1. בפניי תביעה כספית לפיה התובעים מבקשים לחייב את הנתבעים בתשלום של 120,000 ש"ח.

2. הנתבעים הם בעלי זכויות בדירת מגורים ברחוב בת חן 4 בחיפה (להלן: "הדירה") ובמועדים הרלוונטיים לתביעה התנהל בין הצדדים בעלי הדין מו"מ למכירת הדירה לתובעים. במסגרת המו''מ הוחלפו בין ב"כ הצדדים טיוטות של הסכמים והתכתבויות, אולם בסופו של יום לא נחתם הסכם ביניהם.

3. לטענת התובעים בתמצית, על אף שלא נחתם בינם לבין הנתבעים הסכם למכירת הדירה, הרי טיוטת ההסכם האחרונה שהוחלפה ביניהם מהווה הסכם מחייב לכל דבר ועניין. הנתבעים נמנעו מחתימת ההסכם אליו הגיעו הצדדים רק מהטעם כי הם ביקשו לרשום את הבית בו מצויה הדירה כבית משותף ובכך לזכות בתמורה גבוהה יותר מהתמורה שנקבעה בהסכם עם התובעים. הואיל ובהסכם אליו הגיעו הצדדים נקבע קנס בגין הפרתו בסך של 120,000 ₪, התובעים מבקשים לחייב את הנתבעים בסכום הנ''ל. לחילופין, התובעים טענו כי הנתבעים ניהלו מו"מ למכירת הדירה בהעדר תום לב ומכאן דרישתם לחייבם בפיצוי כספי.

מנגד, לטענת הנתבעים בתמצית המו"מ שנערך בינם לבין התובעים לרכישת הדירה לא השתכלל לכדי הסכם מחייב הואיל והצדדים לא הגיעו ביניהם לעמק השווה ביחס לכל פרטי העסקה וכן מאחר והם נרתעו מהשלמת העסקה בשל איומי הנתבע נגדם. הנתבעים מדגישים את העובדה כי הדירה טרם נמכרה, ללמדך כי פרישתם מהמו''מ עם התובעים לא נועדה לרשום את הבניין כבית משותף לצורך קבלת תמורה גבוהה יותר עבור הדירה.

4. בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים, ולאחר שהוגשו תצהירי עדותם הראשית בתביעה, פסק הדין בתביעה ניתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק, זאת לאחר הגשת סיכומים בכתב.

5. שקלתי מכלול טענות הצדדים ועיינתי עיון היטב בכל הראיות שהוגשו בתביעה, ולאור כל אלה, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 7,000 ש"ח וזאת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהתחשב בפער שבין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק בפועל, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י' אדר תשע"ד, 10 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.