רקע ועיקר טענות הצדדים

1. לפני 10 תביעות שטריות אשר הדיון בהן אוחד בגין 11 שיקים משוכים מחשבונה של הנתבעת - שיק ע"ס 2,500 ₪ ו-10 שיקים ע"ס 567 ₪ כל אחד. סה"כ סכום השיקים – 8,170 ₪. זמני פרעון השיקים 10.1.12 ובכל 10 לחודשים שלאחר מכן. התובעת, שעיסוקה, בין היתר, בנכיון שיקים, רשומה על השיקים כנפרעת.
2. התובעת ניכתה השיקים הנ"ל לנציג המרכז הרפואי FACE ONLY (להלן: פייס אונלי) בשני מועדים – 5 שיקים ביום 7.11.11 ו-6 שיקים ביום 15.11.11. התובעת קיבלה את השיקים כשהם משורטטים "למוטב בלבד", ללא שם הנפרע, ומנהלה, מר יחזקאל נבון, הוא שהשלים בשיקים את שם התובעת כנפרעת. השיקים לא כובדו בשל הוראת ביטול שנתנה הנתבעת.
3. התובעת טוענת כי היא אוחזת כשורה בשיקים שכן נטלה את השטרות בתום לב ונתנה תמורה מלאה בגינם לנציג פייס אונלי, שהינו שם מסחרי המאגד 3 חברות: סי.אי.קיו.אם, מדיקל טאצ' קליניק ומדיקל דנטל (עדות מר נבון ע' 8 ש' 2-3).
4. הנתבעת טוענת כי מסרה את השיקים ביום 6.11.11 לפייס אונלי לאחר שנקשרה בין הצדדים עסקה לפיה תקבל הנתבעת טיפול מזוטרפיה בעלות כוללת של 20,000 ₪. הנתבעת טוענת כי ביקשה לבטל את העסקה כבר למחרת ובפועל הגיעה למשרדי פייס אונלי ביום 16.11.11, ביטלה את העסקה וביקשה לקבל את השיקים חזרה.
5. הנתבעת טוענת כי השיקים הוצאו ממנה ללא שם הנפרע במרמה ע"י נציגי פייס אונלי אשר הבטיחו שיחתמו את שם החברה על השיקים אולם, בניגוד למוסכם, לא עשו כן והעבירו את השיקים הלאה. עוד טוענת הנתבעת לכשלון תמורה. הנתבעת טוענת כי התובעת היתה מעורבת במרמה המיוחסת לנציגי פייס אונלי וכי התובעת אינה אוחזת כשורה ואף אינה אוחזת בעד ערך. עוד טענה הנתבעת כי התובעת לא עמדה בתנאי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 (להלן: חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות), אשר חל בענייננו.
6. מטעם התובעת העיד מנהלה, מר יחזקאל נבון. מטעם הנתבעת העידה הנתבעת בעצמה. אף אחד מהצדדים לא הביא לעדות מי מטעם פייס אונלי.

דיון והכרעה

1. האף שהתובעת רשומה בשטרות כנפרעת והנתבעת היא מושכת השיקים, מדובר בצדדים רחוקים במובן זה שלא התבצעה ביניהם כל עסקה ואין ביניהם קשר משפטי ישיר. אינני נדרשת לטענת הנתבעת לפיה, לאור נסיבות שונות הקשורות בעובדה כי רעיית מר נבון וב"כ התובעת, עו"ד מיכל נבון, יצגה בשלב כלשהו את פייס אונלי, יש לראות בתובעת צד קרוב, שכן בפועל, לא היתה בין התובעת לנתבעת כל עסקה והקשר ביניהן הוא שטרי בלבד.
2. תחילה, יש לבדוק האם הטענות שמעלה הנתבעת מקימות לה הגנה טובה כלפי הצד הקרוב לה – פייס אונלי. ככל ויתברר כי לנתבעת אין הגנה טובה כלפי פייס אונלי, דין התביעה להתקבל. ככל ולנתבעת הגנה טובה כנגד פייס אונלי, יש לבדוק את מעמדה של התובעת כאוחזת בשיקים והשלכתו על זכויותיה כלפי הנתבעת.

