| מספר בקשה:24 |
בפני כב' השופט גד ארנברג, סגן הנשיאה |
התובע
| יהודה פרוז
|
נגד |
הנתבעים | 1. דודו נאסה 2. מרדכי אביב. מפעלי בניה בעמ 3. עזריאל חיים וייס |
- בתיק זה הגישה נתבעת 2 ביום 12.5.13 בקשה לצירוף עזריאל חיים וייס (להלן: נתבע 3) כנתבע נוסף. בתגובה שהגיש התובע לבקשה זו ביום 28.5.14 הוא הסביר מדוע בחר שלא לצרף את נתבע 3 מלכתחילה לכתב התביעה, אך לא התנגד לבקשה. לפיכך, בהחלטה מיום 9.6.14 הוריתי על צירוף נתבע 3 כנתבע נוסף ועל המצאת כתב תביעה מתוקן לנתבעים והגשת עותק ממנו לביהמ"ש עד יום 26.6.13. התובע לא פעל כנדרש בהחלטה הנ"ל למרות כמה החלטות שנתנו לו הזדמנויות נוספות לעשות כן, ועל כן, ביום 27.8.14 נמחקה התביעה מחמת חוסר מעש.
- ביום 18.12.13 הגיש התובע בקשה לביטול המחיקה מחוסר מעש. למרות הערתי כי החלטותיי בעניין מחויבויות התובע (שלא בוצעו) היו ברורות, נעתרתי בהחלטה מיום 18.12.13 לבקשת התובע והוריתי על ביטול המחיקה ובלבד שהתובע יגיש וימציא את כתב התביעה המתוקן עד יום 5.1.14. לאחר שחלף המועד להגשת כתב הגנה לכתב התביעה המתוקן, ניתנה לתובע התראת חוסר מעש בעניין נתבע 3 שלא הגיש כתב הגנה (הודעת עו"ד נורית לוי מיום 18.9.14). התובע לא שלח מאומה בעקבות הודעה זו וגם לא בעקבות החלטתי מיום 26.10.14, החלטה שבה ציינתי מפורשות שאם עד יום 5.11.14 לא ימלא התובע אחר הנדרש ממנו ולא ימסור עדכון לגבי מצב ההמצאה לנתבע 3, "עשויה התביעה כולה להימחק מחמת חוסר מעש".
- ביום 9.11.14 הגישה נתבעת 2 בקשה למחיקת התביעה כולה מחמת חוסר המעש, בהתאם לאמור בהחלטותיי. כהזדמנות אחרונה אפשרתי לתובע בהחלטתי מיום 10.11.14 לבצע את הנדרש ממנו עד יום 17.11.14 שאם לא כן, "תימחק התביעה כולה מחמת חוסר מעש, תוך חיוב בהוצאות".
- רק בעקבות החלטה זו הגיש התובע תגובה (ביום 11.11.14). בתגובה זו הוא טען שבקשת הצירוף של נתבע 3 נעשתה בחוסר תום לב ושהוא אינו מעוניין לנהל תביעה כנגד נתבע 3 מסיבות שונות (הוא נוכל, הוא אינו בר גבייה, הוא מחליף כתובות לעתים קרובות בשל תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים נגדו ועוד). כן טען התובע כי, בכל מקרה, פעל בשקידה להמצאת כתב התביעה לנתבע 3. לטענתו, כתב התביעה נמסר לעו"ד נתי אידורסקי אשר ייצג את נתבע 3 בהליכים אחרים, אך זה הודיע שאין לו כל קשר עם נתבע 3 והוא אינו מייצג אותו עוד. כמו כן טען התובע שכתב התביעה הומצא לכתובתו הרשומה במשרד הפנים של נתבע 3.
- בהחלטתי מיום 17.11.14 כתבתי כי "לא ברור מדוע פעם אחר פעם משתהה התובע בביצוע המוטל עליו בהוראות ביהמ"ש", ברם עם זאת, לגוף העניין, ובהתחשב באמור בתגובתו, הוריתי לנתבעת 2 להגיש תשובה לתגובת התובע, בטרם תינתן החלטה. בתשובה שהגישה נתבעת 2 היא טוענת שהתנהגות התובע מעידה על חוסר מעש בכל הנוגע לנתבע 3, חלף הוראות ביהמ"ש, וכי כל מטרתו היא לאיין מתוכן את ההחלטה השיפוטית בדבר צרוף נתבע 3 שניתנה זה מכבר, והכל משום שהתובע אינו מעוניין בניהול הליכים נגד נתבע 3, כפי שהוא עצמו גם מציין בתגובתו. נתבעת 2 מוסיפה ומציינת שאם התובע סבור שביצע המצאה כדין לכתובתו הרשומה של נתבע 3, הרי פתוחה לפניו הדרך לבקש פסק דין בהעדר הגנה נגדו, ברם הוא אינו עושה זאת (וזאת על אף שהבטיח לב"כ נתבעת 2, כך לטענתה, שכך יעשה). נתבעת 2 מוסיפה ומסבירה עד כמה חיוני נתבע 3 להליך דנן.
