1. לפני ערעור על החלטת ועדת הערר שליד לשכת התעסוקה בתל אביב מיום 2.8.2012. הוועדה דחתה את ערעורו של המערער וקבעה כי הסירוב אשר נרשם למערער בעקבות הפנייתו לעבודה מיום 22.4.2012, נרשם כדין.

רקע

1. המערער רשום במדור הבטחת הכנסה ואבטלה בשירות התעסוקה. ביום 22.4.2012 הופנה לראיון עבודה לתפקיד מנקה בחברת "מאוזנר עיצוב 1996 בע"מ" (להלן: "מאוזנר") ובעקבות ראיון עבודה זה נרשם לו סירוב. ועדת הערר שליד לשכת התעסוקה בתל אביב, מיום 17.5.2012, קבעה כי הסירוב נרשם למערער כדין.
2. המערער הגיש ערעור על החלטת ועדת הערר מיום 17.5.2012. ערעור זה נדון בפני כב' השופטת דוידוב וביום 8.7.2012 הסכימו הצדדים במהלך הדיון (על"ח 18279-06-12) כי המערער יחזור אל המעסיק שאליו הופנה ביום 22.4.2012 ויציע מועמדותו כעובד ניקיון. הוסכם כי המערער יציג בפני המראיין במקום העבודה את החלטות הועדות הרפואיות בעניין מצבו הבריאותי ולא מעבר לכך וכן הוסכם כי ככל שלא יתקבל לעבודה, עליו לבקש מהמעסיק לציין במפורש מדוע, כך שככל שהסיבה תהיה כי העבודה מחייבת הרמת משאות מעל 6 קילו (דבר שאינו יכול לבצע לפי החלטות הוועדה הרפואית) – עליו לבקש מהמעסיק לרשום זאת במפורש. במאמר יוסגר יצויין כי במקביל ניתן פסק דין על ידי כבוד השופטת דוידוב בעניין הפנייה נוספת של המערער, מיום 26.10.11, שבעניינה נקבע בפסק הדין כי הסירוב נרשם כדין והערעור נדחה.
3. כעולה מהודעת המשיב, המערער שב ביום 8.7.2012 אל חברת מאוזנר. על גבי טופס ההפניה לעבודה מיום 8.7.2012 מלאה נציגת החברה "לא מתאים", "בריאות", "מגבלות פיסיות". לטענת המשיב, גם בפנייה זו אל נציגת חברת מאוזנר, שב וטען התובע לבעיות רפואיות ולפיכך לא התקבל.
4. בהחלטת ועדת הערר מיום 2.8.2012 נקבע כי "משהעורר טען למגבלות רפואיות בפני המעסיק בניגוד לקביעת הועדה הרפואית, הוא יצר תנאים לאי קבלתו לעבודה, הכשיל את קבלתו לעבודה. לאור כל האמור לעיל, הסירוב נרשם כדין. לדחות את הערר."
5. בחודש 9/2012 הגיש המערער את הערעור שבפני. ביום 20.11.2012 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים ובו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כדלהלן:

"1. המשיבה לפנים משורת הדין, תאפשר למערער לפנות בשנית, לחברת 'מאוזנר עיצוב' אליה הופנה כבר ביום 22.4.12, וכן לאחר מכן בהתאם להחלטת ביה"ד, מיום 8.7.12 ויבקש ממנה לפרט, מדוע לא התקבל לעבודה, תוך ציון העובדה האם הסיבה לכך קשורה שעבודה מחייבת הרמת משאות מעל 6 ק"ג (דבר שהמערער אינו יכול לבצע בהתאם להחלטות הוועדה הרפואית).

2. ככל שהמערער יציג אישור שכזה לב"כ המשיבה, תוך 10 ימים מהיום המעיד על כך שלא התקבל לעבודה בשל העובדה שהיא כרוכה בהרמת משאות מעל 6 ק"ג, המשיבה תבטל את הסירוב. ככל שלא יהא אישור שכזה, המערער ימשוך את ערעורו בתיק זה."

1. עוד באותו היום שב המערער והתייצב אצל נציגת חברת מאוזנר, וביקש הסבר מדוע לא התקבל לעבודה אליה הופנה ביום 22.4.2012.

המשיב הודיע לבית הדין כי המערער שלח בפקס את תגובת המעסיק כדלקמן: "הטופס לא מולא בתאריך ההפניה המקורי עקב הפגנת חוסר נכונות למילוי התפקיד. התפקיד אינו כרוך בנשיאת משאות של 6 ק"ג ומעלה. נכון לתאריך זה כבר מאויש."

