1. הנאשם 3 (להלן: "הנאשם") הורשע עפ"י הודייתו, לאחר שמיעה חלקית של הראיות, בעבירות שעניינן החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ביחד עם סעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973 (להלן: "הפקודה"), ניסיון להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ביחד עם סעיף 7(ג) רישא לפקודה ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 וכן בעבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.
2. הנאשמים 1 ו-2 שבכתב האישום, אזרחי בוליביה, הורשעו בייבוא סם מסוג קוקאין שהחזיקו בגופם באמצעות זרגים שמשקלם 745.19 גרם ו – 930.43 גרם. עם נחיתתם בישראל, ביום 29.7.12, נעצרו השניים והסמים שייבאו נתפסו. הנאשם 1 הונחה ע"י המשטרה להודיע למפעיליו בבוליביה על הגעתו לישראל.
3. ביום 30.7.12 בשעה 18:00 לערך, הגיע הנאשם ברכב מזדה לרחוב טרומפלדור בת"א כדי לפגוש את הנאשם 1 ולקבל ממנו זרגי סם במשקל 745.19 גרם נטו.
4. בשעה 18:30, יצא מהמלון שוטר שהתחזה להיות נאשם 1 וברשותו זרג אחד במשקל של 24.03 גרם נטו. בסברו כי מדובר בנאשם 1, שאוחז בכלל הזרגים שיובאו, סימן הנאשם לשוטר להכניס את הכבודה לרכבו. השוטר עשה כן.
5. באותה עת, החזיק הנאשם ברכבו סכין.
6. עפ"י הסדר הטיעון עתרה ב"כ התביעה, עוה"ד מיטל אילן, להשית על הנאשם עונש ראוי של 33 חודשי מאסר, כולל הפעלת מאסר מותנה בן 12 חודשים, בגין עבירה של אי מניעת פשע (עבירת סמים) משנת 2010. כן ביקשה להטיל מאסר על תנאי, קנס וחילוט של 20,000 השקלים שהפקיד הנאשם בעבור שחרור הרכב ששימש לביצוע העבירה.
7. להשלמת התמונה יצוין, כי על הנאשמים 1 ו -2 אשר הורשעו עפ"י הודייתם, בעבירות של ייבוא סם מסוכן וקשירת קשר לפשע, נגזרו עונשי מאסר בני 24 ו – 18 חודשי מאסר, בהתאמה.

ראיות לעונש

1. מטעם הנאשם העידו מר אבו רקייק טומאן, ראש מועצת תל שבע וגב' רקיה אבו רקייק, אשת הנאשם. ראש המועצה, בן דודו של הנאשם, ציין כי הנאשם בחור טוב, צנוע ורציני שמעוניין לפרנס את משפחתו בכבוד. אשת הנאשם הוסיפה כי הנאשם מבקש לשקם עצמו. היא ציינה כי היא בהיריון וביקשה לאפשר לנאשם להיות לצידה בלידה.

