לפני: כב' השופט צבי פרנקל

פסק דין

1. הוועדה הרפואית לעררים בהחלטתה מיום 17.7.12 קבעה למשיב נכות צמיתה בשיעור של 88% (לאחר הפעלת תקנה 15 במלואה) בעקבות תאונה מיום 14.12.10, בגין סעיפי ליקוי 37(5)(ג) (30%), 32(א)(א)II(10%) וסעיף 31(1)(א)I במחצית (5%) לרשימת הליקויים, וזאת, החל מ-16.3.11.

2. ב"כ המערער טוענת, כי שגתה הוועדה בכך שקבעה למשיב נכות רפואית בשיעור 30% בגין הגבלה קשה בתנועות עמוד השדרה המותני (סעיף 37(7)ג' וכן נכות רפואית בשיעור של 30% בגין הגבלה קשה בתנועות בעמוד שדרה צווארי (37(5)ג', וזאת, מבלי לערוך חשבון עובר ושב ביחס לפגימות מהן סובל בגב ובצוואר לפני לתאונה וללא קשר אליה.

ב"כ המערער טוענת, כי שגתה הוועדה בכך שקבעה למשיב נכות אך ורק בהסתמך על צילום וידאו של המשיב, וזאת, מבלי לשוב ולערוך למשיב בדיקה קלינית על מנת לאמת הממצאים העולים, לכאורה מסרט הוידיאו. ב"כ המערער טענה, כי מדובר בצילום וידיאו שגרתי ולא בתחליף לבדיקה קלינית. מה עוד שלטענתה הממצאים העולים, לכאורה מן הסרט, אשר על בסיסם נקבעה למשיב הנכות, אינם תואמים את ממצאי הבדיקה הקלינית שנערכה למשיב בישיבה הראשונה של הוועדה (ואף לא את הממצאים שנמצאו על ידי הועדה הרפואית מדרג ראשון). לאור זאת, מבקשת ב"כ המערער להשיב את עניינו של המשיב אל הוועדה על מנת שתתייחס לתיקו הרפואי.

3. ב"כ המשיב טוען, כי דין הערעור להידחות, הוועדה התכנסה מכח ערר שהגיש המשיב על החלטת הוועדה מדרג ראשון, המערער לא הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון ולכן ממילא המשיב היה יכול לחזור בו מהערעור וכעת לא יכול המערער לבצע מקצה שיפורים בהליכי ערעור על ועדה שהוא לא יזם את כינוסה. בנוסף, טען ב"כ המשיב כי הוועדה ציינה שהתיק הרפואי היה בפניה והיא לא צריכה לרשום כל דבר מפעולותיה וחזקה עליה שעיינה בתיק הרפואי. כמו כן טוען ב"כ המשיב כי אין מקום לנכות בגין מצב קודם מאחר והמשיב לא סבל ולא יכול היה לסבול ממגבלה קודמת לצמיתות וזאת לאור דו"ח חדר מיון מיום 16.12.10 בו נכתב שתנועות עמוד השדרה המותני והצווארי של המשיב היו מלוות ברגישות וללא עדות למגבלה בתנועות. לאור זאת מבקש ב"כ המשיב לדחות את הערעור.

4. הוועדה הרפואית התכנסה במספר ישיבות הישיבה הראשונה התקיימה ביום 20.2.12, שם כתב הוועדה בפרק הממצאים הרפואיים:-

"בבדיקה נוירולוגית: גפיים עליונות: חולשה 5X4 של השרירים האינטראוסאי אופוננסיה תקינה בכל האצבעות הפרעת תחושה מהמרפק ומטה בצד האילנרי אולם דווח על הפרעת תחושה אח"כ גב בצד הרדיאלי המדיאלי של כף היד אמה וזרוע בצד שמאל, החזרים גידיים סמטרים 2+, לא הופקו החזרים פתולוגיים, גפיים תחתונות חולשה 5X+4 של הפרנורוס משמאל הפרעת תחושה בכל הגפה הימנית התחתונה (לאורך כל השורשים) החזרים גידיים 2+ סימטריים לא הופקו החזרים פתולוגים מבחן לסג הופיעו גידים בצד ימין בגפה ימנית תחתונה ובגב.