כשלון תמורה

1. הנתבעת העידה כי ביום 6.11.11 הגיעה למרכז הרפואי פייס אונלי בתל אביב, לאחר שנציגי פייס אונלי יצרו עימה קשר טלפוני ושכנעו אותה להגיע למשרדם. נכרתה עסקה לטיפול מזוטרפיה בעלות כוללת של 20,000 ₪. הנתבעת טענה כי היססה נוכח הסכום הגבוה וכן נוכח מצבו הרפואי של בעלה אשר יתכן ויצריך נסיעה ממושכת לחו"ל. נציגת פייס אונלי - שרה - הרגיעה את הנתבעת ואמרה כי הנתבעת תוכל להודיע והעסקה תבוטל ללא קושי. באותו מעמד, מסרה הנתבעת את השיקים נשוא התביעה וסכום נוסף של 510 ₪ בכרטיס אשראי, בסכום כולל העומד על כמחצית מסכום העסקה (קבלה המעידה על עסקת האשראי צורפה כנספח 8 לתצהיר הנתבעת).
2. טוענת הנתבעת כי באותו מעמד הוכנסה לחדר טיפולים וקיבלה טיפול ראשון. לטענתה, נמסר לה כי נדרשה הזמנת חדר ניתוח לטיפול זה, אורכו 45 דקות ובתכנית הטיפולים (נספח 10 לתצהיר הנתבעת), תומחר הטיפול ב-850 ₪. בפועל, הוכנסה הנתבעת לחדר טיפולים רגיל והטיפול, שארך כ-25 דקות, כלל מסאז' לפנים באמצעות מכשיר ביתי שעלותו כ-200 ₪, לטענת הנתבעת.
3. הנתבעת העידה כי חשה שהולכה שולל. לכן, למחרת, 7.11.11, התקשרה למרכז פייס אונלי וביקשה לדבר עם הגב' שרה כדי לבטל את העסקה (ע' 17 ש' 16-17, ע' 18 ש' 18-20), אולם נדחתה מס' ימים. ב-16.11.11, הודיעה לפייס אונלי על ביטול העסקה ודרשה את השיקים חזרה. ביום 20.11.11 שוב הגיעה למשרדי פייס אונלי יחד עם בתה עדי. לטענת הנתבעת, בפגישה האמורה שרה התכחשה לכל הבטחותיה. הנתבעת פנתה למנהל ורק לאחר דרישה, נמסר לה החוזה, אך המנהל לא הסכים להשיב לנתבעת את השיקים (העתק החוזה צורף נספח 11 לתצהיר הנתבעת). לאור האמור, הנתבעת לא התייצבה לטיפול הבא שנקבע בתכנית הטיפולים (תדפיס פרטי תור צורף כנספח 12 לתצהיר הנתבעת). ביום 6.12.11 שלחה הנתבעת למרכז פייס אונלי מכתב לביטול העסקה בו צויין כי עקב מצבו הרפואי של בעלה עליה לעזוב את הארץ (נספח 13 לתצהיר הנתבעת). ביום 7.12.11 נתנה הנתבעת הוראה לבנק לבטל את השיקים (נספח 14 לתצהיר הנתבעת).
4. עפ"י הפסיקה, מקום שלא נתקבלה תמורה, כאשר הספק אינו מספק כלל את השירות או הסחורה אשר הבטיח, עסקינן בכשלון תמורה מלא המהווה הגנה טובה כנגד שטר, אשר רק אוחז כשורה מתגבר עליו. כאשר נתקבל חלק מהתמורה וחלק אחר נכשל עסקינן בכשלון תמורה חלקי אשר אינו מהווה הגנה טובה כנגד שטר, למעט מקום שניתן לחשב באופן פשוט את שווי התמורה שנכשלה שאז עסקינן בכשלון תמורה חלקי קצוב המהווה הגנה טובה (ע"א 638/70 איחוד בתי ספר טכניקום – מדרשה טכנית, גימנסיה עיונית נ' מיכאל אדלר, פ"ד כה(2), 679, ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נ' וייסנברג (בפשיטת רגל), פ"ד לז(2) 355, ע"א 366/89 פיין אלומניום בע"מ נ' די מטל א.ג., חברה זרה, פ"ד מה(5) 850).
5. בענייננו, עפ"י תכנית הטיפולים, תוכננו לנתבעת 10 טיפולים. בפועל, קיבלה הנתבעת טיפול אחד בלבד. בנסיבות אלו, אין עסקינן בכשלון תמורה מלא.
6. טענה חלופית של הנתבעת היא כי עסקינן בכשלון תמורה חלקי קצוב וכי יש לקבוע כי ניתן להסתפק בתשלום ששילמה הנתבעת באמצעות כרטיס אשראי בסך של 510 ₪ עבור הטיפול הראשון שניתן (סעיף יב לתצהיר הנתבעת וסיכומי ב"כ הנתבעת ע' 27 ש' 11-12). אולם, אין מדובר בתמורה אותה ניתן לחשב בחישוב פשוט. הנתבעת, אשר הנטל בענין זה רובץ לפתחה, לא הניחה תשתית עובדתית מספקת לקביעה כי מדובר בכשלון תמורה חלקי קצוב. טיב הטיפול המובטח אל מול זה שניתן בפועל לא הוברר דיו ולא הובאו ראיות בעניין זה, מה גם שקשה לכמת את שווי הטיפול שניתן, בודאי שלא באמצעות חישוב פשוט. הנתבעת טענה כי קיבלה במסגרת הטיפול הראשון מסאז' בפנים באמצעות מכשיר, מבלי שהובהר ופורט מדוע שווי הטיפול 510 ₪, כטענת הנתבעת. כך, גם לא ניתן לומר כי שווי הטיפול שהתקבל הינו בסך 850 ₪, כפי שתומחר בתכנית הטיפולים (נספח 10 לתצהיר הנתבעת), שכן בתכנית שהוגשה נרשם עמוד 1 מתוך 2 אולם הנתבעת צרפה עמוד 1 בלבד. לפיכך, לא ברור מהי העלות הכוללת והאם התמחור הינו בהתאם לסכום ששולם או שמא בהתאם לסכום הכולל של העסקה והנתבעת לא טענה בענין זה דבר, מה גם שהנתבעת עצמה טוענת כי הטיפול אינו שווה הסך של 850 ₪, אלא פחות. בנסיבות אלו, הנתבעת לא הוכיחה כי מדובר בכשלון תמורה חלקי קצוב.