טיעוני הצדדים לעונש

1. לעניין הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה – ציינה ב"כ המאשימה את פוטנציאל הנזק החברתי שטמון בכמות הסם שנתפסה. לשיטתה, הנאשם מהווה חוליה מרכזית בשרשרת הפצת הסם. את העבירה ביצע מתוך בצע כסף ועל פניה, מדובר בפעילות מתוכננת היטב אשר תפקידו בה היה מוגדר. התובעת ביקשה לאבחן את עניינו של הנאשם מעניינם של הנאשמים 1 ו-2 אשר בדינם הקל בית המשפט בשל נסיבותיהם האישיות הקשות, אשר לא מתקיימות בעניינו.
2. התובעת עמדה על עברו הפלילי של הנאשם ובו, בין היתר, מאסר מותנה בר הפעלה, בגין אי מניעת פשע, אשר את הפעלתו ביקשה כחלק מעתירתה לעונש בן 33 חודשי מאסר בפועל.
3. ב"כ המאשימה הטעימה כי עתירתה לעונש מתון נסמכת על שיקולי אחידות בענישה תוך אבחון נסיבותיהם האישיות של הנאשמים 1 ו-2. לשיטתה, מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם, נע בין 40 ל - 72 חודשי מאסר ועתירתה לעונש של 33 חודשי מאסר (כולל הפעלת מאסר מותנה) חורגת לקולא על רקע העונשים שהוטלו על הנאשמים 1 ו- 2. בנוסף, התחשבה בהודיית הנאשם, באופי העבירות בהן הורשע, החזקת סם וניסיון להחזקתו ובחיסכון המשמעותי בזמן שיפוטי, בהינתן מספרם הרב של העדים בתיק.
4. ב"כ הנאשם, עוה"ד משה מרוז, עתר להסתפק בעונש מאסר של 18 עד 24 חודשים, בהתחשב בעונשים שהוטלו על הנאשמים 1 ו - 2 ובעבירות בהן הורשעו, החמורות מאלו בהן הורשע מרשו. בנוסף, הטעים את נסיבותיו האישיות של הנאשם, גילו הצעיר (בן 25), נישואיו זה מקרוב ולידת בנו הצפויה. בנוסף, ציין את תקופת המעצר ושהייתו הממושכת במעצר בית, משך שנה וחצי, כאשר אך לאחרונה הותר לו לצאת לעבודה.
5. הסנגור הטעים כי אין מדובר בנאשם בעל מעמד גבוה בהיררכיה העבריינית, כפי שטענה התובעת כי אם במי שנשלח להביא מזוודה ובה סמים ותו לא.
6. הנאשם ניצל את זכותו לדברים אחרונים והביע חרטה על מעשיו.

דיון והכרעה

1. אין להכביר אודות חומרתן של עבירות הסמים. במעשיו, פגע הנאשם בערכים המוגנים ובהם, שלום הציבור ובריאותו. חומרת יתר יש לעבירה של ניסיון לקבל סם מסוג קוקאין, הידוע כסם "קשה" וממכר, בכמות נכבדה של כ – 750 גר' (מלבד 24 גרם שנטל מהשוטר). אילו היתה העבירה מושלמת והסמים היו מגיעים ליעדם, כי אז היה נגרם נזק כבד לציבור. הנאשם ביקש לקבל לידיו סם בכמות נכבדה ללמדך, על רצונו להפיק רווח מהחזקתו. עם זאת, דינו ייגזר בהתאם לעבירות בהן הורשע – החזקה וניסיון להחזקה.
2. העיון בפסקי דין ביחס למקרים דומים מעלה כי מתחם הענישה הקיים הינו רחב למדי ועומד על 18 עד 45 חודשי מאסר בפועל.
3. בגזירת העונש בתוך המתחם, יש להתחשב בעונשים שהוטלו על הנאשמים 1 ו-2 ובעבירות בהן הורשעו, החמורות מאלו בהן הורשע הנאשם. מנגד, יש לזכור כי עונשיהם הוקלו בשל נסיבות אישיות קשות (בעיקר בעניינה של הנאשמת 2 - ר' גזרי הדין שניתנו במסגרת תיק זה ע"י כב' השופטת ליאורה ברודי). כן, יש להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, בהודייתו ובחיסכון בזמן שיפוטי, בתקופת המעצר ובמעצר הבית הממושך בו שהה. לצד כל אלו, ראוי ליתן משקל לכמות הסם הנכבדה ולכך שהנאשם לא נרתע מלבצע את העבירות חרף מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד כנגדו.
4. בהינתן כל אלו, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
   1. 24 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 30.7.12 ועד יום 24.10.12.
   2. יופעל עונש המאסר המותנה של 12 חודשים שהוטל על הנאשם במסגרת ת"פ 1375/09 (בימ"ש שלום באר שבע) מיום 7.3.10, באופן ש – 4 חודשים יהיו בחופף ו - 8 במצטבר ובסה"כ ירצה הנאשם 32 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.
   3. 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו והתנאי הוא שלא יעבור עבירת פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים.
   4. אני מורה על חילוט 20,000 ₪ שהפקיד הנאשם בקופת בית המשפט לטובת הקרן הפועלת מכוח פקודת הסמים, בתמורה לשחרור רכבו.
   5. בנסיבות המתוארות, לא מצאתי מקום להשית על הנאשם קנס.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ב סיוון תשע"ד, 10 יוני 2014, במעמד הנאשם וב"כ הצדדים.