1. התובע החזיק קו טלפון של הנתבעת (להלן: חברת בזק) וכן הזמין ממנה שירותי אינטרנט. לטענתו, בחודש ספטמבר 2008 הודיע לחברת בזק על סיום ההתקשרות עמה וביקש שנציג חברת בזק יבוא לקחת ממנו את המודם שלה, בו השתמש במסגרת השירות. בחלוף כחודש, כאשר לא הגיע נציג כאמור, התקשר התובע אל חברת בזק ונאמר לו שהוא צריך להגיע אל סניף של החברה ולהחזיר את המודם בעצמו. ביום 12.10.2008 נסע התובע אל סניף של חברת בזק והחזיר את המודם. לטענת התובע, בחלוף כשנה וחצי גילה להפתעתו כי חברת בזק המשיכה לחייבו בגין שירותי אינטרנט. התובע פנה שוב אל חברת בזק, ביקש ממנה להחזיר את הכספים שגבתה ביתר ולהפסיק לחייבו; בנוסף, ביטל התובע הוראת קבע לטובת חברת בזק. גם צעד זה לא הועיל, וחברת בזק שלחה לו התראות על ניתוק משירות ומכתב התראה מעורך דין בדבר חוב. מכאן תביעה זו, בה נתבעים הכספים שנגבו מהתובע מאז המועד שבו ביקש לטענתו להפסיק את ההתקשרות; הוצאותיו בגין 5 נסיעות להן נדרש עקב התנהלות חברת בזק (ארבע נסיעות מראש פינה למרכז השירות של חברת בזק בכרמיאל ונסיעה אחת מראש פינה למרכז השירות בעפולה, אליו התבקש להגיע על מנת להחזיר את המודם); עוגמת נפש – והוצאות משפט.

2. כבר בכתב הגנתה הודיעה חברת בזק שהיא החליטה להשיב לתובע למפרע, "לפנים משורת הדין", את הכספים שגבתה מאז בקשתו להפסיק את השירות. אלא שלטענתה אין מקום לחייבה לשלם לתובע מעבר לכך. לטענת חברת בזק, היא היתה רשאית לגבות את הכספים שהיא גבתה מן התובע. נטען, כי התובע התקשר עמה להספקת שני שירותים נפרדים: האחד, קו טלפון, והשני, תשתית אינטרנט. פנייתו הראשונה של התובע אל חברת בזק היתה לצורך ניוד קו טלפון בלבד, והתובע לא ביטל את ההתקשרות להספקת תשתית לאינטרנט. לטענת חברת בזק, אין סתירה בין ניוד קו טלפון לבין המשך הספקת תשתית לאינטרנט. כאשר לקוח מבקש לנייד לחברה אחרת את קו הטלפון שבאמצעותו הוא מקבל גם שירותי תשתית לאינטרנט, חברת בזק מקצה לו קו אינטרנט בלבד (קו "אינטרנטו"). כך, גם אם הלקוח מתחיל לקבל שירותי טלפון מחברה אחרת, הוא יכול להמשיך לקבל שירותי אינטרנט מחברת בזק באמצעות קו ה"אינטרנטו". ממשיכה בזק וטוענת כי אפילו החזרת המודם שהיה בשימוש התובע לידי חברת בזק אין משמעה בהכרח שהתובע הפסיק להשתמש בשירותי האינטרנט שלה, שכן הוא יכול היה להמשיך לנצל שירותים אלה באמצעות מודם פרטי משלו. חברת בזק מוסיפה ומצביעה על כך, שבכל התקופה שבה היא המשיכה לחייב את התובע בגין שירותי תשתית לאינטרנט, היא נהגה לשלוח לתובע חשבוניות חודש בחודשו המפרטים חיוב זה.

3. ביום 10.3.2014 הוריתי לחברת בזק להגיש את חוזה ההתקשרות בין הצדדים. ביום 28.5.2014 הודיעה חברת בזק כי התקשרויות החברה עם לקוחותיה נעשות בדרך כלל בעסקאות "מכר מרחוק" ולכן החברה מקפידה לשלוח למנוייה את פרטי ההתקשרות בכתב. צוין, כי גם במקרה דנן מדובר בהתקשרות טלפונית, ולפיכך נשלח אליו מכתב המפרט את תנאי ההתקשרות המלאים "אשר מהווה את המסמך המשפטי לגבי ההתקשרות".

