<#2#>

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד ראיס אבו סייף

ב"כ המשיבה עו"ד עילית פאלוך

פרוטוקול

ב"כ המערער:

חוזר על הודעת הערעור. אנו הגשנו ערעור על חומרת העונש בבקשתנו להפחית חודש אחד מעונש המאסר בפועל על מנת שניתן יהיה בעונש שירוצה לא מאחורי סורג ובריח אלא בעבודות שירות.

אנחנו בתוך הודעת הערעור פירטנו את הנסיבות המיוחדות ואני אדגיש כמה נקודות מאוד חשובות, מדובר באדם שאין לו כל עבר פלילי מלבד הליך קודם שהסתיים ללא הרשעה. מדובר באדם שמגדל משפחה מרובת ילדים והוא אב לשבעה ילדים, מתוכם שלישייה של בנות שהן בנות כ- 10 שנים.

המחדלים לא הוסרו על ידו ואני אפרט לעניין זה. לא אפשרו לו לשלם בתשלומים, הוא אמר שהוא מוכן לשלם את המע"מ, תנו לי אפשרות לשלם זאת ואז לא נותנים לו שום אפשרות לנסות ולהסיר את המחדלים, ואני חושב שבא אדם ויש בידי דוגמאות של אנשים שהגיעו למע"מ וזה החלטות לא מזמן שנתנו להם לשלם את החוב לסירוגין, ביהמ"ש הזה ראה זאת בעין יפה ואמר דווקא דוגמא כזו צריך לעודד ולא נשלח אותו למאסר בפועל.

יש חוב בקרן של 350,000 ₪, המערער רוצה לשלם. אני אביא דוגמא של בן אדם שהחוב שלו הוא 600,000 ₪ ולא נתנו לו מאסר בפועל ואפשרו לו לשלם 3,000 ₪ וזה דווקא היה בפני הרכב ביהמ"ש הזה כאן ואני אצרף זאת וביהמ"ש יוכל להתרשם מכך, חוץ מאשר שהוא מגדל משפחה מרובת ילדים, ב- 27.5.12 אישתו ילדה את ילדם השביעי, האישה לא עובדת, האיש הזה מתפרנס מעבודתו כנהג מונית והוא אומר לא ידעתי לנהל את חיי נכון, כשלתי מבחינה כלכלית, נכנסתי לתסבוכת של ממש, ובדיון הראשון בבימ"ש קמא הוא הודה, לקח אחריות על מעשיו, נשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן, התקבל תסקיר שהוא הכי קלאסי מבחינת חיוביות ואפילו קצינת המבחן שעמדה על נסיבותיו הקשות סברה שלא צריך להרשיע אותו, היא המליצה לסיים את התיק הזה ללא הרשעה ולהסתפק בשל"צ, צירפתי זאת כנספח ד', שם היא מפרטת את הנסיבות שלו המשפחתיות, מצטט.

בהמשך הם מציינים שהם סבורים שאת התיק הזה צריך לסיים ללא הרשעה ולהסתפק בהטלת צו של"צ של 150 שעות.

אנו לא ביקשנו שלא להרשיע אותו ועדיין בעבירות כלכליות הכלל אומר שזה מאסר בפועל אבל זה לא כלל בל יעבור אלא הכלל הזה נובע מנסיבות שבן אדם לא עושה שום מאמץ להסיר את המחדלים, אדם שאין לו נסיבות מיוחדות ובמקרה שלנו שירות המבחן דווקא פירט את הנסיבות ועמד עליהן ואני לא סבור עם כל הכבוד הראוי שגם אם לא היה מקום לקבל את ההמלצה אני עדיין סבור שלא היה כאן מקום גם בבחינת לשרת את האינטרס הציבורי, לשלוח אותו למאסר בפועל.

אני פירטתי גם שהוא נמצא היום תחת צו כינוס נכסים, עו"ד נחמן ידידי שמטפל בו בתיק הכינוס נמצא כאן לידי ואני בכל זאת אבקש לאפשר לו להגיד כמה מילים לגבי הנסיבות. יש תסקיר וישנן נסיבות חריגות ומיוחדות.

