<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערערת עו"ד עודד קלר
המשיב ובאת כוחו עו"ד כריסטינה חילו

פרוטוקול

ב"כ המערערת: חוזר על הודעת הערעור. בדיון הקודם ביהמ"ש ביקש את המאסר על תנאי ואני מגיש את גזר הדין, כתב האישום וגיליון ההרשעות והגיליון התעבורתי של המשיב.

בימ"ש יודע שאנו לא כעניין שבשגרה מגישים ערעורי מדינה אך בתי זה אין הלימה בין העבירות לבין הענישה בצורה חורגת באופן קיצוני, המאסר על תנאי בניגוד להלכה הפסוקה לא קיבל כמעט שום ביטוי בהפעלה שלו, הביטוי שלו הוא זניח ושולי ולמעשה אין שום פרופורציה ביחס למעשים.

אפשר לראות שמדובר במשיב שהוא יליד 59' והיה אפשר לצפות שבנסיונו ומעברו וגם בגזר דינו של בימ"ש קמא וגם בגיליון ההרשעות ניתן לראות שיש לו התנסאות עם המערכת ואפשר היה לצפות שילמד וייטיב את דרכיו ומתוך הודעת הערעור ניתן לראות שלפחות על העניין של הנהיגה יש שם חיכוך כמעט על בסיס שבועי עם המשטרה אם זה נהיגה ללא רישיון או נהיגה בשכרות וכיוצב' והדברים מפורטים בהודעת הערעור והם לא קיבלו ביטוי.

אם לא די בכך כדי להוסיף חטא על פשע גם הנושא של עבירת האיומים בתחנת המשטרה, כל ההתנהלות אחר כך ודברים קשים שנאמרים לאנשי החוק אין לכך ביטוי באופן שפורט.

יראה ביהמ"ש את האופן שבו בימ"ש קמא גזר את הדין, אפשר לראות שם פסקה ארוכה שמדברת על הנסיבות לחומרה ועל העבר ועל התנהלות המשיב, ואז יש שם משפט אחד שמדבר על לקיחת אחריות וחסכון בזמן שיפוטי, זה כל הדברים שעמדו בפני בימ"ש ברגע שהוא גזר את הדין ואין לנו שום הנמקה, מעבר לחובה שיש בדין אין לנו יכולת לקרוא את גזר הדין ולהבין על שום מה ולמה המאסר על תנאי נחפף כמעט במלואו, אין לנו שום יכולת ובנסיבות הללו זה לגמרי המקרה שבו כן נפלה טעות בשיקול הדעת בצורה בולטת של בימ"ש קמא.

מפנה לפרוטוקול של אותו מאסר על תנאי משנת 2008 וגם כן מדובר פה שמאז שחרורו הוא פנה מיוזמתו לקהילה הטיפולית והיום בכלא עובר תהליך גמילה, הוגשה חוברת מכלא אשמורת שמעידה על כך שהנאשם עובר הליך גמילה מסמים ואת כל התהליכים הוא בחר לעבור מיוזמתו, ואני אומר שאנו באותו "סרט" עוד פעם וגם היום כנראה הוא עובר תהליך משמעותי באגף נס אבל היינו כבר בסרט הזה ואנו רואים שגם כב' השופטת בוסתן שגזרה את הדין בשנת 2008 אומרת שהיא לא ממצה את הדין אז עוד פעם חזרנו ומאז הגענו לאותה התנהלות לאורך כל הדרך.

ב"כ המשיב: אני אתחיל ממה שחברי סיים ואני אסביר מדוע עניינו הפעם כן שונה מהמקרים הקודמים, כפי שהתחלתי לציין בדיון הקודם המשיב כיום אסיר בכלא השרון ובמהלך דיוני המעצר עד תום ההליכים בבימ"ש קמא לא היתה המלצה של שירות המבחן לשלבו בהליך טיפולי והוא נעצר עד תום ההליכים אך יחד עם זאת לאור רצונו בהליך טיפולי ביהמ"ש ביקש מרשויות בית המעצר לשקול הליך כלשהו ומאחר והוא היה עצור הוא לא שולב בשום הליך עד לאחר גזירת הדין בסוף יוני 2012. התסקיר שהוגש לדיון בתיק העיקרי כן המליץ על שילובו בהליך שכזה והתסקיר צורף כאשר בו פורט בהרחבה הרקע המשפחתי בו הוא גדל ומפאת צנעת הפרט לא אפשר את הדברים. מפנה לעמ' 2, פסקאות אמצעיות. את הרקע שבו הוא גדל לרבות הזנחה. מפנה לנסיבות נישואיו לאישתו כאשר אני אקדים ואני אומר שהנישואים הלא פשוטים שנכפו עליו הם אלה שבמהלך השנים גרמו להידרדרות שלו לסמים וכתוצאה מכך ובאופן אישי להסתבכותו בפלילים, מדובר בבן אדם בן 54 לא צעיר לימים, אב לשלושה ילדים וסב לנכדים, כשבמהלך המאסר הנוכחי שלו נולדו לו שלושה נכדים שהוא לא ראה, המשפחה ממעיטה לבקרו בגלל המצב הכלכלי הקשה שלהם וגם הקנטינה שמפקידים לו מופקדת במסורה רבה.

