ערעור על גזר דין של בית משפט השלום לתעבורה באשדוד (כב' השופט מאושר), בתיק תת"ע 9338-11-11 מיום 26.6.12, לפיו הורשע המערער בהעדרו בעבירה של נהיגה כשרישיון הרכב פקע לתקופה העולה על שישה חודשים בניגוד לסעיף 2 לפקודת התעבורה, ונגזרו עליו עונשים של פסילת רישיון בת 10 חודשים, קנס כספי ופסילה מותנית. בקשה שהגיש המערער לביטול פסק הדין, נדחתה.

המערער מלין על חומרת העונש, וטוען, כי על פי הנחיות שהוציאה המשטרה, מדובר בעבירה שהחל מיום 25.7.11 אין לאכוף, במידה ורישיון הרכב פקע לתקופה של פחות משנה. בנסיבות אלה, הגם שהמערער ביצע את העבירה לפני צאת ההנחיה, לא ניתן לגזור עליו עונש כה חמור, לאחר שהמשטרה גילתה דעתה כי מדובר בעבירה קלה. על כן מדובר באפליה של המערער מול אחרים. עוד נטען כי מצבו הכלכלי של המערער קשה, והוא נתון בהליכי פשיטת רגל. פסילה ארוכה תגרום לפיטוריו.

ב"כ המשיבה מתנגד לקבלת הערעור, וטוען שמדובר בעבירה בטיחותית, ובפעם החמישית שהמערער מבצע אותה. למערער גם עבר תעבורתי עשיר. בנסיבות אלה, אין מקום לצמצם את תקופת הפסילה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הערעור להתקבל.

הנחיות המשטרה, לפיהן אין לאכוף עבירה כאמור, עד שנה מפקיעת תוקף הרישיון, ללא קשר לעברו התעבורתי של הנהג, מלמדות על קולת העבירה בעיני רשויות האכיפה. בנוסף, לא סביר בעיני, כי נהג אחר, בעל רישום זהה לרישום התעבורתי של המערער, שביצע עבירה זהה, שנה מאוחר יותר, לא עומד כלל לדין, ואילו המערער נדון לעונש חמור.

זאת ועוד, נכון הדבר שהמערער כבר הורשע בעבירה זו ארבע פעמים. בפעם האחרונה נגזר עליו עונש של פסילה מותנית למשך חודש אחד. אני סבורה שקיים פער בלתי נתפס בין ענישה של פסילה מותנית בת חודש, לבין עשרה חודשי פסילה בפועל בגין אותה עבירה בדיוק. ברי כי העונש צריך להיות חמור יותר, במקרה של עבירה החוזרת על עצמה, אולם לא ניתן לעשות קפיצת דרך כה קיצונית, נוכח עקרון אחידות הענישה, ויש להחמיר באופן מידתי. זאת בפרט נוכח העדר אכיפה של עבירה זו עתה.

לסיום אציין כי טעה בית משפט קמא בהחלטתו נשוא הבקשה לביטול פסק דין, עת ציין כי המערער לא נכנס לגדר הנחיות המשטרה, בשל כך שרישיון הרכב פקע למעלה משנה (עמ' 4 להחלטה מיום 4.9.12). זאת מאחר ועל פי עובדות כתב האישום, רישיון הרכב פקע בתאריך 29.9.09, והדו"ח ניתן ביום 22.7.10, דהיינו לאחר 10 חודשי פקיעה.

אשר על כן, אני מפחיתה את עונש הפסילה בפועל ומעמידה אותו על חודשיים. את עונש הפסילה על תנאי אני מפחיתה ומעמידה על חודשיים, ממנו תנוכה התקופה בה היה פסול, עד להחלטה על עיכוב הביצוע.

יתר רכיבי גזר הדין יעמדו על כנם.

המערער יפקיד את רישיון הנהיגה שלו, תוך שלושים יום מהיום, במזכירות בית משפט לתעבורה באשקלון.

ניתן והודע היום, י"ח טבת תשע"ג, 31 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.