אם האיש הזה באמת יישלח למאסר בפועל יש לו סיטואציה כזו והמונית שהוא מתפרנס ממנה היא בבעלותו, משועבדת לבנק הפועלים, הרכב רשום על בעל זכות הציבורית ובמידה והוא ייכנס למאסר בפועל קודם כל מבחינת הבנק הוא לא יוכל לשלם כלום לבנקים ומצד שני בעל הזכות יעביר את זה למקום אחר, הרכב יישאר בלי שום עבודה ואי אפשר גם לעשות איתו כלום ואי אפשר להעביר את זה לאף אחד אחר שיעבוד עליו וגם בתום התקופה הוא לא יכול להחזיר את הזכות על שם בעל הזכות הקודם והוא כבר מצא מישהו אחר והוא ממשיך איתו, זה הולך להטיל עליו הרס מבחינה כלכלית, וזה הולך לפגוע בו אנושות. הוטל עליו קנס בבימ"ש קמא. בימ"ש מחוזי, כב' השופט מנהיים בנספח ה' לערעור, הוגשה בקשה מיוחדת שאומרת שהמערער מנסה, הרי הוא לא יכול לשלם למע"מ סכומים על מנת שלא ייווצר מצב של העדפת נושים, אסור לו לעשות פעולה כזו מבחינה משפטית, הוא פנה לביהמ"ש וביקש אישור מיוחד שיתאפשר לו לנסות להסיר את המחדלים וכב' השופט מנהיים שראה את הנסיבות בפסק הדין מיום 5.2.12 אפשר למערער לחתום על הסדר על מנת באופן חריג במיוחד וגם את זה לא התאפשר לו.

יתרה מזו, המערער מנהל אורח חיים תקין. מאז ביצוע העבירות מתחילת שנת 2009 לא נפתחו לו תיקים נוספים.

אני מבקש לפרט את הפסיקה שהבאתי ברע"פ 8507/09, אי תשלום מע"מ על סך 440,000 ₪, בימ"ש שלום הסתפק בתנאי לתקופה של 3 שנים, בימ"ש מחוזי קיבל את הערעור והטיל עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות אם יימצא כשיר, וכן קנס, הוגשה בקשות רשות ערעור פלילי, כב' השופט ג'ובראן דחה אותה. מפנה לע"פ 23087-07-11 (בימ"ש מחוזי חיפה), אי העברת מס על סך 173,000 ₪, 3 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 20,000 ₪, בימ"ש מחוזי לא קיבל את הערעור והשאיר את העונש.

בימ"ש מחוזי ת"א בהרכב כב' השופטת ברלינר, לא העבירו משכורת של עובדים למדינה, בימ"ש שלום הטיל 9 חודשים מאסר בפועל.

המערער שילם בהתחלה 3,900 ₪.

מגיש פס"ד של בימ"ש מחוזי מרכז (ספקיוריטי), 35 עבירות של אי הגשת דוחות למע"מ, הקרן 440,000 ₪, המחדל שם לא הוסר, 6 חודשי עבודות שירות.

מפנה לעפ"ג 12881-06-11, 600,000 ₪, לא הסיר את המחדלים, נתנו לו לשלם כל חודש 3,000 ₪, ביהמ"ש קמא הטיל 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, המדינה הגישה ערעור וביהמ"ש הנכבד דחה את הערעור.

מפנה לעפ"ג 1801-11-07 (בימ"ש מחוזי מרכז), עבירות מע"מ, סכום 158,000 ₪, לא הסיר את המחדלים, הוטלו עליו 5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

המערער עדיין מוכן לשלם. הגיע לשם ורצה לעשות הסדר ולא נתנו לו.

אני סבור שמבחינת האינטרס הציבורי לא יקרה שום דבר אם המערער דווקא יפחיתו לו את אותו חודש על מנת למנוע ממנו לרצות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח ומצד שני להגדיל את תשלום הקנס. אני מציע שסנקציה כזו שביהמ"ש ייתן שבמידה ולא ישלם את הקנס ירצה אפילו 3 חודשים.

את ההצעה שאני מציע ואנחנו כן מוכנים לקבל את הסנקציה, קיבלתי את הרשות מהלקוח שלי.

לעשות שישה חודשים עבודות שירות זה יותר קשה מאשר לשבת בבית סוהר ובסוף הוא יישב 3.5 חודשים. הוא בלי עבר פלילי, יקבל שליש, אני סבור שמבחינת האינטרס הציבורי יותר נכון שהאיש הזה שמוכן לתרום וגם במקביל לשמור על משפחתו וילדיו יש מקום שביהמ"ש יושיט לו יד וגם אם ביהמ"ש יבוא לקראתו מבחינת המאסר בפועל אנו מוכנים שביהמ"ש יגדיל את הקנס על מנת לשפות את הקופה הציבורית וכך לא יפגע האינטרס הציבורי.