השלמת שם הנפרע

1. עפ"י סעיף 19 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות), למחזיק בשטר יש רשות לכאורה להשלים את הפרט החסר בשטר, גם אם מדובר בפרט חיוני. השלמת השטר צריכה להעשות בהתאם להרשאה שניתנה. ככל שמושך השטר יוכיח כי השטר הושלם שלא בהתאם להרשאה שניתנה, אזי אין בחזקה הקבוע בסעיף 19 כדי לעזור למחזיק שהשלים השטר: "סעיף 19(א) אינו קובע אלא הנחה לכאורה, היינו הוא מסדיר לענין זה את נטל הראיה ומותיר מקום לסתירה של ההנחה הנובעת מן ההוכחה המובאת בו. לשון אחרת: אם הוספו לשטר פרטים חסרים על ידי האדם שהחזיק בשטר במועד פלוני, הרי הנחה לכאורה היא שפעל כמורשה מטעם כל הצדדים שחתמו על השטר, אולם אם הוכח כי המחזיק פעל ללא הרשאה, אין בחזקה שבסעיף 19(א) כדי להועיל לו ואין בה כדי להקנות לו זכות כלשהי. אם נתבע אדם על פי שטר שהושלם אחרי הוצאתו, הרי יכול הוא להתגונן ולהוכיח כי לא נתן הרשאה כלשהי להשלמת הפרטים וכי במעשה מרמה המדובר ואם הצליח וסתר את החזקה שבסעיף 19 (א), אין הוא חב מאומה" (ע"א 640/73 מרדכי גלבנק נ' עזבון המנוח ניסן גילאי, פ"ד כט(2), 701. ראו גם ע"א 339/72 חרס קרמית בע"מ נ' מנחם קולטון, פ"ד כח(1), 452).
2. בענייננו, טוענת הנתבעת כי משכה את השיקים ללא שם הנפרע לאחר שהובטח לה ע"י נציגי פייס אונלי כי יטביעו את חותמת החברה. הנתבעת טוענת בתצהירה: "במועד החתימה על ההסכם, דרשו ממני במפגיע נציגי המרכז להשאיר את שם הנפרע "פתוח" והבטיחו לי שוב ושוב מפורשות כי המרכז יחתום מיידית בעצמו את שמו על השיקים במקום המיועד לכך. על סמך הבטחה זו, ורק על פיה, מסרתי את השיקים לחתימת המרכז. אלא שלתדהמתי הרבה התברר לי מאוחר יותר כי המרכז הפר את הבטחתו למלא את שמו במקום המיועד לשם הנפרע, לא רשם את שמו על השיק ותחת זאת העביר אותו, בניגוד מוחלט להבטחות שנתנו לי נציגיו ולמסוכם בינינו ובלא ידיעתי, לידי התובעת- ח. עלמה, אותה איני מכירה ואין לי איתה כל עניין משום סוג שהוא, קו"ח שלא רציתי בשום אופן שהשיקים הנ"ל יועברו לידיה" (סעיפים 28-29 לתצהיר). כדבריה: "הם לא נתנו לי לכתוב, שרה תפסה לי את היד ואמרה לי לא צריך, בואי נלך למשרד להחתים את זה ואז נכנס המנהל מחדר אחר שאני לא זוכרת איך קוראים לו ואמר לי בואי תיכנסי לחדר והתחיל להסביר לי כמה זה טוב וכו'. הוא סובב אותי. מדובר בעבודה מקצועית, עבדו עלי בעיניים. ש. ובכל זאת