בפני תביעה לתשלום 2,199 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובעת כתוצאה מתאונת דרכים מיום 09/06/11.

אליבא דתובעת, הנהג מטעמה ביקש לבצע פניה שמאלה ביציאה מחניה. מאחר שדובר בכביש צר, האמור לא עלה בידו והוא נדרש לנסוע לאחור. בזמן שהוא נערך לנסיעה לאחור ורכבו בעצירה מוחלטת, נסע הנהג ברכב הנתבע לאחור ופגע ברכב התובעת. הנתבע הכחיש את טענות התובעת. לגישתו, הנהג ברכב התובעת ביצע פניית פרסה (ולא פניה שמאלה). תוך כדי ביצוע הפניה, פגע ברכב הנתבע, שהיה באותה עת בעצירה מלאה.

בהתאם לתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי.

לאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, תוך ייחוס אשם תורם לנהג התובעת.

לנוכח התשתית הראייתית שהונחה בפני שוכנעתי, כי הפגיעה אכן ארעה עת הנהג ברכב הנתבע נסע לאחור. אופי הפגיעה ברכב התובעת אינו מתיישב עם גרסת הנתבע שהיה בעצירה מוחלטת. הפגיעה מתיישבת יותר עם טענת נהג התובעת, שהנתבע נסע לאחור וגרם לפגיעה, תוך הפרת הוראת תקנה 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. כידוע, על הנוסע לאחור מוטלת חובת אחריות מוגברת לנסוע בזהירות מירבית, חובת זהירות אותה הפר הנהג ברכב הנתבע.

עם זאת, לא נתתי אמון בגרסת נהג התובעת בכל הנוגע לטענה לפיה פנה שמאלה ביציאה מחניה. דווקא גרסת הנתבע ולפיה נהג התובעת ביקש לבצע פניית פרסה, היא המתיישבת יותר עם התמונות ממקום התאונה ועם מיקום הנזק ברכב התובעת. בתום שמיעת העדויות הוכח בפני, שהנהג ברכב התובעת ביצע את פניית הפרסה בנסיבות שיש בהן הפרעה לתנועה ולעוברי הדרך, בניגוד להוראת תקנה 44(א) לתקנות התעבורה. אוסיף, כי המחוקק אסר על ביצוע פניית פרסה "במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא". בנסיבות בהן עסקינן, הנהג ברכב התובעת ביצעה את הפנייה במקום שרכבו לא נראה די הצורך לנתבע וגם בכך, הפר את חובותיו עפ"י דין.

מכאן, שמסקנתי הינה שנהג התובעת ביצע פנית פרסה בניגוד למצוות הדין, כאשר בד בבד הנתבע נסע לאחור תוך הפרת חובת הזהירות המוטלת עליו. לנוכח האמור ומאחר שנהג התובעת הותיר עלי רושם של מי שנהג מבלי ליתן דעתו לדרך וליתר כלי הרכב ועל אף שיש מקום לייחס אחריות ממשית לנתבע בשל נסיעתו לאחור בחוסר זהירות, תחולק האחריות בין הצדדים באופן בו הנתבע ישלם לתובעת 1,100 ₪.

בנסיבות העניין, כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ז' אב תשע"ג, 14 יולי 2013, בהעדר הצדדים.