עו"ד נחמן: אני מבקש לומר שהגיע תסקיר מלפני חודש של הנאמן, מדובר על כך שמתביעות של 2 מיליון הוא אישר סופית בקושי 400,000 ₪, שני עורכי דין בכירים, אחד נציג משרד המשפטים מהכנ"ר והשני הוא מנהל נאמן שמונה מטעמו, השלישי הוא אני, עושים את כל מה שביכולתנו כדי לבקש ולהמליץ מכב' השופט מנהיים שהוא ייעתר והוא נעתר, והם המליצו.

היות ואני מלווה אותו שנתיים יש רושם פה שמדובר במישהו שיש לו מונית ואני בעצמי חשבתי שמדובר במישהו שיש לו מונית מרצדס. אני מבקש שתיק הפש"ר לא יינזק.

ב"כ המשיבה: אני מתנגדת. מדובר בערעור שמושתת רובו ככולו על נסיבות אישיות של המערער, המערער לא טוען לחריגה מנורמת ענישה מקובלת במקרים דומים של ביצוע עבירות מס חמורות, בפרט שלא הוסר המחדל, גזר הדין של ביהמ"ש קמא נכון מאוזן וראוי ואף נוטה לקולא וביהמ"ש העמיד את הענישה על הרף התחתון שעולה במקרים דומים ואף שקלנו לערער בעניין זה.

הפסיקה שאנו מצאנו מלמדת על נורמת ענישה שראויה בעבירות אלה, 9-24 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי משמעותי וזאת בנוסף לפסיקה שצוטטה על ידי ביהמ"ש קמא.

מדובר בפסק דין מפורט, מנומק, ביהמ"ש קמא התייחס הן לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה וכולל את אי הסרת המחדל אך גם את ההודאה באשמה, המלצת שירות המבחן, מצבו המשפחתי של המערער, גזר הדין היה לפני תיקון 113. לאחר שהוא שקלל את כל הנסיבות הללו הוא סבר שנסיבות אישיות אף אם הן קשות ואני לא בטוחה שזה המקרה אין בכוחן כדי לאיין את הענישה בתיקים מעין אלה והכריע לטובת עיקרון ההלימה ושיקולי ההרתעה במקרים הללו.

לגבי תסקיר שירות המבחן אני סבורה שיש שם אמירות מקוממות שאומרות שנאשם לקח אחריות ומצר על ביצוע עבירות.

אני מציגה את הדוחות שהוגשו נשוא האישום 117 א' של אי הגשת דוחות. מדובר בדוחות של עסקאות בסכומים לא מבוטלים. הסכום לתשלום הוא אפס, בנוסף ל- 350,000 ₪ שהם נשוא הדיווחים הכוזבים יש לנו פה לפחות עוד 40,000 ₪ ששנתיים לאחר המועד מוגשים דוחות כוזבים שוב.

ב"כ המערער: הלקוח שלי מבין את הסיטואציה שהוא נקלע אליה והכלל בעבירות מסוג זה בסכומים אלה זה מאסר בפועל ומה שאני מנסה להגיד שהאדם הזה הפך היום לשבר כלי, הבית שלו נמכר בכינוס נכסים.

שליחתו למאסר בפועל הולכת להמית עליו חורבן כללי, פירטתי את הנסיבות של הסיטואציה שהוא נקלע אליה, ודווקא האינטרס הציבורי במקרה כמו שלו לא יינזק ואני גם אומר שניתן להעלות את סכום הקנס, האיש מוכן לשלם אותו ושביהמ"ש יטיל עליו סנקציה של שנת מאסר בפועל, ואני לא מנסה להגיד לביהמ"ש דברים שלא תיאמתי אותם.

למערער נסיבות משפחתיות ויש לו שבעה ילדים וזו משפחה שהיא הולכת להיפגע אם האיש הזה ייכנס לכלא, אישתו לא עובדת, אין מי שיעזור לו והמקום היחיד שהוא יכול לקבל זה להפחית לו את החודש על מנת שיוכל להמשיך ולהתקיים. האיש מנהל אורח חיים דתי. יש מקום להגדיל את הקנס.

לאחר הפסקה

ב"כ המערער: לאור המלצת בית המשפט ולאחר שהתייעצתי עם המערער, המערער מבקש לחזור בו מן הערעור.

<#5#>

פסק דין

לאור הסכמת המערער, שקיבל את המלצת בית המשפט באמצעות בא כוחו, אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 21.4.13 בשעה 08:00 בכלא ניצן כשהוא מצויד בפסק דין זה ובגזר הדין של ביהמ"ש קמא ואם לא יתייצב – ייעצר.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

<#4#>

ניתן והודע היום י"ז טבת תשע"ג, 30/12/2012 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.