הצדדים בתיקים 8145-08-12 ו – 57202-10-12 הסכימו כי בית המשפט יפסוק לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984. בתיק 7645-09-12 לא התקבלה הסכמה.

תחילה אפסוק בתיק 7645-09-12 (תביעת יהורם זקן):

מדובר בתביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב שהיה בחזקת התובע בתאונת שרשרת בה היו מעורבים רכבי הצדדי האחרים מיום 28.11.11.

במהלך החקירה הנגדית אמר התובע כי רכבו נמכר ואף הציג הסכם מכר מקורי מיום 19.9.11 בו מצוין כי הרכב נמכר לאחד בשם שלום חובשי תמורת סך 4,500 ₪. לפי הנטען בכתב התביעה היתה התאונה ביום 28.11.11 כלומר במועד שבו ארעה כבר לא היה התובע הבעלים של הרכב. בחקירה החוזרת אמר התובע כי מכר את הרכב אחרי התאונה, אולם, הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הסכם המכר אותו שלף התובע בעצמו בעת החקירה הנגדית, וכאשר התבקש ליישב את הסתירה לא היה בפיו כל הסבר לכך. זאת ועוד: התובע נשאל "אם הרכב נמכר בספטמבר 2011 והתאונה התרחשה בנובמבר 2011 אז הוא כבר לא היה שלך, נכון?" והוא השיב "זה ידוע שזה לא היה שלי". מילים כדורבנות שמשמעותן היחידה והפשוטה היא שהתובע בעצמו הבין, ידע ומודה כי הרכב כבר לא היה שלו במועד התאונה.

אכן, התובע צירף לכתב התביעה רישיון רכב על שמו בתוקף מיום 12.4.11 ועד 6.3.12. אך ההלכה היא כי הרישום במשרד הרישוי אינו קונסטיטוטיבי אלא דקלרטיבי בלבד ומהווה אך ורק ראיה לכאורה לבעלות וכי ניתן לסתור רישום זה על ידי הבאת ראיות שיש בהן כדי להוכיח שחרף הרישום במשרד הרישוי הרכב מבחינת הבעלות המהותית והקניינית היה בידי אחר. במקרה זה היה זה התובע עצמו שהציג את הסכם המכר ביוזמתו ואף השיב בחקירה הנגדית כי הרכב למעשה לא היה בבעלותו במועד התאונה.

מאחר ומדובר בתביעה לדמי נזק הרי שרק בעל הרכב, ובמקרה זה הקונה לפי הסכם המכר שהוצג, יכול לתבוע את נזקיו ואין התובע יכול לבוא בשמו ובמקומו, וזאת לאור הכלל הקבוע בסעיף 22 לפקודת הנזיקין ולפיו הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין. במקרה זה לא הוכיח התובע כי קמה לו זכות כלשהי מכוח הדין לתבוע בגין נזקי רכב.

לפיכך, המסקנה היא כי לתובע אין עילת תביעה עצמאית ועל כן דין תביעתו להדחות.

התובע יישא בהוצאות בסך 1,000 ₪ לכל קבוצת נתבעים כדלקמן: (1) שומרה + לוי מיכל, (2) ניר שמואלי +קשר רנט א קאר, (3) הכשרה, (4) מייקל אבי; ובסה"כ 4,000 ₪.

ביחס לשני התיקים הנותרים אני פוסק כלדקמן:

לאור מכלול העדויות והראיות שהובאו בפניי, לאחר עיון בכתבי טענות הצדדים ובתמונות הנזק ולאחר ששמעתי את העדים מטעם הצדדים, אני קובע כדלקמן:

בתיק 57202-10-12 התביעה מתקבלת. הנתבעות ישלמו לתובעת 54,957 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 2.1.12, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט בשיעור 10%.

בתיק 8145-08-12 התביעה כנגד הנתבעים 1 ו – 2 (כפי סדרם בכתב התביעה) נדחית ללא צו להוצאות ומתקבלת כנגד הנתבעת 3 (שומרה) אשר תשלם לתובעת 10,305 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום תשלום תגמולי הביטוח, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט בשיעור 17.7%.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשע"ד, 20 יוני 2014, בהעדר הצדדים.