הותרת את השיקים שם. ת. השיקים לא היו, היא לקחה אותם ולא ראיתי אותם יותר. היא הלכה למקום אחר ואותי הכניסו למשרד" (ע' 19 ש' 6-12). כאשר נשאלה בחקירה הנגדית האם מבינה את משמעות הותרת שם הנפרע ריק השיבה: "המשמעות שזה אמור לעבור הלאה ולכן התעקשתי לחתום, אני רציתי לחתום והיא אמרה לי לא צריך אל תחתמי. זה הכל הולך מהר, נכנס מנהל וכו'. אני מתקנת הכוונה שהיא ביקשה שלא אכתוב לפקודת מי" (ע' 20 ש' 1-3).
3. מעדות הנתבעת עולה כי הובטח לה ע"י נציגי פייס אונלי כי שם החברה יוטבע בחותמת על השיקים ועל סמך הבטחה זו לא מילאה את שם הנפרע. דהיינו, הנתבעת נתנה הרשאה לנציגי פייס אונלי בלבד להשלים את שמה של פייס אונלי כנפרע ולכך בלבד. הנתבעת תארה בעדותה התנהלות מתוכננת ומתואמת של נציגי פייס אונלי אשר הפעילו עליה לחץ להוציא את השיקים ללא שם הנפרע, תוך הבטחות, שהסתברו בדיעבד כהבטחות שווא, כי תוטבע חותמת מתאימה וכי השיקים לא יסוחרו.
4. ראוי לציין כי על השיקים מוטבעות המילים "למוטב בלבד", והדבר מחזק את טענת הנתבעת לפיה לא היתה לה כוונה להותיר את השיקים סחירים ולכן דאגה מבעוד מועד כי הבנק יוציא עבורה שיקים עם הכיתוב האמור. הנתבעת אף העידה כי בעברה חוותה מקרה דומה: "(כ)שהייתי בת 18 אכלתי אותה פעם אחת" (ע' 19 ש' 24) ולכן הקפידה תמיד למלא שם הנפרע. אולם, למרות זאת, לא עשתה כן נוכח התנהלות נציגי פייס אונלי, אשר הובילו אותה בכחש למסור שיקים ללא שם הנפרע תוך הבטחה שתוטבע חותמת מתאימה והכל במהירות תוך "העלמת" השיקים, מבלי להותיר בפני הנתבעת ברירה.
5. בעדות מנהל התובעת, מר נבון, ניתן למצוא חיזוק לטענת הנתבעת באשר להתנהלות פייס אונלי ונציגיה. מר נבון טען בתצהירו: "ברגע שהבנתי שיש תלונות רבות בדבר התנהלותו של מרכז פייס אונלי אל מול לקוחותיו וכי יתכן כי אף מרכז פייס אונלי נקלע לקשיים כלכליים, אזי סרבתי... להמשיך ולנכות המחאות עבור מרכז פייס אונלי. את האמור אני יודע בדיעבד, כשם שהנתבעת גילתה בדיעבד וטוענת בתצהירה כי ההמחאות הוצאו ממנה במרמה וכי מנהלה של פייס אונלי הוא נוכל גדול" (סעיפים 24-25 לתצהיר).
6. בעדותו טען כי בשנת 2012 החלו לחזור שיקים שהתובעת ניכתה לפייס אונלי:

"ש.אתה יודע שאביב דותן הורשע בהונאה צרכנית שקשורה בעניינים דומים? ת. גיליתי את זה רק לאחר שהתחיל כל הבלאגן של השיקים החוזרים.

ש. גם העובדה ששודרה תכנית כלבוטק בעניינו?

