הצדדים ועיקרי הטענות

1. התובע הגיש תביעה לתשלום סך של 27,224 ₪, בגין חוב, אותו חבה לו, לטענתו, הנתבעת. ראשיתו של ההליך בכתב תביעה, לפיו עמד החוב על סך של כ-16,224 ₪, אשר תוקן, לאחר דיון שהתקיים בבית המשפט ביום 6.1.13. לטענת התובע ביצע עבור הנתבעת עבודות שיפוצים בעלות של 55,909 ₪, אך היא שילמה לו רק סך של 31,160 ₪, כך שנותר חוב על סך של 24,749 ₪.
2. בדיון הקודם הסתבר כי התובע הגיש תביעות רבות לבית המשפט לתביעות קטנות. היות והתחלתי לשמוע את התיק, לא מצאתי כי יהא זה נכון להעביר את התיק לבית משפט השלום, עם זאת התרתי לנתבעת ולתובע להיות מיוצגים על ידי עו"ד.
3. התובע חזר על טיעוניו, לפיהם לא שולם לו מלוא החוב. התובע הציג חשבוניות, לפיהן עמד חובה של הנתבעת, באופן הכולל את העבודה ואת החומרים, על סך של 55,909 ₪.
4. הנתבעת טענה כי סוכם בינה לבין התובע כי יבוצעו עבודות בסך של 40,000 ₪, אותם שילמה לתובע. לטענת הנתבעת שילמה לתובע פעמיים במזומן, ופעמיים בשיק. הנתבעת לא המציאה את פרטי השיקים. באשר לתשלום במזומן – הנתבעת הציגה דף מתוך יומן משנת 2009, ובו ציינה כי ביום 6.3.09 שילמה סך של 10,000 ₪ לטייח, וכן 200 ₪ לרצף. באשר לתשלומים האחרים, לא ידעה הנתבעת לציין מתי שילמה לתובע.
5. התובע לא זימן את הטייח מטעמו, להעיד בבית המשפט.
6. התובע לא הציג כל הסכם בינו לבין הנתבעת, לפיו סוכם על ביצוע עבודות בסך של 55,909 ₪.
7. התובע צירף לכתב התביעה המתוקן העתק קבלות, כתובות בכתב יד, וכן קבלה ממוחשבת, בה צורפו סכומים מתוך שלוש קבלות ידניות. עוד צירף לכתב התביעה הראשון חשבוניות, עליהן הוטבעה חותמת הנחזית להיות התחייבותה של התובעת לתשלום הסכום הנקוב בחשבונית. במהלך הדיון הודה התובע כי החתימה, הנחזית להיות חתימתה של הנתבעת, אינה חתימתה.
8. בכתב התביעה המקורי טען התובע כי שולם על ידי הנתבעת סך של 41,160 ₪, אם כי סיכום החשבוניות אשר צורפו לכתב התביעה עמד על סך של 31,160 ₪.
9. במהלך הדיון, שהתקיים ביום 6.1.13 הסתבר כי התובע הגיש מספר רב של תביעות לבתי המשפט לתביעות קטנות ברחבי הארץ. ב"כ הנתבעת ביקש ללמוד מכך כי אין המדובר באדם אמין. לכך ביקש ב"כ הנתבעת להוסיף את העובדה שהתובע צירף לכתב התביעה חשבוניות הנחזות להיות חתומות על ידי הנתבעת, ואת העובדה שהתובע טעה וטען בהזדמנות אחת כי ביצע עבודות בסך של 46,200 ₪, ופעם אחרת טען שהסכום עומד על סך של 55,909 ₪. עוד טען ב"כ הנתבעת כי התובע הגיש את תביעתו בשנת 2012, למעלה משלוש שנים לאחר שסיים את העבודה.
10. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בגין מזנון, בשווי של 12,000 ₪, אשר על פי הטענה לקח ממנה התובע לתיקון ולא השיב לה, וכן בגין נזקים אשר נגרמו לה כתוצאה מעבודתו הלקויה של התובע.
11. להוכחת טענותיה זימנה הנתבעת את מר עוז יעקב, קרוב משפחתה, אדריכל במקצועו, אשר לדבריו התבקש לחוות את דעתו המקצועית אודות עבודתו של התובע. לדברי העד, היתה העבודה לקויה.

דיון והכרעה

1. לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות במסמכים אשר צורפו להם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, וכך אף דינה של התביעה שכנגד.
2. טענתו של התובע לפיה על הנתבעת לשלם לו סך של 55,909 ₪ אינה מבוססת על הסכם, ולמעשה אין לתובע כל ראיה להוכחת הסכום הנטען. על החשבוניות, אשר צורפו לכתב התביעה, הוטבעה חותמת, הנחזית להכיל את חתימת הנתבעת על התחייבות לפרוע את החשבוניות. בהיעדר ראיה התומכת בגרסת התובע, כשהתובע הציג מסמך, אשר חתימת הנתבעת זויפה על גבו, הרי שלא הוכיח את תביעתו לתשלום סך של 55,909 ₪.
3. לטענת הנתבעת סוכם כי תשלם לו 40,000 ₪, והיא אכן שילמה לו את מלוא הסכום. לדבריה שילמה סך של 10,000 ₪ לטייח, בהזדמנות אותה מצאה לנכון לציין ביומנה.
4. התובע לא זימן את הטייח, אשר על פי הטענה קיבל מידי הנתבעת את הכסף.
5. במצב דברים בו לא הוכיח התובע כי סוכם בין הצדדים תשלום על סך של 55,909 ₪, אין לי אלא לקבל את עדותה של הנתבעת לפיה נקבע בין הצדדים תשלום על סך של 40,000 ₪.
6. אכן, הנתבעת לא הוכיחה כי שילמה לתובע את מלוא הסכום, ואין די בעדותה לפיה היא זוכרת כי שילמה. עם זאת, לאחר ששקלתי את הצטברות הנסיבות בהן הציג התובע חשבוניות, עליהן זויפה חתימתה של הנתבעת, העובדה שהתובע נמנע מלזמן את הטייח, לו שילמה הנתבעת, לטענתה, סך של 10,000 ₪, טעויות החישוב שעשה התובע בעצמו, הן באשר לסכום שנקבע לתשלום, והן בנוגע לתשלום אשר שולם על ידי הנתבעת, תוך שאינני יכולה להתעלם ממספר התביעות הרב, אשר הוגשו על ידי התובע, הגעתי למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח את תביעתו.
7. באשר לתביעה שכנגד – הנתבעת זמנה מטעמה עד, מר עוז יעקב. לדברי העד התבקש ליתן חוות דעתו המקצועית בנוגע לעבודות שבוצעו על ידי התובע, הוא הנתבע שכנגד. לדבריו התרשם כי העבודה, לא בוצעה באיכות גבוהה. התובעת שכנגד נמנעה, מסיבות השמורות עמה, מלזמן את קבלן עבודות השיפוץ, אשר נקרא לתקן את עבודת הנתבע שכנגד, עובדה הפועלת לרעתה, כך שלא הצליחה להוכיח את תביעתה.
8. באשר למזנון, אף בענין זה, לא זימנה התובעת את בעלה, על מנת שימסור עדותו אודות המזנון, וערכו הכספי. התובעת שכנגד לא צירפה כל ראיה לפיה פנתה אל הנתבע שכנגד, על מנת שישיב לה את המזנון, ולא הגישה כל ראיה בדבר ערכו של המזנון.
9. לאור כל האמור הריני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד.
10. כל צד יישא בהוצאותיו.
11. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהיום.
12. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ' טבת תשע"ד, 23 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.