פרוטוקול

ב"כ המשיב:

החלופה הינה בדמות מעצר בית אצל סבתו, הגב' אלה, שמתגוררת באשקלון. האירוע התרחש במסגרת בילוי באילת. הוריו של המשיב שניהם רופאים ועובדים לסירוגין בחו"ל. למשיב אחות שלומדת באוניברסיטה. המשיב עבד טרם מעצרו בשיפוצים. אין היכרות קודמת בין המשיב לבין המתלוננים.

הגב' אלה ציטקיולב ת.ז. 311716179, לאחר שהוזהרה כדין:

אני בת 70, אני גידלתי אותו. אני מתגוררת באשקלון.

אני מבינה מה המשמעות של מעצר בית.

אני מוכנה לפקח עליו.

יש לי טלפון בבית – 08-6714978.

אני לא עובדת והוא מכבד אותי.

1. זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, על רקע כתב אישום המייחס לו לכאורה עבירה של חבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335 (א)(1) ו-(2) לחוק העונשין, התשל"ז (להלן:"החוק").
2. בכתב האישום נטען כי, ביום 7.7.12 סמוך 13:00, בחוף "ציון" באילת שהו שלושת החברים, יצחק אשכנזי, אסף אמנו (להלן:"המתלונן 1"), ודורון אוסו (להלן:"המתלונן 2"). בהמשך נטען כי, למקום הגיעו מספר בנות וביניהן ז'אנה, ובהמשך הגיעו למקום המשיב, אשר לו היכרות מוקדמת עם ז'אנה, וחברו הקטין ל.ר (להלן: "הקטין").
3. נטען כי חברותיה של ז'אנה עזבו את המקום והיא נשארה שם, נטען כי התפתחו בין ז'אנה לבין השלושה חילופי דברים, שלא נשאו חן בעיני המשיב, בעקבות כך התפתחה קטטה במסגרתה הכה הקטין את המתלונן 1 עם בקבוק בירה בראשו, ומשנשבר הבקבוק הוסיף המשיב וחתך את אסף באמצעות שבר הבקבוק בצווארו. עוד נטען כי המשיב החל להכות את המתלונן 2 בצינור נרגילה ודקר אותו בגבו באמצעות מכשיר חד. כתוצאה ממעשיו של המשיב והקטין נגרמו חבלות חמורות למתלונן, שבעקבותן נזקק לאשפוז וטיפול רפואי.
4. ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה, בעבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום. לשיטתו, אין ראיות תומכות לאמור בסעיף 4 לכתב האישום. לשיטתו, מהראיות שבתיק עולה, כי מי שביצע לכאורה את המעשים המיוחסים בסעיף 4 הוא הקטין וכנגדו הוגש כתב אישום בנפרד.
5. עוד לדבריו, הטענה לפיה המתלונן 1 פונה לבית החולים שהוא מונשם, הינה שגויה. מפנה לדו"ח פעולה מיום 07.07.2012, של השוטר רן דוד שהמגיע לזירת האירוע ופוגש את המתלונן 2 בבית החולים שמספר עדות ספונטנית בפני השוטר כי אחד הבחורים, "דפק" לאסף בקבוק בירה בראש, אסף היה בהלם ודחף אותו בחור ואמר לו "מה אתה עושה?". אותו בחור דחף את המתלונן 2 בחזרה ו"דפק לו את הבקבוק בגב" וכתוצאה מכך נפצע המתלונן 2. מעדות זו עולה כי הקטין הוא שפצע את המתלונן 1 ו-2.
6. עוד טוען כי, המתלונן 2 גם בחקירתו מסר שהקטין הוא שניפץ את הבקבוק על ראשו של המתלונן 1. (עדות המתלונן 2 מיום 09.07.2012 בשורה 30-31), חוזר שוב על הטענה שמי שתקף אותו ואת המתלונן 2 זה הקטין.
7. כן טוען כי מעדותו של המתלונן 1 מיום 9.7.12, מסר כי הקטין הוא זה שהרים הבקבוק ונתן לו מכה בראש ונחתך מזה בצוואר, עמ' 2 שורה 6 "אני לא מכיר את התוקף ואת חבר שלו". לשיטתו, המתלונן 1 לא מייחס למשיב שום תקיפה ומכנה אותו חבר של הקטין. עוד לדבריו, גם ז'אנה מסרה בעדותה מיום 08.07.2012, שהקטין הוא זה שהוריד בקבוק על ראשו של המתלונן 1.

