1. בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי אין היא מצריכה תשובה.

2. בקשת רשות הערעור מתייחסת להחלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט אייל דורון) מיום 6/7/12 בת"א 21159-06-10, שם התיר למבקש לחזור ולפנות לפרופ' יואכימס ולבקש ממנו מתן השלמה לחוות דעתו בעקבות מסמכים חדשים שהציג המבקש, לרבות הבהרות נוספות, ככל שיידרשו.

ואולם, בית המשפט לא התיר למבקש להציג לפרופ' יואכימס את המסמך מטעמו של פרופ' שצ'ופק, אשר עולה עד כדי חוות דעת רפואית שניתנה למבקש, ומשום כך אסר בהמצאתה למומחה.

בקשת רשות הערעור מתייחסת לאיסור האחרון.

3. לטענת המבקש, יליד 30/5/67 מוסיקאי במקצועו, יש מקום להתיר הצגת המסמך שהוא תעודה רפואית של פרופ' שצ'ופק, וזאת משום שיש במסמך זה קביעת אבחנה בלבד ואין היא בגדר של תעודה רפואית הקובעת נכות, ולכן, אין לראות את המסמך הנ"ל כחוות דעת.

4. כאמור, לא נתבקשה תשובה לבקשה האמורה.

הכלל הוא כי אין מקום להתערב באופן ניהולו של ההליך בערכאה הדיונית. מעבר לאמור, המסמך שבמחלוקת על פניו בגדר חוות דעת, ועוד נוסיף, שבכל מקרה לא תיפגע זכותו של המבקש לחקור את המומחה לאחר הגשת חוות דעת משלימה, אם תוגש, ובמסגרת אותה חקירה – לאחר הגשת חוות הדעת המשלימה, אם תושלם – לבקש התייחסות של המומחה לאותו מסמך.

5. אשר על כן, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, ומאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות נוספות.

העירבון, אם הופקד, יוחזר למפקידו.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לתיק בית משפט קמא ולבאי-כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ב, 10 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.