ת. אני ראיתי את זה רק לאחר שהתחיל כל הבלאגן.

ש. מתי התחיל הבלאגן?

ת. בסביבות 2012" (ע' 8 ש' 21 – ע' 9 ש' 1).

1. דברים אלה של מר נבון מחזקים את טענת הנתבעת ומספקים הסבר להתנהלות הנטענת של נציגי פייס אונלי אשר נוכח קשיים כלכליים העבירו לתובעת שיקים לנכיון, בניגוד להרשאה שניתנה ע"י הלקוחות.
2. לאור האמור, אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה נתנה הרשאה להשלמת השטר לצורך הטבעת חותמת פייס אונלי בלבד ובודאי שלא לסיחור השיקים לצד ג' ולהשלמת שם נפרע אחר. בכך, הצליחה הנתבעת לסתור החזקה לכאורה הקבועה בסעיף 19(א) לפקודת השטרות.
3. לפיכך, השלמת שם התובעת בשיקים נעשתה בניגוד להרשאה שניתנה. על פגם זה יכול להתגבר אוחז כשורה בלבד.

אחיזה כשורה

1. בסעיף 28 לפקודת השטרות נקבע:

"(א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;

(2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.

(ב) ביחוד זכות קנינו של מסחר שטר פגומה כמשמעותו בפקודה זו, אם השיג את השטר, או את הקיבול, על ידי רמאות, כפיה, או אלימות ופחד, או באמצעים אחרים שאינם כדין, או בתמורה אי-חוקית, או כשהוא מסחר את השטר אגב מעילה באמון, או בנסיבות העולות כדי רמאות".

1. אוחז בשטר עשוי להחשב כאוחז כשורה בתנאי שקיבל את השטר כשהוא שלם ותקין. שטר נחשב לשלם אם מצויים בו כל הפרטים ההכרחיים להגדרת מסמך כשטר לפי סעיף 3(א) לפקודת השטרות ובהם שם הנפרע. המלומד ש. לרנר מציין בספרו דיני שטרות, מהדורה שניה, 240: "הפקודה קובעת בסעיף 28, כי רק מי שנטל שטר שלם ותקין על פי מראהו עשוי להיות אוחז כשורה. שטר לא שלם או שאינו תקין אינו שטר רגיל, ו"אין דרכם של סוחרים ליטול מסמך כזה. מסמך שאינו שלם – יוצא דופן מבחינת תוכנו, ומסמך שאינו תקין – מבחינת צורתו. מסמכים כאלה מעידים על עצמם כי ייתכן שמשהו אינו כשורה והם עצמם אומרים 'דרשני' ". נטילתו של מסמך כזה היא, במובן מסוים, חוסר תום לב".
2. אמנם, הנוטל שטר ללא שם נפרע, רשאי להשלימו בתנאי סעיף 19 לפקודת השטרות, אולם אין בכך כדי לגרוע מהקביעה בסעיף 28(א) לפקודת השטרות לפיה כדי לזכות במעמד של אוחז כשורה, על האוחז ליטול שטר שלם ותקין על פי מראהו (ראו בענין זה ע"א 2010/05 שחף טקס בע"מ נ' אביגדור פלדמן, עו"ד, (1.2.06)).
3. בענייננו, מאשרת התובעת כי קיבלה את השיקים ללא שם הנפרע, שהינו פרט הכרחי-חיוני, ומר נבון הוא שהטביע את חותמת התובעת על השיקים (ע' 11 ש' 18-20). דהיינו, התובעת לא נטלה לידיה שטרות, בודאי לא שטרות שלמים ותקינים לפי המראה. לפיכך, אין התובעת אוחזת כשורה בשיקים.

