות זהות במהותן במשך זמן ממושך ותדירות גבוהה. ב"כ הנתבע טענה כי עבודתו של התובע הייתה משתנה מבחינת שימוש בסוגי המזון, מיקום, סדר יום העבודה, תדירויות העבודה ורצף העבודה והוא ביצע עבודות מגוונות.

6. בפנינו העידו התובע, מר ישראל הרוש-אחראי מטבח בחלק מתקופת עבודת התובע, הגב' נטלי שושן- מנהלת מטבח בחלק מתקופת עבודת התובע.

7. התובע העיד בחקירתו כי במסגרת תפקידו כטבח, פעולותיו היו: הכנת שניצלים, טפיחה על השניצלים באמצעות היד, ציפוי השניצלים בביצה ובפירורי לחם, טיגון: "דופק אותו, מצפה אותו עם ביצה וקמח. מטגן ומחלק למפעלים בחוץ", סידור תבניות, הרמת סירים, חיתוך מספר סוגי בשר, חיתוך ירקות, שטיפת ירקות, ניקיון וסדר המטבח.

8. המחלוקת בין הצדדים, נסבה אודות שאלת קיומן של תנועות חוזרות ונשנות ברציפות לצורך הכרה בתביעה על דרך תורת המיקרוטראומה. זאת, לנוכח ההלכה הפסוקה לפיה:-"הכרה בפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה מחייבת קיום תשתית עובדתית מוכחת וכן ביסוס רפואי לגבי אותה תשתית" (דב"ע (ארצי) נ/0-90 אריה אוחיון - המוסד לביטוח לאומי, פסקה 20 (1996)). לצורך ביסוס אותה תשתית עובדתית, על התובע להוכיח כי במהלך עבודתו נגרמו לו אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, והצטברותן הביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו (דב"ע (ארצי) מח/0-77 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538, 540 (1988)).

9. בית הדין הארצי פסק כי התנועות שבעקבותיהן נגרמות פגיעות זעירות "אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו במקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר..." (עב"ל 313/97 (ארצי) המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 529, 533 (1999)).כן נקבע כי יש "לאבחן בין סדרה של פעולות זהות או דומות במהותן לבין פעולות שונות ומגוונות. האחרונות לא תקנינה את כרטיס הכניסה לסיווגן כמיקרוטראומה (עבל (ארצי) ליליאן פרץ - המוסד לביטוח לאומי, פסקה 5ב (2006)) וכן "...יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מס' רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל 1012/00 אלי שבח-המוסד לביטוח לאומי, פסקה 6ג (2002)). בעב"ל (ארצי) 465/07 יהודאי-המוסד לביטוח לאומי (30.12.07) נקבע: הפעולות החוזרות והנשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא יש לבחון האם ניתן לבודד פעולות מסוימות אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו.

בענייננו, אחראי המטבח, מר ישראל הרוש העיד: "בגדול לא היה תפקיד מוגדר..." (שורה 14, עמוד 12 לפרוטוקול מיום 19.11.13), וכן העיד: "... תוך כדי היה מרים תבניות ולוקח אותם לשטיפה, היה מעמיס עגלה עם כלים מלוכלכים ולוקח לשטיפה" (שורות 17-18, עמוד 11 לפרוטוקול מיום 19.11.13).

10. על מנת ליישם את תורת המיקרוטראומה להוכחת קיומה של תאונת עבודה, על המבוטח להוכיח שהייתה סדרה של פגיעות חוזרות ונשנות, שכל אחת מהן תרמה נזק זעיר משלה, עד שהתהווה במצטבר, נזק רבתי (המחלה עצמה) שמנע מן העובד להמשיך לעבוד (דב"ע נא/0-116 המוסד לביטוח לאומי - קמיליה חורי, פד"ע כ"ה 25).בעב"ל 32417-01-12 דליה חסידי –המוסד לביטוח לאומי (2.12.12) נקבע כי כאשר בוחנים שאלת "התשתית" בתיקי מיקרוטראומה יש ליתן משקל לביצוע או חזרת הפעולות על רצף הזמן, גם אם התובע מבצע פעולות נוספות במהלך יום העבודה אולם הפעולות צריכות להיות ברוב שעות עבודת התובע.

התובע לא הוכיח שברוב שעות עבודתו הוא עשה פעולות חוזרות ונשנות. התובע העיד: "את יודעת זה מפעל, לא אוכלים סוג אחד של בשר, זה כמה סוגים, נגיד 5 או 6 סוגים, נגמר סוג אחד אז מוציאים מהפריזרדר אז צריך לחתוך, את כל החתוכים האלה אני הייתי עושה, אף אחד לא היה חותך חוץ ממני" (שורות 8-10, עמוד 5 לפרוטוקול מיום 09.07.13).

11. ב"כ התובע בסיכומיה הפנתה לב"ל (חי') 1563/06 פלדמן גלינה – ביטוח לאומי, ניתן ביום 19.09.07 שם דובר על תובעת שעבדה ברשת סופר סל במחלקת הבשר הטרי והקפוא ועיקר עבודתה כלל: "דפיקת שניצלים" תוך שימוש ב"מטקה" מאולתרת, חיתוך פירוק, קיצוץ, ניקוי עופות ודגים מספר רב של פעמים במהלך היום, לאורך היום. שם נקבע כי יש למנות ממומחה רפואי.