1. לטענת המערער, נציגת החברה, הגב' אריאלה, החליטה כי אינו מתאים לתפקיד בשל מגבלותיו הפיסיות, כפי שנרשם בטופס מיום 8.7.2012 ("בריאות", "מגבלות פיסיות") ולא ברור מדוע שינתה נציגת מאוזנר את גרסתה לגבי הסיבה שבגינה לא התקבל לעבודה. לטענת המערער, העבודה שאליה נשלח אינה מתאימה לו בשל מגבלותיו הפיסיות.

מנגד טען המשיב כי המערער הופנה לעבודה המתאימה לו, בהתאם למגבלותיו הפיסיות. המשיב פירט בהודעתו כי בהחלטת ועדה רפואית מיום 11.8.2011 נקבע כי המערער יכול לעבוד "ללא עבודה פיזית וללא הרמת משאות מעל 6 ק"ג" ובהחלטה נוספת של ועדה רפואית מיום 27.10.11 נקבע באופן פוזיטיבי כי הינו "יכול לעבוד בנקיון".

הכרעה

1. בדיון שהתקיים בפני כב' השופטת דוידוב (על"ח 18279-06-12) הסכימו הצדדים כי המערער יחזור אל חברת מאוזנר שאליה הופנה ביום 22.4.2012, יציע מועמדותו כעובד ניקיון, יציג בפני המראיין במקום העבודה את החלטות הועדות הרפואיות בעניין מצבו הבריאותי ולא מעבר לכך וכי ככל שלא יתקבל לעבודה, עליו לבקש מהמעסיק לציין במפורש מדוע, כך שככל שהסיבה תהיה כי העבודה מחייבת הרמת משאות מעל 6 ק"ג עליו לבקש מהמעסיק לרשום זאת במפורש.

התובע לא קיבל לידיו כל אישור מחברת מאוזנר ממנו עולה כי העבודה מחייבת הרמת משאות מעל 6 ק"ג.

1. גם בתיק זה, בדיון שהתקיים בפני ביום 20.11.2012, נקבע כי "ככל שהמערער יציג אישור ...המעיד על כך שלא התקבל לעבודה בשל העובדה שהיא כרוכה בהרמת משאות מעל 6 ק"ג, המשיבה תבטל את הסירוב. ככל שלא יהא אישור שכזה, המערער ימשוך את ערעורו בתיק זה."

לידי המערער לא נמסר כל אישור כאמור ודי בכך כדי לדחות את הערעור.

1. מעבר לכך, וגם לגופו של עניין, סבורה אני כי יש לדחות את הערעור.

כעולה מפרוטוקול ועדת הערר מיום 2.8.2012 "על פי גרסת העורר, הוא טען בפני המעסיקה כי העבודה אינה על פי מגבלותיו הרפואיות" וכך גם עולה מטופס ההפניה לעבודה שמלאה הגב' אריאלה מחברת מאוזנר ביום 8.7.2012 ועל גביו ציינה "לא מתאים בשל "בריאות", "מגבלות פיסיות". שוכנעתי כי כאשר התייצב התובע בפני נציגת חברת מאוזנר הוא הבהיר כי אינו יכול לבצע את העבודה בשל מגבלותיו הרפואיות ומסיבה זו נרשם על גבי טופס הפנייתו לעבודה כי אינו מתאים לתפקיד בשל "בריאות" ו"מגבלות פיסיות". לאחר ששב ופנה המערער אל חברת מאוזנר בעקבות הדיון מיום 20.11.2012 הודיעה חברת מאוזנר כי "הטופס לא מולא בתאריך ההפניה המקורי עקב הפגנת חוסר נכונות למילוי התפקיד. התפקיד אינו כרוך בנשיאת משאות של 6 ק"ג ומעלה. נכון לתאריך זה כבר מאויש."

על פי הפסיקה, על דורש עבודה לעשות מאמץ סביר ובתום לב להתקבל לעבודה (דב"ע נג/3-91 מחמוד אבו גאמע – שירות התעסוקה, פד"ע ה 297) ואין להעלות בפני המעסיק טענות בדבר מצב בריאותי (ע"ע 166/05 מריה קוסייב – שירות התעסוקה, מיום 18.5.2005).

בענייננו, משעולה כי התובע העלה בפני נציגת חברת מאוזנר טענות בדבר מגבלותיו הרפואיות, למרות קביעה מפורשת של ועדה רפואית בעניינו של המערער, כי הינו כשיר לעבודות ניקיון, הרי שהוא הכשיל ן את קבלתו לעבודה. לעניין זה רלוונטית הפסיקה הקובעת כי "סירוב" לקבל עבודה מתאימה יכול ויבוא לידי ביטוי בסירוב מפורש, כמו גם בהתנהגות שפירושה כסירוב (דב"ע מא/9-91 נדף – שירות התעסוקה, פד"ע יג 107).

1. סוף דבר – הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ג, (20 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.