הלוואה חוץ בנקאית

1. כאמור, טוענת הנתבעת כי עסקינן בהלוואה חוץ בנקאית וכיוון שהתובעת לא עמדה בהוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, יש לדחות את התביעה.
2. נקבע בפסיקה לא אחת כי עסקת נכיון שיקים הינה הלוואה חוץ בנקאית כמשמעותה בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, שכן עסקת נכיון היא מתן סכום כסף ע"י מנכה השיק, תמורה לשיק מעותד בסכום גבוה יותר, כאשר ההפרש בין סכום השיק לסכום שנותן מנכה השיק, ה"עמלה", מגלם את הריבית שמשלם הלווה. בעניין זה נקבע בביהמ"ש המחוזי בת"א כי מי שעיסוקו במתן הלוואות חוץ בנקאיות ובנכיון שיקים חייב להקפיד על הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות: "על בית המשפט לומר דברו תוך הדגשה כי מי שעיסוקו במתן הלוואות לרבות נכיון שיקים חייב לערוך חוזה הלוואה בכתב על כל פרטיו" (ע"א (ת"א) 4003/07 בס ארנון נ' אברהם אריה (21.1.09). בר"ע נדחתה ע"י ביהמ"ש העליון – רע"א 2132/09 אברם אריה נ' ארנון בס (8.7.09). ראו גם תא"מ (שלום-ראשל"צ) 1707-10-10 אריה צחי נ' יפה אטיאס (16.1.12) והאסמכתאות שם).
3. חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות חל על הלוואות הניתנות ליחיד, להבדיל מתאגיד (ראו בסעיף 1 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות הוגדר "לווה" – "למעט תאגיד") ע"י מלווה כספים שאינו תאגיד בנקאי.
4. בענייננו, עסקינן במלווה ובהלוואה עפ"י החוק, אולם בלווה שהינו תאגיד. בנספח 10 לתצהיר הנתבעת – העתק תדפיס טיפולים – נרשם מדיקל טאץ' קליניק דנטל בע"מ, החוזה הינו עם פייס אונלי מרכז לאסתטיקה וכירורגיה פלסטית של הפנים, תדפיס פרטי תור הינו של מדיקל טאצ' קליניק בע"מ. הכל שמות מסחריים וחברות ולא אדם פרטי. לפיכך, אין לפנינו לווה כהגדרתו בחוק ולפיכך אין תחולה לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.
5. אשר לעצם האפשרות להחיל את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות על מקרה כבענייננו, בו הצדדים לתביעה אינם המלווה והלווה אלא המלווה וצד ג', ראו פס"ד של כב' השופטת טל לוי בתאמ (ת"א) 21440-09-10 דוד קופרפיש נ' דריה תקשורת בע"מ, (27.7.11) לפיו יש לאפשר לצד שלישי אשר לא נתן את ההמחאות כחלק מעסקת הלוואה חוץ בנקאית להעלות טענות מכח חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות: "לטעמי, העובדה כי המחוקק לא ציין מפורשות את האפשרות של צד שלישי (שאינו הלווה) להתגונן בטענות מכח החוק, אין פירושה כי המחוקק ביקש ליצור בהקשר זה הסדר שלילי. המחוקק, כך עולה מדברי ההסבר הנ"ל, ביקש להסדיר את מערכת היחסים הקרובה בין המלווה ללווה ובכך להבטיח פיקוח על ה"שוק האפור". הסדרת השוק, פירושה בהכרח כי גם אם השיקים "גולגלו" או סוחרו – עדיין המלווה החוץ בנקאי חייב לעמוד בהוראות החוק. זוהי לטעמי פרשנות תכליתית ראויה של הוראות החוק. משנקבע בפרשת בס כי האוחז בשטר מכח עסקת הלוואה חוץ בנקאית, לא יכול ליצור הפרדה בין עסקת היסוד לעילה השטרית – הרי העדרה של הפרדה לא יכולה להעשות גם במישור היחסים שבין המושכת (בענייננו צד שלישי) לבין התובע. להשגת התכלית החקיקתית המתחייבת, יש להקפיד כאמור הקפדה יתרה עם המלווים, גם אם משמעות הדבר שצד שלישי "יהנה" מהגנות אשר אינן בהכרח, נחלתו שלו. הקפדה דווקנית על הוראות החוק, תבטיח הסדרת השוק בצורה המיטבית ותגשים באופן הרצוי והראוי את מטרות המחוקק".

סוף דבר

1. הנתבעת הוכיחה כי השיקים הושלמו בניגוד להרשאה שנתנה. עסקינן בפגם שרק אוחז כשורה יכול להתגבר עליו. הוכח כי התובעת אינה אוחזת כשורה. אשר על כן, דין התביעה להדחות. תיקי הוצל"פ 18-20917-12-7, 18-18279-12-1, 18-15120-12-1, 18-11981-12-4, 18-09382-12-8, 18-05982-12-2, 18-06796-12-8, 18-05637-12-3, 18-03797-12-6, 18-03409-12-6 יסגרו.
2. אני מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת כולל שכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי לוד תוך 45 ימים.

ניתן היום, ח' אלול תשע"ג, 14 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.