דיון והכרעה

1. הסנגור הפנה את עיקר טענותיו למיוחס למשיב בסעיף 4 לכתב האישום, ולמעשה אין הוא חולק על הימצאותו של המשיב בזירה. ולדבירו חולק על עניין מידת מעורבותו של המשיב, אם בכלל, באירוע המרכזי המתואר בכתב האישום שבעקבותיו נפצעו שני המתלוננים.
2. אכן, צודק ב"כ המשיב בחלק מדבריו, כך למשל מעדותו של יצחק אשכנזי (חברם של המתלוננים) עולה כי לא ראה מי בדיוק דקר את המתלונן 1 בצוואר והמתלונן 2 בגב. לדברי עד זה "אני לא ראיתי מי דקר את אסף בצווארו, ולא ראיתי מי מהבחורים דקר את דורון בגב" .
3. גם מעדותו של המתלונן 2 עולה גם כי שני הבחורים המשיב ול.ר מעורבים באירוע. לדבריו, אחד הבחורים בא עם בקבוק בירה וניפץ אותו על הראש של המתלונן 1 והבחור השני התחיל להרביץ לו עם הצינור של הנרגילה.
4. כך גם עולה מעדותו של המתלונן 1 מיום 9.7.12, אשר ממנה עולה מי שתקף אותו ונתן לו מכה בראש הוא זה שחתך אותו בצווארו ולדבריו "ואז הרים בקבוק שהיה לו ביד, מסוג בירה קרלסברג ונתן לי מכה בראש עם הבקבוק , בזמן שקבלתי את המכה הייתי בישיבה...לא שמתי לב שגם נחתכתי בצוואר".
5. יצוין כבר כאן כי, אין כל היכרות מוקדמת בין המשיב, הקטין לבין המתלוננים. כך שגם מעדותם של שני המתלוננים וגם עדויות אחרות העולות מהתיק דיברו דמויות וניסו לזהות את המשיב והקטין תוך שימוש בתיאורים שונים.
6. יחד עם זאת, אין חולק וכל העדויות מצביעות על מעורבותם של המשיב והקטין בכל האירועים המתוארים בכתב האישום. הבסיס המחזק את נוכחותם בזירה, מעורבותם והשתתפותם הינו עדותם במשטרה. מעדותם של השניים עולה כי שני המשיבים טוענים להגנה עצמית. כך למשל, המשיב עצמו מאשר בהודעתו מיום 29.8.12 את אירוע הקטטה בינו לבין אחרים במקום ובשעה המדוברת. לדבריו, "....לא יודע לא נגעתי לא בנרגילה וחוץ מזה שהעפתי לו את היד עם הבקבוק לא נגעתי לו בכלום." "....יצא לי לדחוף אותו בזמן הקטטה".
7. העדות המרכזית הינה עדותה של ז'אנה שמכירה את המשיב קודם לאירוע ואשרה כי וראתה דם על גופם של המשיב והקטין. בעדותה מיום 8.7.12 היא מסרה "ואז חבר של ולאדיק (דהיינו – הקטין – ל.ר.) ניגש לאסף ושבר לו את הבקבוק על הראש. אסף המשיך לשבת, תפס את הראש. לא ראיתי דם בשלב זה. הבקבוק נשבר ואז ראיתי את ולאדיק (המשיב) הולך מכות עם דורון, אני לא בטוחה כי בשלב זה נבהלתי, הסתובבתי אחרי שראיתי את ולאדיק הולך מכות. הוא נתן מכות לשלושתם, אני לא ראיתי למי בדיוק הוא נתן מכות כי הייתי בהולה"......ראיתי על הזרועות של הידיים של ולאדיק סימני דם וחבר של ולאדיק היה דם על הגוף ועל הידיים.
8. על רקע המתואר לעיל, ולאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, הנני קובע, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת המשיב במעשים המיוחסים לו בבקשה. אם כי, בכל הנוגע לשבירת הבקבוק על ראשו של המתלונן ודקירתו בצוואר, הראיות קלושות מאוד ואף לא מתיישבות לכאורה עם תיאור עדי התביעה כמפורט לעיל.
9. בהעדר מחלוקת על קיומה של עילת מעצר, נותר אפוא לבחון בהתאם למצוות המחוקק בסעיף 21 ב' לחסד"פ, האם ניתן לשחרר את המשיב לחלופת המעצר שיש בה כדי להשיג את תכלית המעצר, וביתר שאת על רקע עוצמתן הנמוכה של הראיות העומדות לחובתו. לעניין זה ראה בש"פ 5564/11. וכן ראה בש"פ 5140/98, וכן בש"פ 5837/00.
10. המשיב יליד 1992, לחובתו רישום פלילי ללא הרשעה מבית המשפט לנוער משנת 2009 בגין שבל"ר, תגרה במקום ציבורי, החזקת סכין, השגת גבול – במסגרתה נידון לשל"צ במשך 300 שעות.
11. בפניי הוצגה חלופה בדמות מעצר בית אצל הגב' אלה ציטקיולב ת.ז. 311716179, בת 70, מתגוררת ברחוב עולי הגרדום 14/3 אשקלון, והביעה את נכונותה והסכמתה לשמש חלופת מעצר עבורו.
12. לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, ושקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, שוכנעתי שיש בחלופה שהוצגה כדי להשיג את מטרת המעצר, ועל כן הנני מורה על שחרורו של המשיב בתנאי הערובה הבאים:

א. המשיב ישהה במעצר בית מלא בכתובת סבתו, הגב' אלה ציטקיולב ברחוב עולי הגרדום 14/3 אשקלון, תחת פיקוחה המלא והמתמיד.

ב. חתימת ערבות עצמית על סך 5,000 ₪.

ג. חתימת ערבות צד ג' על ידי הסבתא על סך 5,000 ₪.

ד. נאסר על המשיב ליצור קשר במישרין או בעקיפין עם מי מהמעורבים בפרשה.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ב, 13 ספטמבר 2012, במעמד הצדדים.

ב"כ המבקשת:

אבקש עיכוב ביצוע.

החלטה

מורה על עיכוב החלטתי ל-48 שעות.

ב"כ המבקשת יעשה מאמץ להודיע דבר החלטתו בהקדם.

ניתן להחל בביצוע הערבויות.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ב, 13 ספטמבר 2012, במעמד הצדדים.

חתימה