למערערת טען בעצמה ביחד עם אביה המאמץ.

למשיבה טען עו"ד א. חורי.

פתח דבר:

1. לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתנה ביום 24/06/12, על ידי השופט שלמה בנג'ו בתיק 1676-01-12.

2. בית משפט קמא דחה את בקשת המערערת לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרה ביום 13/02/12. הערעור מופנה כנגד החלטה זו.

ההליך בבית משפט קמא:

3. המערערת הובאה לדין בגין כך שביום 28/10/11, בשעה 02:40, נהגה ברכב ברחוב דשנים 9, בקריית אתא כשהיא שיכורה.

4. בדיקת הינשוף שנערכה למערערת הראתה כי בגופה נמצא ריכוז של 365 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף.

5. על יסוד העובדות הנ"ל ייחסה המשיבה למערערת עבירות לפי סעיפים 62(3), 64ב(ג)(ד), 39א' הכול לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 וכן תקנה 169א' לתקנות התעבורה- תשכ"א- 1961.

6. המערערת זומנה לדיון ליום 13/02/12. אולם היא הגישה ביום 31/10/11 (כשלושה ימים אחרי רישום הדו"ח), בקשה להקדמת הדיון כי במועד הקבוע היא אמורה לשהות בחו"ל. המערערת טענה כי פנתה למזכירות בית משפט קמא, שם הגישה את בקשתה להקדמת הדיון. פקידה מהמזכירות הודיעה לה כי ישלח אליה זימון למועד אחר, הואיל וטרם נקבע המותב שידון בעניינה, הבקשה לא הופנתה לטיפול גורם שיפוטי.

7. המערערת לא התייצבה במועד הקבוע ועל כן הורשעה ונידונה בהעדרה לעונשים הבאים:

2,000 ₪ קנס, 24 חודשי פסילה בפועל, 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

8. ביום 21/06/12, הגישה המערערת בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ובה טענה כי היא ביקשה להקדים את הדיון, הואיל ובמועד שנקבע היא הייתה אמורה לשהות בחו"ל וחזרה על טענותיה שהובאו לעיל ואף הוסיפה כי פקידת בית המשפט ביקשה ממנה להשאיר צילום של כרטיס טיסה ואת הבקשה לדחיית המשפט, תוך שהיא אומרת לה שהיא תזומן למועד אחר.

9. עוד ביקשה המערערת לאפשר לה להניח בפני בית המשפט את טענותיה לגוף העניין.

10. בית משפט קמא דחה את הבקשה, תוך שהוא קובע כי המערערת זומנה כדין, לא התייצבה והוסיף וכתב כי:

"ככל שהנאשמת נסעה לחו"ל היה עליה לדאוג לבקשה המתאימה לדחיית הדיון. תובא לבית המשפט בעת שהתיק ידון על ידו וזאת באמצעות מייצג או כל אדם אחר, דבר שבניקל יכלה לעשות הנאשמת. אין בבקשה טעמים נוספים המצדיקים ביטול גזר הדין".

11. הערעור מופנה כנגד ההחלטה דנן של בית משפט קמא.

טענות הצדדים:

12. המערערת טענה באמצעות אביה המאמץ כי היא אומנם חזרה ארצה לפני מועד הדיון, אך סברה כי המזכירות הביאה את בקשתה בפני המותב שישמע את התיק וסמכה על אשר נאמר לה שהדיון ידחה למועד חדש אליו תזומן. עקב כך, המערערת לא התייצבה במועד הדיון הקבוע.

13. המערערת טענה עוד כי היא נזקקת לתרופות שונות ויתכן שתוצאות בדיקת הינשוף מושפעת מהתרופות. הגם ששתתה שני כוסות יין, היא המתינה כ-3 שעות ולאחר מכן נהגה ברכב.

14. לדעת המערערת יש לתת לה את יומה בבית המשפט כדי שתביא את טענותיה בפניו. לגישת המערערת, השארת התוצאה המשפטית הקיימת עלולה לגרום לה עיוות דין.

