27 מאי 2013

1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 30.5.2012 (להלן - הועדה).

2. הועדה התכנסה על מנת לקבוע את שיעור נכותו של המערער בעקבות פגיעה בעבודה מיום 1.7.2009, במהלכה נפגעה בגבו. הועדה קבעה כי מצבו של המערער מצדיק קביעת דרגת נכות בשיעור 15% לפי פריט ליקוי 37(7) א-ב לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות נכות מעבודה), ממנה יש לנכות 10% לפי פריט ליקוי 37(7)(א), ולפיכך שיעור נכותו הכולל הועמד על 5% מיום 1.2.2011.

מכאן הערעור שלפני.

3. טענות המערער:

א. החלטת הועדה לנכות משיעור הנכות הכולל בגין מצב קודם סותרת קביעת הועדה מדרג ראשון שקבעה כי לא נותרה כל נכות בעקבות הפגיעה בעבודה.

ב. החלטת הועדה בדבר הניכוי מתבססת על ממצאי בדיקת CT מיום 19.12.06 – בדיקה לגביה נקבע בהחלטה חלוטה של ועדה רפואית של המוסד מיום 30.4.2008 (במסגרת תביעה לקביעת דרגת נכות בעקבות פגיעה בעבודה מיום5.2.2001) כי אין בה כדי להצדיק קביעת דרגת נכות.

4. טענות המשיב:

א. הועדה נתנה החלטה מנומקת ומפורטת לעניין ניכוי מצב קודם – ניכוי המבוסס על מסמכים רפואיים ובדיקות הדמיה, וכן על רישום של הגבלת תנועה.

ב. אין בכך שועדה רפואית משנת 30.4.2008 אינה קובעת דרגת נכות לאחר שהיא מעיינת בתוצאות בדיקת CT מיום 19.12.2006 כדי לסתור בהכרח את קביעת הועדה מושא הערעור, שהתכנסה מספר שנים מאוחר יותר.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

6. הועדה ציינה בין ממצאיה כי המערער סובל מהגבלת תנועה בינונית בתנועות עמוד השדרה לפי מבחן שובר, וכן מהגבלה קלה בתנועות לצדדים וביישור . עוד ציינה הועדה כי כוח השרירים תקין והחזרים גידיים שוים ותקינים דו-צדדי, וכי התלונה בדבר פגיעה בתחושה הינה ללא פיזור אנטומי הגיוני.

7. באשר לניכוי מצב קודם מציינת הועד את ממצאי בדיקות ה – CT מיום 15.7.2009 המצביעים על בלטי דיסק דיפוזיים קלים, וכן מצאים מבדיקות CT מיום 12.10.2010 המצביעים, לדעת הועדה, על החמרה במצב ההדמייתי בשל בקעים הלוחצים על שורשי העצבים. בפרק הסיכום והמסקנות ציינה הועדה כי "עיון בתיקו הרפואי מעלה כי כבר ב- 19/12/06 עדות לבקע דיסק אחורי ימני L4-L5 ובקע דיסק מרכזי L5-S1 בדיוק כמו הממצאים הנוכחיים, וכן עדות לסבל כאבי גב הקרנה לרגל ימין הגבלת תנועות במהלך שנת 2006, לפיכך יש לנכות 10% לפי סעיף 37(7)(א)"

8. עיון בפרוטוקול דיוניה של ועדה רפואית לעררים מיום 30.4.2008, שהתכנסה על מנת לדון בתוצאות הפגיעה מיום 5.2.2001 מעלה כי הועדה שם קבעה בסעיף 23 לפרוטוקול כי "הממצאים בבדיקת ה- CT (מיום 19.12.06, א.ק) היו ללא ביטוי בבדיקה הקלינית...". יש בקביעה זו כדי לסתור, לכאורה, את קביעת הועדה שבמוקד הערעור כאן, כי יש בממצאים אלה שבבדיקת ה- CT כדי להצדיק ניכוי בגין "מצב קודם" בגין אותם ממצאים שקיימים כבר משנת 2006.

9. מלבד אותם ממצאי בדיקות CT לא מפנה הועדה שבמוקד הערעור כאן לרישומים מפורשים בדבר הגבלות בתנועה, אלא מסתפקת בציון כללי כי קיימת "עדות לסבל כאבי גב, הקרנה לרגל ימין הגבלת תנועות במהלך שנת 2006". בהעדר הפניה לרישומים ולתאריכיהם, ובהתחשב בקביעות של ועדות רפואיות של המוסד באשר לממצאי בדיקת ה- CT עליה מסתמכת הועדה – מתעורר ספק באשר להנמקת הועדה המצדיקה ניכוי בגין מצב קודם.

10. לא מצאתי לקבל את טענת המערער בדבר הסתירה בין קביעות הועדה לבין קביעת הועדה מדרג ראשון שקבעה כי לא נותרה כל נכות. סמכות הועדה לעררים קבועה בתקנה 30 לתקנות הנכות מעבודה ומאפשרת לועדה לבדוק את המערער מחדש ובאופן עצמאי מקביעת הדרג הראשון . אין לכן בקביעת הועדה מדרג ראשון בדבר היעדר כל נכות כדי להצביע על טעות משפטית בקביעות הועדה לעררים.

11. סוף דבר – דין הערעור להתקבל. עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, שתזמן את המערער ותפעל באופן הבא:

א. הועדה תעיין בפרוטוקול ועדה רפואית לעררים מיום 30.4.2008 בתיק פגיעה מיום 5.2.2001.

ב. הועדה תפנה לממצאים מוכחים (מסמכים ולמועדיהם) בדבר קיומן של הגבלות תנועה והקרנה לרגל ימין קודם לפגיעה מושא תיק זה מיום 1.7.2009.

ג. הועדה תקבע באופן מנומק אם יש באמור לעיל כדי לשנות מקביעתה בדבר ניכוי בגין מצב קודם ושיעורו.

12. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

13. לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, י"ח סיון תשע"ג, (27 מאי 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.