ע"י כונסי נכסים - עו"ד אייל סודאי ועו"ד יצחק אבידני

3. מנהל מקרקעי ישראל – עניינה הסתיים

בפני בקשה לתיקון כתב תביעה מהטעם שהתרחשו עובדות חדשות במהלך התקופה מאז הוגשה התביעה בשנת 2012.

משיבה 1 מתנגדת לבקשה ואילו משיבה 2 מסכימה אך מתנה זאת בתשלום הוצאות ובקיום זכותה כאמור בתקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), דהיינו הגשת כתב תשובה.

השינוי העיקרי שחל בחודש ספטמבר 2015 הוא חתימה על הסכם פשרה עם המנהל להקצאה ללא מכרז של ארבעה מגרשים ב"הרחבה" שבמושב אדרת, על כך יכול ביהמ"ש ללמוד מתוך הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין חלקי, אולם המבקשים נסמכים על עובדות נוספות בבקשתם, בלא שתמכו זאת בתצהיר, בניגוד לתקנה 92 לתקנות ולהערכתי גם מבלי שיש בידיהם מידע עדכני, מגובה במסמכים, שיהיה בו כדי להשליך על סכומי היתר שלטענתם יש להשיב להם.

בנוסף, נראה כי המבקשים מעוניינים לצרף נתבעים נוספים, שנחיצותם כנתבעים לא הובהרה די הצורך (כמו למשל תביעת נאמן/מחזיק בכספים, אולי ניתן להסתפק בהטלת עיקול זמני? איזו עילת תביעה יש כלפי נאמן זה, האם הפר נאמנותו?).

במצב דברים זה, הסעד הנכון צריך להיות מחיקת התביעה הנוכחית, בחינה מחודשת של העובדות והראיות ורק לאחר מכן תביעה חדשה.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

איני מחייבת המבקשים בהוצאות, משום שהמשיבה 1 הגישה תגובתה באיחור רב ובניגוד להחלטתי ואילו המשיבה 2 הסכימה לבקשה.

ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ו, 18 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.