כיום המצב בינו לבין אישתו הוא תקין והם נמצאים בקשר כאשר עובר למאסרו עבד בשטיפת מכוניות בשני מקומות והוא מעוניין להמשיך ולעבור שם גם לאחר שחרורו.

כפי שציינתי העבירות כולן בוצעו על רקע נפילתו לסמים. כשהוא נופל לסמים הוא גם מבצע עבירות. בחודשים האחרונים מאז תחילת מאסרו ביוני ועד היום הוא נמצא בתוכנית יומיומית אינטנסיבית לטיפול בסמים שכוללת שיחות יומיומיות וכוללת טיפול בקבוצת תמיכה לרבות פסיכו דרמה, הקבצות, מזה שלושה חודשים הוא גם עובד במסגרת אותה תוכנית וכחלק ממנה, הוא מחזיק מעמד, מתמיד בהליך הטיפולי ומוסר בדיקות שתן נקיות, מטפליו גם שוקלים לשלבו בהוסטל של רש"א במסגרת השחרור בשליש.

מגישה לביהמ"ש עותק מטופס 903 שם מפורטים הדברים והדיווח של העו"ס הוא מיולי 2012 והוא כן מפרט את הדברים.

הוא כרגע נמצא בתוך השליש ובשביל להשלים את ההליך הטיפולי הוא הסכים לא לעלות לדיונים של ועדת שליש וזה בשונה מגזר הדין נשוא התנאי שחברי הגיש שאז שולב גם כן בהליך, האגף בו שהה נסגר, עבר לאגף אחר, שוחרר שחרור מלא ללא תוכנית טיפולית ומגישה תעודות הערכה שהוא קיבל בספט' השנה כאשר השלים שלושה חודשי ניקיון מסמים, ולאור רצונו הוא הסכים להישאר לעת עתה בכלא ולוותר על ועדת שליש כרגע על מנת לצאת לעולם כשהוא נקי.

מבלי להקל ראש בעבירות בהן הורשע הוא לקח אחריות על מעשיו, הודה בפני בימ"ש קמא, קיבל עליו את הדין.

העבירות נעברו בשעה 05:00 כאשר הרחובות עדיין לא היו עמוסים ויש להודות על כך שבאמת לא היו פגיעות בנפש מבלי להקל בעבירות, לא היו נפגעים והוא נתפס על ידי המשטרה וגם הרכוש יש להניח שהוחזר לבעליו כך שלא היה נזק גם במובן הזה, נכון שהעונש שהוא קיבל הוא לא חמור, נכון שבימ"ש קמא למעשה לא נימק באופן נרחב את חפיפת העונשים.

יחד עם זאת, לא יכול להיות ספק שלנגד עיני ביהמ"ש קמא כן עמדו השיקולים לקולא שבגינם הוא בחר לגזור את הדין שהוא גזר, ראשית לא מדובר בחפיפה מלאה לחלוטין אלא חלקית.

