לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין דו"ח מהירות מיום 4.8.11. המבקש טוען כי ידע על הדו"ח רק במהלך חודש 03/2012.

מעיון בבקשה ובנספחיה עולה, כי דבר הדואר נשלח למבקש ביום 20.11.11, דבר הדואר לא נאסף והוחזר תחת הכיתוב "לא נדרש".

המבקש פונה בבקשה סתמית להארכת מועד להישפט, ומבלי לפרט איזשהו "נימוק מיוחד" על מנת להישפט באיחור.

בהתאם לתקנה 44 א' לתקנות סדר הדין הפלילי מתקיימת "חזקת מסירה", ועל המבקש מוטל הנטל להפריכה.

לא מצאתי בבקשה כל הסבר או נימוק תקף, מדוע המבקש לא הגיש בקשה להישפט במסגרת המועדים הקבועים לכך בחוק. משלא טרח המבקש לקבל לידיו את דבר הדואר במועד, ומשהוחזר דבר הדואר לשולח אין לו להלין אלא על עצמו.

בקשה להארכת מועד נועדה למקרים בהם נבצר מהנאשם לפנות לתביעה במסגרת המועדים הקבועים בחוק, וזאת מטעמים שאינם תלויים בו. בשונה מהמקרה שלפני.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ב, 06 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.