15. המערערת סבורה כי יש בדברי נציגת מזכירות בית המשפט כדי לשמש הצדק סביר להיעדרותה מהדיון. על פי דברי נציגת המזכירות, המערערת הבינה כי הדיון לא יתקיים במועדו, אלא היא תזומן למועד אחר.

16. בא כוח המשיבה סבור כי יש לדחות את הערעור. המערערת הייתה בארץ במועד שנקבע ומשלא התייצבה לדיון, בית משפט קמא היה רשאי לדון אותה בהיעדר.

17. המשיבה הוסיפה והפנתה לדברי המערערת, שהיא הייתה אמורה לצאת את הארץ ביום 22/11/11 אך בסופו של יום הטיסה הייתה ב-29/11/11. עוד הפנתה לדברי אביה המאמץ של המערערת שטען כי המערערת חזרה ארצה ביום 05/02/12, לפני מועד הדיון שהיה קבוע, לכן היה על המערערת, לגישת המשיבה, לברר מה עלה בגורל בקשתה ומשלא עשתה כן אין לה להלין אלא על עצמה.

18. בנסיבות העניין, אין בידי המערערת להציג כל עילה מהעילות המוכרות בפסיקה כדי לבסס בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

דיון והכרעה:

19. לאחר שעיינתי בפסק הדין של בית משפט קמא, בהחלטתו, בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, בבקשה לדחיית הדיון שהיה קבוע בפני בית משפט קמא, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור ולבטל את פסק הדין של בית משפט קמא.

20. אכן הפסיקה הכירה בקיומן של שתי עילות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, אם כי די בקיום אחת מהן. האחת, קיומו של הצדק או הסבר סביר להיעדרות מהדיון והשנייה, החשש לקיומו של עיוות דין.

ראו לענין זה רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 29.12.09), רע"פ 5146/09 שרעב נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 28.7.09), רע"פ 1773/04 אלעוברה נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 23.2.04), רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 2.10.03), רע"פ 5377/03 וגדי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 29.6.03), רע"פ 8333/09 חביבי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 25.10.09) ורע"פ 511/10 ג'אודאד על אבו מוהנא נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 25.1.10).

21. המערערת הגישה בקשה להקדמת מועד הדיון, טרם יציאתה את הארץ. בבקשה זו, לא ניתנה כל החלטה. טענת המערערת כי נאמר לה על ידי נציגת מזכירות בית המשפט קמא שהדיון ידחה והיא תזומן למועד אחר, לא נסתרה. בקשת המערערת הוגשה זמן רב לפני מועד הדיון ובסמוך לעריכת דו"ח העבירה – (כשלושה ימים אחרי רישום הדו"ח).

22. לכאורה לא היתה כל סיבה שהמערערת לא תסמוך על דברי נציגת מזכירות בית משפט קמא, הגם שהדברים לא נתמכו בתצהיר, הרי שמדובר במי שלא הייתה מיוצגת בהליך המשפטי, הן בדיון בפני בית משפט קמא והן בדיון בפניי.

23. משהמערערת סמכה על דברי נציגת מזכירות בית המשפט קמא, שהיא תזומן למועד אחר, לא נראה לי כי יש לזקוף לחובתה את העובדה שהיא לא עקבה אחריי בקשתה להקדמת הדיון.

24. המערערת אומנם מעלה טענה של צריכת תרופות ועקב כך נמצא ריכוז אלכוהול כמפורט בכתב האישום והגם שהיא לא תמכה טענה זו בראיות נוספות, נראה לי כי טענה זו מצדיקה בירור עובדתי ומתן הזדמנות למערערת להביא ראיותיה בעניין זה בפני הערכאה הדיונית, כך שגם מנימוק זה יש לקבל את הערעור ולבטל את פסק הדין.

25. אשר על כן ועל יסוד האמור לעיל, אני מחליט לקבל את הערעור, לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר, הדיון יוחזר לבית משפט קמא מהשלב של ההקראה. היה והמערערת הפקידה את רישיונה, הרישיון יוחזר לידיה.

26. המזכירות תשלח עותק מפסק דין זה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.