אני סבורה שבימ"ש קמא כאשר הוא החליט לדחות בשתי ידיים את המלצת שירות המבחן להוציאו במסגרת גזירת הדין להליך טיפולי הוא התחשב בכך מהצד האחר ואיזן את ההמלצה הזו בגזר דינו, אין ספק שזהו שיקול הגם שבימ"ש לא נימק אותו בצורה נרחבת, והמלצת שירות המבחן כן לקחה זאת במשקל בגזירת הדין, בימ"ש נכבד רואה שלא מדובר באיזה שהוא מס שפתיים או אמירה לזכות בהליך הפלילי אלא כן מדובר בעייפות גדולה, והוא כן מכה על חטא שהוא מורחק מהמשפחה שלו, הוא כן מרגיש את גילו המתקדם והוא כן פרע את השטר ששירות המבחן הושיט לו בחודש יוני והוא כן נמצא בהליך הטיפולי. תקופות ארוכות הוא כן הצליח להימנע מהסתבכות בפלילים וזה קשור לשילובו בטיפול, ויש להניח שבימ"ש קמא נתן משקל נכבד לכך שבשנים האחרונות היתה התמתנות למעורבותו בפלילים, והוא הצליח להימנע משהות בין כותלי הכלא משך 10 שנים וגם כאשר הוא נפל בתקופה הזו זה היה מלווה באיזה שהוא רצון עז כן לעזוב את הסמים וכן להשתקם כאשר בתיק שבו הוטל עליו מאסר ב- 2005 זה היה לאחר שנדחה.

אני מבקשת כרגע לתת את הדעת לכך שהמאסר המותנה שהופעל הוא לא קצר, הוא מכובד, יתר השיקולים בהצטבר לשיקולים שהובאו בתסקיר, ניקיון שלו, חרף העדר הנמקה של בימ"ש קמא נבקש כן להושיט לו יד ולאפשר לו להשלים את ההליך הטיפולי, אנו מסכימים להחמיר לו בעונש הפסילה, הוא כבר נמצא כל כך קרוב לסיום ההליך הטיפולי והוא מבקש שבימ"ש כן יכיר במאמצים הוא עושה וברצון העז והאמיתי שלו להיגמל מסמים.

<#3#>

פסק דין

המשיב מרצה 14 חודשי מאסר בגין הרשעתו בעבירות של קבלת שקיות כביסה שנגנבו בפריצה, מעשה פזיזות ורשלנות ברכב, החזקת כלי לשימוש לסמים, נהיגה בפסילה, איומים והפרעה לשוטר נושא ת"פ 49559-01-12 (בימ"ש השלום בפתח תקווה).

המאסר הנ"ל מורכב מ- 10 חודשי מאסר בגין העבירות נושא גזר-הדין ומהפעלה בחופף ובמצטבר של שנת מאסר על תנאי שהיתה תלויה ועומדת נגדו.

כמו כן נידון המשיב לעונשי מאסר על תנאי כמפורט בגזר הדין, ל- 6 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה בפועל ו- 4 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה על תנאי.

הערעור מכוון כלפי קולת עונש המאסר בפועל ועונש הפסילה.

באשר לעונש המאסר בפועל, טוענת המערערת כי בימ"ש קמא לא התחשב בחומרת התנהגותו של המשיב נושא מאסרו, כאשר העבירות בוצעו שבוע לאחר שהמשיב נתפס נוהג בזמן פסילה כשהוא שיכור.

כמו כן טוענת המערערת, שבימ"ש קמא לא נתן את המשקל הראוי להרשעותיו הרבות של המשיב בעבירות פליליות ובעבירות תעבורה כפי שעולה מגיליונות ההרשעות הקודמות שהוצגו בפנינו, ולחומרת האיומים שהשמיע המשיב כלפי השוטר בתחנת המשטרה.

לטענת המערערת, בימ"ש קמא התעלם ממדיניות הענישה המחמירה בכל הנוגע לעבירות הנהיגה בזמן פסילה ושגה כאשר לא הפעיל את המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגד המשיב במצטבר לעונש מאסר בפועל, אלא בחופף לו ברובו, וזאת ללא כל הנמקה.

באשר לעונש הפסילה, טוענת המערערת כי שגה בימ"ש קמא בהטילו על המשיב 6 חודשי פסילה בלבד לאור חומרת נהיגתו וכאשר פסילה על תנאי תלויה ועומדת נגדו, אותה לא הפעיל בימ"ש קמא.
ב"כ המשיב עותרת לדחות את הערעור בכל הקשור לעונש המאסר בפועל, ומצביעה על האמור בתסקיר שירות המבחן אשר המליץ להפנות את המשיב להליך גמילה מסמים, בו הוא משתתף במהלך מאסרו, כפי שעולה מהתעודות שהוצגו בפנינו ומהדו"ח התפקודי של העו"ס מחודש יולי 2012 לפיו הוא נמצא בשלבים הראשונים של הטיפול, זקוק להמשך טיפול ובאם יבשילו התנאים תוכן לו תוכנית בפיקוח רש"א לקראת שחרורו.

