בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל, (הגב' אביגיל סלע הקש) מיום 12/8/12 בתיק הוצאה לפועל 0224678126, במסגרתה דחתה הרשמת בקשת המבקש להעמדת צו החיוב בתשלומים ע"ס של 150 ש"ח וקבעה צו חיוב בתשלומים על סך 1000 ₪.

המבקש הגיש בקשתו במסגרת תיק 02-24679-12-7 בו הינו חייב בצוותא עם אחרים בגין פס"ד מיום 29/2/12 וכן הגיש בקשתו במסגרת תיק זה בו הוא חייב יחיד והציע לשלם במסגרת תיק זה, לאחר שחוייב במסגרת תיקו האחר בחיוב חודשי ע"ס 1200 ₪ , את הסך של 150₪ בכל חודש במסגרתו של התיק נשוא בקשת רשות הערעור.

המבקש ציין בבקשתו את נסיבותיו האישיות וכן הגיש פירוט של הוצאותיו.

לאחר עיון במסמכים אשר הגיש בפניה המבקש, ניתנה החלטתה של הרשמת הנכבדה, לפיה העמידה את צו החיוב ע"ס 1,000 ₪ וזאת תוך שהיא מציינת כי החייב הינו יליד 1979, עובד ומשתכר בממוצע כ 3,500 ₪ לחודש. יחד עם זאת ציינה רשמת ההוצאה לפועל כי ההוצאות החודשיות אותן פירט החייב עומדות על סך של 7,433 ₪ וביניהן הוצאות ע"ס 2,400 ₪ עבור דלק, ביטוח לרכב, חניה, אינטרנט וטלפון סלולארי. עוד מציינת רשמת ההוצאה לפועל כי אמו של המבקש מסייעת לו בסך של 2,500 ₪ בכל חודש.

הרשמת הנכבדה הדגישה בהחלטה נשוא הבקשה כי מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל ביום 1/5/12 לא שילם המבקש דבר ע"ח חובו וכן ציינה בהחלטתה כי קיים למבקש תיק נוסף במסגרתו כבר חוייב בסך של 1200 ₪ לחודש ופירטה טענתו של המבקש לפיה מדובר בחוב אחד ויחיד לזוכה ומכאן עתירתו להשית עליו סכום מינימלי בתיק נשוא בקשת רשות הערעור.

המבקש בבקשת רשות ערעור זו טוען אך כי אין לו היכולת הכלכלית לשלם את הסכום שהרשמת קבעה בתיק זה וכי קביעת צו התשלומים נעשתה במנותק ובהתעלם מצו התשלומים אשר נפסק כנגדו במסגרת תיק 02-24679-12-7 . המבקש טוען כי אין שום מתאם בין יכולת ההשתכרות שלו , בין גובה החוב בשני תיקיו ובין גובה צווי החיוב השונים אשר נפסקו בשני התיקים.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור , אני דוחה אותה אף ללא צורך בבקשת תשובת המשיב.

עיון בהחלטת כבוד הרשמת , נשוא בקשת רשות ערעור זו מעלה כי ההחלטה ניתנה לאחר שהרשמת עיינה בכל המסמכים אשר צורפו לבקשה שהגיש המבקש ואף לאחר עיון במסמכים אשר צירף המבקש לבקשתו במסגרת תיק 0224679-12-7, החלטתה סבירה ומנומקת ואין מקום להתערב בה.

בעת קביעת גובה החיוב בתשלומים בוחן רשם ההוצאה לפועל את יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והוא אף המופקד על עריכת חקירת יכולת בעניינו של החייב ולפיכך נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור תהא מצומצמת ותיעשה במשורה.

ראה בעניין זה בבר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03).

ההחלטה נשוא הבקשה דנן מבוססת על המסמכים אשר המציא המבקש עצמו בפני הרשמת הנכבדה ואין מקום להתערב בה. הרשמת הנכבדה בחנה היטב את ההוצאות הנטענות בידי המבקש וציינה הוצאות אשר המבקש בוחר להוציא כגון דלק , ביטוח לרכב , חניה , אינטרנט וטלפון סלולרי שהינן הוצאות בסך 2400 ₪ לחודש אשר ניתן בהחלט לצמצמן ולהפנות משאבים אלו לפרעון חובותיו של המבקש. דהיינו, לאחר תשלום צו החיוב בתיקו האחר של המבקש ע"ס 1200 ₪ לחודש ובהתחשב בהוצאות המיותרות אשר לו כמפורט לעיל ובבקשת המבקש, לא יידרש המבקש "לעשות שמיניות באוויר" כלשונו, על מנת לעמוד גם בצו החיוב אשר הושת עליו במסגרתו של תיק ההוצאה לפועל נשוא הבקשה. די בכך כי יצמצם הוצאות מיותרות לאשר הכרחי בלבד כמתבקש ממצבת חובותיו.

עוד עולה מההחלטה נשוא הבקשה דנן כי הוצאותיו החודשיות הנטענות של המבקש עולות אף על הכנסותיו ולעניין זה לא ניתן כלל הסבר בידי המבקש, ככל הנראה שלא בכדי.

עיון בהחלטה מעלה כי הרשמת היתה מודעת היטב לקיומו של התיק האחר אשר למבקש ולהחלטה אשר ניתנה במסגרתו והיא טרחה ובדקה מהם המסמכים אשר הוגשו לאותו תיק אחר ורק לאחר בחינת כל המסמכים ניתנה החלטתה כפי שהוגשה , כך שלטענת המבקש כי ההחלטה נשוא הבקשה ניתנה במנותק מתיקו האחר, אין כלל בסיס.

סופו של דבר, לא שוכנעתי כי קיים מקום להתערב בהחלטת כבוד הרשמת הקש סלע נשוא הבקשה, באשר זו ניתנה כאשר היא מנומקת היטב ומבוססת על המסמכים אשר הונחו בפני הרשמת בידי המבקש.

בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא התבקשה תשובת המשיב – איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ב, 06 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.