נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מתמחה ריקי ממן

הנאשם ובא כוחו עו"ד ז'אנה זייצב<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוענת לעונש

הנאשם בתאריך 28.5.13 הודה בפני כבוד השופט זבולון ולא הורשע בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה. מפנה לתוכן כתב האישום, לא מדובר בהחזקה רגילה, הוא היה בתוך הוסטל, ניגש למטבח, נטל הסכין והניף אותו לעבר אחר ולא מקרה רגיל ומוכר שאדן נוסע ברכבו או הולך ונתפס אצלו הסכין, המקרה חמור יותר.

לשאלת ביהמ"ש, לפני תיקון כתב האישום, כתב האישום דיבר על תגרה בין הקטין לנאשם טרם הנפת הסכין.

כתב האישום תוקן אך יחד עם זאת לא שונו הנסיבות, הנסיבות בעיני המאשימה הן כן חשובות.

מפנה את ביהמ"ש לתסקיר שירות המבחן, עמוד השלישי, המלצה ותכנית שיקום. מדובר על רמת סיכון בינונית הנשקפת מהנאשם.

אין הלימה בין התוכן של התסקיר להמלצה הסופית של שירות המבחן לאי הרשעה.

המאשימה קראה את התסקיר ולא מתעלמת מההיבטים החיוביים, בחרנו להדגיש את עניין הסיכון מאחר והמאשימה חייבת לצפות ולהסתכל על העתיד, אולי הנאשם כן יחזור ויבצע העבירות האלה בעתיד ומכאן ההתעקשות שלנו היום.

בסופו של דבר, המאשימה מבקשת לא להתעלם מההיבטים החיוביים בתסקיר ויחד עם זאת, לא להתעלם ממה שנכתב בתסקיר לגבי המסוכנות.

לעניין המתחמים, הנאשם נדון פעם אחת בעבירות אלימות. הנאשם נעדר עבר פלילי, יש לו רישום ללא הרשעה מבימ"ש לנוער משנת 2010 בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים וניסיון תקיפה.

הפסיקה הרלוונטית בהחזקת סכין מדברת על מאסר על תנאי עד מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות בעבירה של ללא כל נסיבות מחמירות. יש להתייחס לנסיבות שהנאשם ניגש למטבח, הניף את הסכין לעבר אחר והמתחם עומד על מאסר קצר בדרך של עבודות שירות ועד מאסר עד 12 חודשים.

המתחם שאנחנו עותרים לו היום הוא מתחם של מאסר קצר שאפשר שירוצה בדרך של עבודות שירות. יחד עם זאת, לאור ההסדר אנחנו נעתור למאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך 2,000 ₪ שאפשר שישולם בתשלומים.

מפנה לרע"פ 2932/08 ביהמ"ש העליון מוחמד מרגן נ' מדינת ישראל.

מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, נדון ל-2 חודשי מאסר.

אסכם ואומר שנראה לי שעתירת ההגנה לאי הרשעה לא עולה בקנה אחד עם סעיף 113, הנאשם אמנם הראה נכונות לשיקום אך יחד עם זאת עולה רמת סיכון בינונית, יש נסיבות בדרך שבה ביצע את העבירה והמאשימה סבורה כי לא ניתן להימנע מהרשעה.

ב"כ הנאשם טוענת לעונש

המקרה שהמאשימה מנסה להציג הוא שונה מאוד מהמקרה שעומד בפנינו. בתיק הזה המלצת שירות המבחן הייתה להסתפק בענישה מרתיעה ובהחלט שזה לא המקרה שכאן המלצת שירות המבחן היא לסיים ללא הרשעה ולכן אני חושבת שההחלטה שחברתי מציגה לא יכולה להיות מנחה.

אכן חברתי התייחסה לעובדות בכתב האישום לפני שתוקן. אני לא חושבת שצריך להיכנס לזה אבל האירוע שבו מואשם הנאשם קדמה קטטה, גם המתלונן היה מעורב באירוע אלים ולא הוגש נגדו כתב אישום, לטענת הנאשם המתלונן התגרה בו ולאחר מכן אחז בסכין וזה נתמך בכתב האישום טרם תיקונו.

מדובר באחיזה בסכין על מנת להפחיד את המתלונן ולא הייתה כוונה להשתמש בסכין.

אני מלווה את הנאשם מגיל 13 וחצי אותו תיק שנפתח כנגדו בביהמ"ש לנוער, לדעתי בשנת 2009 ובאמת היה ילד בגיל 13, עבר מספר מסגרות ובסיוע כבוד השופטת ניצנה, נכנס למסגרת "כנף של אהבה" ושהה בה למעשה עד בגירותו.

הנאשם לאחר שסיים לשהות במסגרת הזו הופנה להוסטל בו מתגורר עד היום.

לשאלת ביהמ"ש, הנאשם ביצע את העבירה בגיל 18 וחודשיים, על גבול הקטינות.

הנאשם מתגורר במסגרת, הוא מתנדב במסגרת שירות לאומי היום החל משנת 2013, הוא עושה אז כמפורט בתסקיר.

בגלל תפקידו החיובי ובגלל האחריות שהוא לוקח על העבודה שמבצע, הורחבו סמכויות, הוא עובד עם ילדים, מנסה לשקם ילדים במצוקה.

ביהמ"ש ראה שהמשפחה לא יכולה לספק לו הצרכים שהוא מקבל מהמסגרת, הוא מבין את זה ולכן נמצא תחת פיקוח שירותי הרווחה ונתרם מהסיוע הזה.

קצינת המבחן ציינה שהנאשם לוקח אחריות מלאה, מתחרט מאוד על ההתנהגות.