באשר לטיפול שעובר המשיב, טוען ב"כ המערערת כי הנכונות שלו לטיפול כבר הועלתה על ידו במסגרת ת"פ 1145/07 (בימ"ש השלום ברמלה), אשר התחשב בכך שהוא נמצא באגף נס בבית הסוהר, שהוא אגף נקי מסמים.

עיון בגזר-הדין של ביהמ"ש קמא מעלה כי הוא לא התעלם מחומרת התנהגותו ונהיגתו של המשיב במעשים נושא גזר-הדין כפי שהובאו ברישא של גזר-הדין.

לא למותר לפרט כי המשיב נמלט משוטרים שהבחינו בו כשהוא מריח חומר שככל הנראה היה סם, כשברכבו 6 שקיות שכללו פרטי לבוש שנגנבו בפריצה לרכב, וכאשר במהלך הנהיגה הוא נסע בצורה מסוכנת, אשר סיכנה את חיי השוטרים שרדפו אחריו וכאשר נעצר בסופו של מרדף הוא איים על השוטר בתחנת המשטרה כמתואר ברישא עמ' 2 לגזר-הדין.

בימ"ש קמא, כאמור, לא התעלם מעברו הפלילי של המשיב החל מהיותו נער בגין עבירות אלימות, סמים ורכוש, לרבות עבירות רכוש כלפי רכב שבגינן הוטלו עליו עונשי מאסר לריצוי בפועל, לרבות מאחורי סורג ובריח, ועונשי מאסר על תנאי שלא הרתיעו אותו מלחזור ולבצע עבירות, לרבות מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו.

בימ"ש קמא הביא את האמור בתסקיר שירות המבחן אשר מפרט את נסיבותיו האישיות של המשיב ואת הכישלונות שלו בהליכי גמילה מסמים שעשה.

שירות המבחן התרשם אמנם כי המשיב עייף מאורח חיים של שימוש בסמים, אשר גרם לו לעבור עבירות, ומבקש לקחת חלק בגמילה אך הוא התקשה להעריך את מידת הכוחות שיש לו כדי להתמיד בטיפול כזה היום.

בימ"ש קמא זקף לקולת העונש את הודאתו של המשיב, שנטל אחריות על מעשיו, ואת החסכון בזמן השיפוטי אך מעבר לכך, ובצדק, לא הביא כל נימוק להקל עם המשיב שכן גם בהתחשב בנסיבות האישיות המפורטות בתסקיר שירות המבחן וגם בנכונותו של המשיב להיגמל מסמים, אותה הוא מביא לידי ביטוי במהלך מאסרו, אין כדי להצדיק חפיפה של עונש המאסר על תנאי לעונש המאסר בפועל שהוטל ואין כדי להצדיק את משך תקופת המאסר שהוטלה על המשיב בגין העבירות נושא מאסרו.

גם באשר לתקופת הפסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, אין כל נימוק להקלה שהקל בימ"ש קמא עם המשיב כאשר הטיל עליו 6 חודשי פסילה ולא הפעיל פסילה על תנאי שהיתה תלויה ועומדת נגדו, וזאת לא רק בשל חומרת נהיגתו באירוע נושא גזר-הדין אלא גם בשל עברו הפלילי הכולל עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה במהירות מופרזת, עקיפה בצומת, נהיגה כשברמזור אור אדום ובלא זהירות בשתי הזדמנויות, ועבירות אחרות, 39 במספר.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור, תוך שאנו נותנים דעתנו לכך שערכאת ערעור אינה ממצה את הדין עם נאשם שהחליטה להחמיר בעונשו.

אנו קובעים כי המשיב ירצה שנתיים מאסר בפועל, המורכבות משנת מאסר בגין העבירות נושא גזר-הדין והפעלה במצטבר של שנת מאסר על תנאי שהיתה תלויה ועומדת נגדו בגין ת"פ 1145/07 (בימ"ש שלום ברמלה), וזאת החל מיום מעצרו, 20.1.12.

אנו קובעים כי המשיב ייפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 18 חודש בגין העבירות נושא גזר הדין, שתתחיל מיום שחרורו ממאסר.

עונשי המאסר על תנאי והפסילה על תנאי שהוטלו על המשיב בבימ"ש קמא יעמדו בתוקפם.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ח חשון תשע"ג, 13/11/2012 במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.