פסק דין

1. עסקינן בתביעה שעניינה פיצוי התובעת בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה בגין הורדתה מטיסה מיום 28.3.11 מקייב לניו דלהי וחזרתה ארצה.

2. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת רכשה ביום 28.2.11 אצל הנתבעת 1 כרטיס טיסה הלוך ושוב פתוח לשנה לניו דלהי בהודו בחברת התעופה האוקראינית – הנתבעת 2. מדובר בטיסה עם עצירה והמתנה בקייב.

3. התובעת טסה מישראל לקייב ביום 28.3.11. לאחר המתנה בקייב החלה עלייה למטוס כאשר עמית שלה לטיסה חווה תסמינים של מחלת הנפילה. התובעת סייעה לו ובשלב זה ניגש אליה מאבטח הטיסה וטען בפניה שחברה לא יכול להמשיך בטיסה וכי עליה לרדת איתו וללוות אותו עד חזרתו לישראל.

4. בכניסה לנמל התעופה בקייב נפגשה התובעת עם דיילת של הנתבעת אשר מסרה לה שתוכל בעוד מספר שעות לעלות לטיסה חזרה לישראל וכן שתקבל את כספה בחזרה, אך לא מעבר לכך.

5. עם הגעתה לישראל בתאריך 29.3.11 יצרה קשר עם סוכן הנתבעת 1 והסבירה לו את אשר אירע, הנ"ל אמר לה שאבד ערך הכרטיסים אך יוכל להחזיר מהנתבעת 2 את הערך הכספי של מיסי הנמל והטיסות שלא עלתה עליהן. למרות פניות חוזרות ונשנות לא הוחזרו לה הכספים כאמור.

6. התובעת קיבלה מכתב מיום 11.4.11 מהנתבעת 2 לפיה צריכה היא להציג כרטיס טיסה ואישור של רופא מטפל שהיא סירבה לטוס. לתובעת לא היה העתק מכרטיס הטיסה.

7. בעקבות חזרתה ארצה, נאלצה התובעת לרכוש כרטיס חדש ליעד בסכום של 3,715.61 ₪. התובעת שילמה סך של 2,469 ₪ עבור כרטיס הטיסה שרכשה מהנתבעת 1.

8. בכתב הגנתה של הנתבעת 1 טוענת הנתבעת שהתובעת ביקשה מרצונה שלא לטוס בטיסתה של הנתבעת 2, ככל הנראה בגלל התקף אפילפסיה של שותפה לנסיעה. לנתבעת 1 אין כל שיקול דעת ו/או נגיעה כל שהיא להחלטתה של התובעת שלא להמשיך בטיסה והיא חזרה לארץ על דעתה בלבד. כמו כן, התובעת עשתה זאת מבלי לעדכן את הנתבעת 1 בזמן אמת.

9. לאחר חזרתה של התובעת לארץ אכן פנתה התובעת לסוכן מטעמה ובמקביל לכך פנתה ישירות לנתבעת 2. הנתבעת 1 מכחישה שנאמר לתובעת שתוכל לקבל רק את ערך מיסי הנמל ולא מעבר לכך.

10. הנתבעת 1 שימשה אך כסוכנת נסיעות וכמתווכת בין התובעת לחברת התעופה ואין היא אחראית ואין לה שליטה על החזר כספים בגין שירות שלא נוצל על ידי התובעת ואשר הגיעה לה מהנתבעת 2.

11. על פי הנטען בכתב הגנתה של הנתבעת 2, התובעת היא זו שבחרה לרדת מהטיסה וללוות את מכרה שחש ברע. אילו רצתה התובעת להמשיך בטיסתה לניו דלהי לא היה נמנע ממנה הדבר. התובעת לא הציגה את המסמכים הדרושים מהנתבעת 2 על מנת שזו תוכל לברר ולטפל בתלונתה.

12. במעמד הדיון התייצבה מתמחה במשרד עו"ד הרמן, מקייב ושות', הגב' עינת בארי, (להלן: "משרד עורכי הדין") והציגה אישור שהנתבעת 2 הגישה בקשה לפשיטת רגל בבית המשפט הכלכלי בקייב. לא הוצג כל אישור בדבר הקפאת הליכים. נציגת הנתבעת עוד הוסיפה וטענה שבעבר היה משרד עורכי הדין מען לקבלת מסמכים וכתבי בי-דין עבור הנתבעת 2 אך לאחרונה אין כל קשר עם הנתבעת 2. לשאלת ביהמ"ש באם קיבל משרד עורכי הדין הודעה שאינו משמש יותר כמען למסירת כתבי בי- דין השיבה הגב' בארי בשלילה.