למרות שקצינת המבחן מציינת כי קיים סיכון כלשהו, יחד עם זאת האיזון בין הסיכון וסיכוי השיקום הוא האיזון ששירות המבחן עושה ולכן הוא ממליץ לסיים את התיק ללא הרשעה.

קצינת המבחן מציינת שבפניו עומדות אפשרויות תעסוקתיות עתידיות ששירותי הרווחה יסייעו לו והרשעה תפגע באפשרויות אלה, הרשעה תפגע בדימויו העצמי, הנאשם עושה מאמצי על בנסיבותיו על מנת להשתלב בחברה נורמטיבית.

לא פעם נאמר שהתביעה עומדת על גבולות מתחם בהגזמה, באמת במקרה זה בנסיבותיו האישיות של הנאשם, הליך שיקום משמעותי שעבר, אני סבורה שגם אם ביהמ"ש יקבל את המתחם שהמאשימה הציגה שלטעמי הוא לא נכון...

לשאלת ביהמ"ש, המתחם הוא בין אי הרשעה למאסר על תנאי.

אני סבורה שלאור השיקום שעבר הנאשם, אפשר להסתפק בגבול התחתון של המתחם.

אם ביהמ"ש סבור שהמתחם הוא בין מאסר על תנאי לעונש אחר, לאור השיקום ניתן לסטות מן המתחם ולהסתפק באי הרשעה.

הנאשם אמר לי שמאוד קשה לנאשם להתייצב בביהמ"ש כי זה מחזיר אותו לתקופה בה היה לפני השיקום.

הנאשם

היום אני עושה שירות לאומי בראשון, אני עובד עם ילדים בטיפול עם בע"ח, גם אני עשיתי את זה, ונמצא בדירת מעבר בראשון לציון עם ילדים מהגיל שלי שגם עברו שיקום והציעו להם אחרי שסיימו במסגרת לעבור לדירת מעבר. אני נמצא שם כי לא רציתי לחזור לשכונה.

השירות לאומי כל יום מ- 08:00-16:00 ואחרי זה עובד בעבודות מזדמנות.

לשאלת ביהמ"ש, אני גם לומד לבחינות בגרות במקצועות גננות ואחרי שאסיים את השירות ארצה להשלים בגרויות. טרם התחלתי ללמוד לבגרויות, אחרי שאסיים את השירות בסוף אוגוסט אתחיל ללמוד לבגרויות בשילוב עבודה.

לשאלת ביהמ"ש, אני חושב שמה שעשיתי זה מעשה טיפשי, היום אני יותר סבלני, יש לי הצקות ברחוב ואני בוחר לא להתייחס כי אני יודע מה יקרה אם אתייחס, זה יחזיר אותי אחורה ואני לא רוצה את זה.

עברתי קבוצת שליטה בכעסים בהצלחה.

לשאלת ביהמ"ש, אני מהווה דוגמא לאחרים בכך שהייתי נער אלים והיום אני לא. היום כשאני בא לשכונה מוחאים לי כפיים על כך שאני ילד טוב והשתניתי, היום ההורים שלי גאים בי ואומרים שעברתי תהליך, אני לא רוצה לאכזב את הוריי.

לשאלת ביהמ"ש, עברתי תהליך לא פשוט, היה לי קשה אבל התגברתי על זה, בעתיד אני רואה עצמי במקום יותר טוב. הרשעה יכולה לחסום לי את הדרך במובן שיכול להיות שאכנס לדיכאון, המחשבות יכולות לעלות בראש ואני לא יודע.

לשאלת ביהמ"ש, בעוד כמה שנים ארצה להקים עסק משלי, משפחה ורק טוב.

אבקש מביהמ"ש לא להרשיע אותי בדין.

לאחר הפסקה

ב"כ המאשימה

לאור הערות ביהמ"ש, הגענו להסכמה לפיה נאמץ המלצות שירות המבחן במובן זה שנסכים כי הנאשם לא יורשע בדין ונעתור במשותף לעונשים של של"צ בהיקף של 120 שעות בהתאם לתוכנית שירות המבחן וצו מבחן למשך שנה.

<#5#>

גזר דין ללא הרשעה

1. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, המייחס לו עבירה של החזקת אגרופן או סכין למטרה בלתי כשרה לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
2. במסגרת ההסדר הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף לכך שהנאשם לא יורשע, ויוטל עליו עונש של 120 שעות של"צ וצו פיקוח מבחן למשך שנה.
3. בהתחשב בהודאת הנאשם, שיש בה משום קבלת אחריות וחסכון בזמן שיפוטי; וכן בהתחשב בעובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי, בשים לב לתיקונים המשמעותיים בכתב האישום, לחלוף הזמן, להמלצתו החיובית של שירות המבחן ובשים לב לעמדת המאשימה, האמונה על האינטרס הציבורי, בשאלת ההרשעה, אני מוצאת לנכון לכבד את ההסדר.
4. אשר על כן, אני נמנעת מלהרשיע את הנאשם וגוזרת עליו את העונשים הבאים:
5. ניתן בזאת צו של"צ בהיקף של 120 שעות.

הובהרה לנאשם חשיבות שיתוף הפעולה עם שירות המבחן בביצוע עבודות השל"צ ומשמעות היעדר שיתוף הפעולה.

שירות המבחן ימציא תוכנית לביצוע השל"צ תוך 30 יום מהיום. לאחר קבלת התוכנית, אאשר אותה וזאת ללא צורך לקיים דיון נוסף.

העתק מגזר הדין בדחיפות לשירות המבחן.

1. ניתן בזאת צו פיקוח של שירות המבחן למשך שנה מהיום.
2. ניתן בזאת צו להשמדת המוצג - סכין, בכפוף לחלוף תקופת הערעור.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ז ניסן תשע"ד, 27/04/2014 במעמד הנוכחים.