- איני סבור שבשלב שבו אנו נמצאים, כשנה וחצי לאחר שניתנה ההחלטה בדבר צירופו של נתבע 3 לתביעה, החלטה אשר ניתנה בהסכמת התובע ואשר עליה לא ערער, יש מקום לבחון שוב האם היה זה נכון לצרפו או לא. לפיכך, תצטמצם החלטתי זו לשאלה האם התובע פעל כנדרש בקשר להמצאת כתב התביעה לנתבע זה ולבקשת סעד בקשר אליו, או שמא לא, ויש להורות על מחיקת התביעה כולה מחמת חוסר מעש, כאמור בהחלטותיי הקודמות.
- אכן, השתלשלות העניינים והתנהגות התובע אשר פורטו לעיל, מעידים שהתובע נמנע בעקביות ובמכוון מניהול הליכים כנגד נתבע 3.
- מעבר לכל מה שכבר פורט, מהאסמכתאות שצרף התובע לתגובתו מיום 11.11.14 עולה שמאז שניתנה ההחלטה הנ"ל בדבר צירוף נתבע 3 ועד לחודש מרץ 2014, לא עשה התובע מאומה לביצוע המצאת כתב התביעה לנתבע זה. בנוסף, גם בניסיונות ההמצאה שביצע בחודש מרץ 2014 אין די על מנת להגיע למסקנה שפעל בשקידה ראויה בעניין זה.
- כאמור, גם לפי גרסת התובע, הוא פעל בשתי דרכים בלבד לשם ביצוע ההמצאה. האחת – המצאת כתב התביעה לעו"ד אינדורסקי (אשר הודיע לו שאינו מייצג את נתבע 3 ואינו בקשר עמו), והשנייה – שליחת כתב התביעה בדואר רשום לכתובתו של נתבע 3 הרשומה במשרד הפנים. עפ"י נספח א' שצרף התובע לתגובה – דבר הדואר שנשלח לכתובת הנתבע (בהנחה שזוהי אכן הכתובת במשרד הפנים, שכן אישור בעניין זה לא צורף), הוחזר לשולח. התנהגות התובע בשלב זה אינה ברורה, שכן אם סבור הוא שביצע המצאה כדין, מדוע לא פעל עד כה לבקשת פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 3, ואם סבור הוא שההמצאה שביצע אינה מספקת, מדוע לא פעל לביצוע ההמצאה "בשקידה ראויה", כאמור בתקנה 489 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984?
- הנה כי כן, מסקנתי היא שהתובע לא ביצע את שהוטל עליו בהחלטות בית המשפט עד כה, ומשכך, יש מקום להורות על מחיקת התביעה כולה מחמת חוסר המעש. עם זאת, בטרם אורה על מחיקה כאמור, אתן לתובע עוד הזדמנות אחת לפעול כנדרש ממנו ולהמציא את כתב התביעה לנתבע 3, וזאת באופן הבא: ראשית, התובע ינפיק לביהמ"ש העתק אישור ממרשם האוכלוסין בקשר לכתובתו של נתבע 3 (לא הוגש אישור כזה לביהמ"ש עד כה). שנית, ובמקביל לכך, עד יום 4.1.15 יבצע התובע המצאה של כתב התביעה לנתבע 3 בהתאם להוראות תקנה 489 שהוזכרה לעיל וימציא על כך אסמכתאות לביהמ"ש (למען הסר ספק מובהר שעל השליח המבצע את ההמצאה לבקר בכתובת הרשומה לפחות 3 פעמים במועדים שונים, בטרם הדבקת כתב התביעה על הדלת, ולהמציא על כך תצהיר לביהמ"ש). לאחר שיפעל התובע כנ"ל, הוא יהיה זכאי ליטול פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 3.
- התיק ייקבע לעיון אצל עו"ד נורית לוי ביום 5.1.15.
ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ה, 03 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.