4. הגעתי למסקנה שתביעת התובע מוצדקת. אמנם מקובל עלי הסברה של חברת בזק לפיו אין בהחזרת מודם כדי למנוע את השימוש בתשתית האינטרנט שהיא סיפקה לתובע במסגרת החוזה שבין הצדדים. עוד מקובלת עלי עדות נציגת חברת בזק לפיה כאשר חברת בזק מספקת תשתית אינטרנט על בסיס קו טלפון של חברת בזק והלקוח מנייד את קו הטלפון לחברה אחרת, גם בכך אין כדי מנוע מהלקוח את המשך השימוש בתשתית האינטרנט שסיפקה בזק, וזאת באמצעות קו "אינטרנטו" המסופק לו. דא עקא, אני נותן אמון בעדות התובע לפיה "לשאלת בית המשפט מה דרשתי בשיחות האלה אני משיב כי אני מבקש להתנתק מבזק באינטרנט ובשביל זה אני מבקש שיבואו לקחת את המודם" (פרוטוקול 5.1.2014 ע' 4). העתק המכתב ששלחה בזק לתובע עם חידוש השירות בחודש 6.2008 אינו מפרט תנאים להפסקת השירות (למעט פיצוי מוסכם במקרה של הפסקה מוקדמת של השירות, וחברת בזק לא טענה בענין זה בהגנתה). אין מחלוקת על כך שהחיובים בגין המשך הספקת תשתית האינטרנט המשיכו להופיע בחשבונות ששלחה חברת בזק לתובע לאחר פניותיו בסתיו 2008, אך לא מדובר בענייננו בהשלמה עם חיובים אלה. מקובלת עלי עדותו של התובע לפיה הוא פנה לחברת בזק על מנת לברר את פשר החיובים, נענה כי חברת בזק רשאית להמשיך ולחייבו בהם ועל כן נדרש לנסוע לנציגת שירות בכרמיאל (שם, ע' 4; ראו גם חקירה נגדית בע' 5; בסעיף 8 לכתב ההגנה גם מודה חברת בזק כי התקיימה ביום 30.12.2008 שיחה בין נציגיה לבין התובע ובה הוסבר לתובע שהוא עדיין מחוייב עבור שירות אינטרנט). חברת בזק טענה כי התובע לא מחה על החיובים במשך כשנתיים, אך מדובר בשנתיים לאחר שהתובע כבר פנה לחברת בזק בשאלה מדוע הוא עדיין מחויב בחיובים שבנדון (שם, ע' 6).

5. אוסיף ואעיר, בבחינת למעלה מן צורך, כי בעיניי האפשרות הטכנית להמשיך ולהשתמש בתשתית האינטרנט של חברת בזק בלי המודם של בזק ואף לאחר ביצוע ניוד קו הטלפון של בזק לחברה אחרת אינה, עבור צרכן רגיל, אינטואיטיבית. חברת בזק, בעלת בקיאות טכנולוגית בנושא האינטרנט, משווקת תשתית אינטרנט לצרכנים שאינם מוחזקים כבעלי בקיאות טכנולוגית שכזו. חברה מסחרית המבקשת להרוויח את רווחיה באופן הוגן והגון תבקש להבהיר ואף להבליט בפני הלקוח מהן הפעולות הנדרשות ממנו לשם הפסקת שירות הספקת תשתית האינטרנט.

6. בענין ההשבה לה עתר התובע בגין התשלומים עבור שירות תשתית האינטרנט לאחר שהודיע על סיום ההתקשרות, אין מחלוקת על כך שלאחר שהוגש כתב התביעה שלחה חברת בזק המחאה לתובע על סך 1478.19 ₪. לא מן הנמנע שהתובע הציג את ההמחאה לפרעון וכבר קיבל את דמיה. למען הסר ספק, הנני מחייב את חברת בזק לשלם לתובע את הסכום הנזכר (כאשר, אם הסכום כבר שולם לידי התובע לפני מתן פסק דין אזי יהיה בכך פרעון של חיוב זה).

7. התובע נאלץ לנסוע ארבע פעמים מביתו בראש פינה למוקד שירות של חברת בזק בכרמיאל. חברת בזק לא הציגה חישוב נגדי לחישוב התובע, לפי 2.2 ₪ לקילומטר X 50 ק"מ לכל נסיעה הלוך-חזור. הנני מחייב את חברת בזק לשלם לתובע סך של 440 ₪ בגין רכיב זה.

8. התובע אינו זכאי להחזר בגין נסיעתו להחזרת המודם בעפולה. התובע לא הצביע על התחייבות חברת בזק להגיע לביתו לאסוף את המודם בסוף ההתקשרות (ועולה מהמכתב שנשלח אל התובע בתחילת מתן השירות, אמנם בהקשר אחר, כי על הלקוח להחזיר מודם לחברת בזק בסוף השימוש).

9. התובע טען לזכאות לפיצוי בגין זמן בטלה. לענין זה הוא התבסס על תעריף שעתי של מפקחים ומנהלי פרויקטים. התובע אינו מפקח או מנהל פרויקט, אלא חקלאי, והתעריף הנזכר אינו יכול לשמש בסיס לערך שעת עבודת התובע. אני פוסק לתובע, בגין זמן בטלה ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, סך כולל של 1,500 ₪.

10. כן תישא חברת בזק בהוצאות התובע בסך 750 ₪.

ניתן היום, י"ג אלול תשע"ד, 08 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.