בדיקה אורטופדית: הליכה איטית ללא צליעה, מתיישב וקם מכסא בזהירות בזמן ישיבה על הכסא יושב בהטייה אחורה, מסוגל לעמוד על קצות אצבעות ועקבים עמ"ש מותני ללא ישור לורדוזיס ללא ספזם בשרירים פאבטברליים טווח תנועות כיפוף מגיע עד חלק מרוחק של יריכיים. ישור °5 הטייה °10 כל צד. EMG מ- 21.11.11 גפיים עליונות אשר הדגים נוירופטיה של עצב אולונרי בגובה המרפק משמאל (קשה) ומימין קל CTS דו"צ קל בדיקת השרירים הראתה סימנים של ריאקציה אשר עשויה לכוון לפגיעה שורשית 8C-7C משמאל 8C-6C משמאל. (צד שמאל לא מתאים לקליניקה) EMG גפיים תחתונות 14.10.11 הדגימה פגיעה מוטורית . . . מימין (-לא מתאים לקליניקה). הבדיקה היתה חלקית, לא נעשתה בדיקת שרירים. CT מותני מיום 29.5.11- שינויים משמעותיים בפצטית 5L-3L ובולטים יותר ב- 1S-5L ספונדילוזוס בפצטית 1S-5L הרצועה הצהובה מסוידת ב- 1S-5L בלט דיסק אחורי עם לחץ בינוני (התרשמות הוועדה בבדיקה) של השק הדוראלי וב- 4L-3L מלאות בפנורמה הימנית בפיענוח CT צווארי מיום 29.5.11 בלט דיסק אחורי עם סימני לחץ ב- 4C-3C של השק הדורלי, שינויים ספונדילוטים של גופי החוליות שינויים מפרקיים 6C-5C הממצא ב- 4C-3C איננו תואם את הקליניקה.

הוועדה כתבה בפרק הסיכום והמסקנות:-

"לצורך סיכום דיון הועדה מבקשת תיק רפואי אורטופדי מבי"ח ברזילי ובי"ח סורוקה הוועדה מבקשת צילום וידאו שידגים תנועות בע"ש מותני והליכה והפעלת ידיים."

הוועדה התכנסה שוב ביום 30.4.12, כתבה בפרק נימוקי הערעור:-

"אני מזהה את עצמי בסרט וידאו, אני מסכים לשינוי הרכב הוועדה.

מפי העו"ד: מצרף . . . ואסמכתאות בכתב בצילומי הוידאו מודגמת הגבלה קשה של ע"ש צווארי ומותני קשיי תפקוד וסבל ניכר התובע נדרס ע"י רכב כהולך רגל, נותרה הגבלה בע"ש צווארי ומותני, פגיעה מוטורית קשה ברגל ימין וביד שמאל.

בפרק הממצאים הרפואיים כתבה הוועדה:-

"הועדה צפתה בצילום וידאו ומציינת שבסרט התובע לא מזיז כלל ע"ש צווארי ומותני וניכר סבל וקושי בהליכה."

בפרק האבחנות כתבה הוועדה:-

"כאבי גב, צוואר מרפק שמאל ורגל ימין."

בפרק הסיכום ומסקנות כתבה הוועדה:-

הוועדה מקבלת את הערר וקובעת נכויות כדלקמן:

30% לפי סעיף 37(5)ג' בשל הגבלה קשה בתנועות ע"ש צווארי.

30% לפי סעיף 37(7)ג' בשל הגבלה קשה בתנועות גב תחתון.

5% לפי סעיף 31(1)אI במחציתו בשל הפרעה רדיקולרית קלה מאוד ביד שמאל.

10% לפי סעיף 32(2)אII עקב פגיעה בעצב פרוניאלי כללי בצורה בינונית ברגל ימין.

הוועדה דוחה קשר סיבתי בין הפרעה בעצב אולינרי במרפק שמאל לתאונה הנידונה כי לפי מסמכים רפואיים התובע לא נפגע במרפק שמאל.

דיון בהפעלה תקנה 15/16: הוועדה מבקשת חוות דעת הרשות לעניין תקנה 15.

הוועדה התכנסה שוב ביום 17.7.12 וכתבה:-

"אבחנות: כאבי גב, צוואר, מרפק שמאל ורגל ימין."

סיכום ומסקנות:

כפי שנקבע בוועדה מיום 30.4.12, ערר התובע מתקבל ונכותו נקבעת כדלקמן:

30% לפי סעיף 37(5)ג'.

30% לפי סעיף 37(7)ג'.

10% לפי סעיף 32(2)אII.

5% לפי סעיף 31(1)אI במחציתו.

אין קשר סיבתי בין תלונותיו על מרפק שמאל לבין התאונה הנידונה.

דיון בהפעלת תקנה 15/16: הוועדה מקבלת המלצת ועדת הרשותמתאריך 19.1.12 ומפעילה התקנה במלואה, מאחר ולא יכול לשוב לעבודתו כנהג.

