התובע הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, כך שיועמד על סך של 394,013.32 ₪, במקום 200,950.84 ₪, כבתביעה המקורית. זאת, על רקע מימוש מאוחר ליום התביעה של ערבות בנקאית שנתנה במסגרת החשבון לטובת החברה הנערבת.

כתב התביעה המקורי הוגש ביום 8.8.12. ביום 21.10.12 התקבלה אצל התובע דרישה פירעון הערבות הבנקאית על-ידי החברה הנערבת.

ביום 21.10.12 הועבר לחברה הנערבת סך של 184,860 ₪ ובהתאם חויב החשבון נשוא התביעה.

לבקשה הוגשה תגובת המשיב 3 אשר הסכים לבקשה בכפוף לפסיקת הוצאות ללא קשר לתוצאות ההליך, וכן תגובת המשיבים 8 ו-9 המתנגדים לבקשה. לטענתם, תמוה כי התובע לא הזכיר בכתב התביעה המקורי את עובדת היותה מחויבת בערבות בנקאית שעה שחשבון הבנק לא היה פעיל. עוד תמהים המשיבים 8 ו-9 על כך כי התובע נותר לכאורה במצב בו הוא נאלץ לשלם את הערבות הבנקאית לחברה הנערבת מבלי שתהיה בידיו בטוחה מתאימה שכנגד של הנתבעת 1. על כן, מבקשים המשיבים 8 ו-9 לחקור בחקירה נגדית את המצהיר מטעם הבנק, בטרם תינתן החלטה.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 קובעת: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

בעניין זה של תיקון כתבי טענות, קבע בית המשפט העליון: "הלכה היא, כי בית המשפט מאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" (ע"א 3092/90). לאור רציונאל זה, איפשר בית המשפט לתקן את כתב התביעה אף במקרים בהם כתב התביעה המקורי לא הקים עילה וכן בשלבים מתקדמים של ההליך.

סבורני, כי יש לאפשר תיקון כתב התביעה בנסיבות דנן.

שאלת ההוצאות תידון בסוף ההליך.

כתב תביעה מתוקן יוגש עד ליום 15.2.13.

בקשות רשות להגן מתוקנות ניתן להגיש עד ליום 15.3.13.

תז"פ ליום 20.3.13.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ג, 13 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.