המקרה שלפנינו שונה, התובע עבד עם ידיו ולא באמצעות "מטקה" או כלי אחר , טפח על השניצלים, טיגן אותם , פעולות החיתוך של ירקות ובשר היו בזמנים שונים, לאורך היום , פעולות אלה לוו בפעולות אחרות של הוצאת והכנסת תבניות, סידור תבניות, ניקיון ושטיפת המטבח, הרמת ארגזים כלומר: לאורך כל שנות עבודתו במגוון התפקידים שמילא, נדרש התובע לבצע מגוון של פעולות המבוצעות בסדר שונה לפי הצורך. לעתים, מדובר בפעולות הכרוכות במאמץ פיזי כגון הרמת ארגזי ירקות, לעתים מדובר בעבודת חיתוך, ציפוי וטפיחה אף לא אחד מהתפקידים שמילא התובע, הצריך ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית הדומה במהותה. בנסיבות הללו לא הניח התובע תשתית עובדתית להכיר בפגיעות מהן הוא סובל – פגיעה בכתף ימין – כתאונה בעבודה מכוח הלכת המיקרו טראומה .

12. התובע עסק במהלך יום עבודתו, בטפיחה על שניצלים באמצעות הידיים, ציפוי שניצלים, טיגון, חיתוך סוגי בשר שונים, פעולות של ניקיון וסדר, שטיפת ירקות, הרמת תבניות, פיזור האוכל המבושל במתקני האוכל, הרמת סירי בישול. התובע השתמש במגוון תנועות ותנוחות בכל אחת מן העבודות אותן ביצע. מחקירתו של אחראי המטבח, מר ישראל הרוש ניתן ללמוד כי פעולות שונות, נעשו בזמנים שונים, בהתאם לצורך: "...היו ימים שלפי התפריט שההינו מקבלים, כל שבוע משהו אחר. כל יום משהו אחר. אז היו לנו לפחות פעמיים שלוש בשבוע דג מטוגן, שאותו דבר עם הסיפור של השניצל משהו בסגנון הזה. היו מקרים שהיה חסר בשר מסוים וארמונד היה חותך, אם היה בשר מספר 2 זה נקרא סטרוגנוף אז הוא חותך אותו לרצועות דקות" (שורות 1-4, עמוד 9 לפרוטוקול מיום 19.11.13).

13. על פי חומר הראיות לא ניתן לאתר בעבודתו של התובע כטבח פעולות רצופות דומות וממושכות של הפרדת סוגי העבודות בהם הועסק התובע במהלך היום ובידוד התנועות הרלוונטיות לאותן עבודות, אינו מצביע על פעולות חוזרות ונשנות ההולמות את תורת המיקרוטראומה.

מר ישראל הרוש, אחראי המטבח העיד בפנינו כי פעולותיו של התובע בהכנת השניצלים לא הייתה מלווה בכלים אלא " ...הוא היה מעבד אותם. כלומר קמח ופירורי לחם זה לא היה מכונה או פטיש הכל עם הידיים..." (שורות 2-4, עמוד 8 לפרוטוקול מיום 19.11.13), כמו כן העיד כי התובע לאחר שסיים את פעולת העיבוד, היה מבצע פעולות אחרות: " היה מסיים בין 10:00 ל-11:00 ואז היה בנוהל השוטף של המטבח. אם היה חסר בשרים אז הוא היה נכנס ועם סכין חותך אותם, לא הייתה לו מכונה לחיתוך בשר. הכל עם הידיים. אם זה בשר, ואם זה ירקות ותפוחי אדמה שהיינו עושים הכנות או מה שהיה חסר לאותו יום או שמסביבות 13:00 עד סוף היום שזה 15:30, היה חותך ירקות, תפוחי אדמה וכאלה. מרים ארגזים מהמקרר למטבח עם הירקות עצמם. זו העבודה שלו" (שורות 16-20, עמוד 8 לפרוטוקול מיום 19.11.13). עדותו של מר הרוש מלמדת כי התובע ביצע מספר רב של פעולות בסדר שונה, עם הידיים או באמצעות סכין.

גב' נטלי שושן, מנהלת המטבח, העידה כי התובע ביצע פעולות שונות ומגוונות הכוללות: הכנת שניצלים שהיו מגיעים חתוכים, התובע היה מצפה אותם בביצה ופירורי לחם וטופח עליהם, התובע ביצע פעולות נוספות, חיתוך ירקות נעשה כל יום, חיתוך הבשר לא נעשה מידי יום (שורה 24, עמוד 7, שורה 11, עמוד 8 לפרוטוקול מיום 09.07.13).

14. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שלא מתקיימים התנאים הבסיסיים לקיום התשתית העובדתית הנדרשת לצורך הכרה בתביעה, התובע העיד שהיו מגוון רחב של פעולות רבות לאורך היום, לא ניתן למצוא סדר קבוע ותנועות קבועות בעבודת התובע. לא השתכנענו כי עבודת התובע במקרה זה חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך רוב יום עבודתו. לא ניתן למצוא פעולות מונוטוניות, על כן יש לדחות את התביעה מבלי להיזקק למינוי מומחה רפואי.

15. לאור האמור, דין התביעה להידחות. אנו קובעים שלא התקיימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה ולכן גם אין מקום למנות מומחה מטעם בית הדין.

16. אין צו להוצאות.

17. זכות ערעור תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"א כסלו תשע"ד, (24 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.