13. בהתאם להוראות תקנה 478 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ולאור זאת שלא נתקבלה כל הודעה מטעמה של הנתבעת 2 לכך שמשרד עורכי הדין אינו רשאי יותר מלקבל כתבי בי-דין עבורה וכן לאור זאת שהמתמחה ממשרד עורכי הדין ידעה לפרט היטב אודות ההליכים שמתנהלים כנגד הנתבעת 2 בבית המשפט הכלכלי בקייב, הנני רואה במשרד עורכי הדין כמורשה לקבל כתבי בי-דין עובר הנתבעת 2.

14. זאת ועוד, לביהמ"ש לתביעות קטנות אין הסמכות להורות על הקפאת הליכים כנגד הנתבעת 2, כפי שנתבקש על ידי הגב' בארי.

15. גרסתה של התובעת לכך שקיבלה הוראה מהמאבטח בצוות האוויר לרדת מהטיסה ושלא להמשיך בטיסה לניו דלהי, לא נסתרה ונחזתה בעיני כאמינה. הנתבעת 2 לא הציגה כל עדות ו/או ראיה בעניין זה, למעט טענה בעלמא שבאפשרותה של התובעת היה להמשיך ביעד טיסתה.

16. יחד עם זאת, איני סבור שלנתבעת 1 כל אחריות לפיצוי התובעת בגין נזקיה הנטענים. אין מחלוקת בין הצדדים לכך שהתובעת יצרה קשר עם נציג הנתבעת 1 אך עם חזרתה ארצה ועל כן לא היה באפשרותה של הנתבעת 1 לסייע לתובעת וליתן לה שירות והנחיות בכל הנוגע לאפשרות להמשיך בטיסה ליעד בזמן אמת. לא מצאתי שהייתה כל רשלנות מצדה של הנתבעת 1 בשלב זה ואף התובעת העידה שבנקודה הזו האחריות היא לא על הנתבעת 1 (ר' עמ' 2 ש' 8 לפרוטוקול הדיון).

17. הנתבעת 1 אך יכולה לנסות ולסייע לתובעת לקבל את כספה, כולו ו/או חלקו בחזרה, אך בהתאם למסמכים אשר הוצגו בפניי התכתובת בעניין זה הייתה בין התובעת לבין הנתבעת 2 בלבד, מבלי שהנתבעת 1 הייתה מעורבת. זאת ועוד, גם במידה והנתבעת 1 היתה מעורבת, אזי הנתבעת 1 אינה משמשת כמעין מבטחת של התובעת כלפי הנתבעת 2 וכל שביכולתה היה לעשות הינו לפנות לנתבעת 2, הא ותו לא, דבר שאינו מבטיח כלל וכלל לתובעת שהיא תקבל את כספה, כולו ו/או חלקו בחזרה מהנתבעת 2.

18. כתוצאה מכך שהתובעת חזרה ארצה ולא המשיכה בטיסה לניו דלהי, נאלצה התובעת לרכוש כרטיס טיסה חדש בעלות גבוהה מעלות הכרטיס שנרכש בסך של 3,715 ₪. התובעת העידה שיצאה ליעדה מיד לאחר מכן וזאת לאחר שרכשה הכרטיס החדש בעלות גבוהה מהכרטיס הקודם ובשל קוצר זמן. לפיכך, הנני רואה בנתבעת 2 כאחראית לפיצוי התובעת בגין הכרטיס החדש וכן בגין תשלום למוניות בסך של 130 ₪.

19. לסיכומו של דבר, התביעה כנגד הנתבעת 1 נידחת בזאת והנני מחייב את התובעת בהוצאותיה של הנתבעת 1 בסך של 200 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד יום התשלום המלא בפועל.

20. הנני מקבל את תביעתה של התובעת בחלקה כנגד הנתבעת 2. איני רואה לנכון לחייב את הנתבעת 2 בפיצוי התובעת גם בגין תשלום עבר הכרטיס אותו לא ניצלה וגם בגין הכרטיס החדש. הנני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת פיצוי בגין הכרטיס החדש ותשלום עבור מונית בסך של 3,845 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד יום התשלום המלא בפועל.

21. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת הוצאות משפט ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 2,000 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

22. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם ל הגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום.

ניתן היום, י"ז אדר תשע"ג, 27 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.