5. על פי הוראת תקנה 30 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 - "ועדה לערעורים רשאית לאשר החלטת הועדה, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד". בקשר להוראת התקנה נקבע, כי וועדה רפואית לעררים אינה כבולה לנוסח הערר שלפניה ועליה לבטא את ממצאיה אף בהיעדר ערעור בנקודה זו או אחרת (בג"ץ 296/83 וייס נ' הוועדה הרפואית לעררים על פי תקנות מס הכנסה, פד"א יב, 95; עב"ל 179/09 הלימי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 7.4.10). אשר על כן, אין מקום לקבל את גישת המשיב, לפיה כאשר מבוטח מגיש ערר לעניין שאלה מסויימת, על הוועדה להידרש רק לנושא זה.

ב"כ המשיב הפנה לפסק הדין בעניין איציק סטרול נ' המוסד בו נקבע: "הוועדה הרפואית לעררים דנה רק לגופם של הערעורים שהוגשו לפניה. . ." (דב"ע ל/ 0-21 איציק סטרול נ' המוסד פד"ע ב 181; פב"ל יא 393).

אולם יש לזכור שתקנה 30 מסמיכה את הוועדה גם להרע מצבו של מערער אף מבלי שהצד שכנגד ערער על קביעת דרג ראשון (דב"ע שן/01-23 יצחק שמש נ' המוסד פ,ד כב 195; דב"ע נה/01-13 פורינסון נאום נ' המוסד פד"ע כח 561;דב"ע נז/01-21 המוסד נ' חדר יונס דראושה ).

6. אכן המשיב הוא זה שהגיש את הערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון והוא רשאי לחזור בו מערעורו ככל שהוועדה תודיע לו שבכוונתה להפחית את דרגת הנכות. אולם על הוועדה להתייחס לתיק הרפואי שעמד בפניה ולהסביר מפני מה לא התייחסה למסמכים מתיקו הרפואי כך למשל מסמך מיום 8.6.98 בו נכתב "במשך חצי שנה מתלונן לכאבים בצוואר, גב תחתון בצורת התקפות"; ביום 26.4.05 "כאבים בעמוד שדרה מותני"; ביום 15.10.06 "כאבי גב וצוואר אחרי חבלה בתאונת דרכים מאתמול"; ביום 27.11.06 "כאבי גב תחתון בימים האחרונים"; בתאיכים- 1.11.07 + 21.11.07 + 22.11.07 + 23.11.07 + 25.11.07 "כאב גם תחתון וברגליים בימים האחרונים"; ביום 29.11.09 "רגישות באזור שרירי הצוואר"; ביום 14.2.10 "רגישות מעל עמוד שדרה מותני, הגבלה בתנועות" וכן תלונות נוספות משנת 2005. הוועדה לא התייחסה כלל למסמכים אלו ומן הראוי להורות לה לעשות כן.

7. ב"כ המערער טוענת שעל הוועדה היה לבדוק את המשיב, מדובר בהחלטה רפואית ואין מקום להורות לוועדה לבצע בדיקה קלינית, יחד עם זאת על הוועדה להתייחס לממצאי הוועדה מדרג ראשון וככל שהוועדה משנה את החלטת הוועדה מדרג ראשון עליה להסביר זאת. באשר לטענת ב"כ המשיב שממילא לא ניתן לנכות מצב קודם מאחר ולא היתה נכות קבועה מדובר בשאלה רפואית ואין מקום להתערב בה.

8. סופו של דבר, הערעור מתקבל במובן זה שעניינו של המשיב יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת שתתייחס למסמכים הרפואיים הרבים מתיקו הרפואי ובכלל זה מסמכים המלמדים על תלונות והגבלה בתנועות בגב התחתון ובעמוד השדרה, מהשנים 1998, 2005, 2006, 2007, 2009 ו-2010 ותסביר האם יש מקום לנכות נכות בגין מצב קודם, ככל שהוועדה תסטה מהחלטת הוועדה מדרג ראשון עליה לנמק זאת. לא מצאתי להורות לוועדה לבדוק את המשיב, מדובר בהחלטה רפואית ואין מקום להתערב בה ככל שהוועדה תחליט לבדוק את המשיב היא תעשה כן . המשיב וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניינים אלו, החלטת הוועדה תהיה מנומקת.

9. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך ע"י הנשיאה.

ניתן היום, כ"א סיון תשע"ג, (30 מאי 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.