<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערער – עו"ד תומר מורדוך

ב"כ המשיבה – עו"ד ארז ריכטנברג

המערער לא התייצב

פרוטוקול

ב"כ המערער:

לא הצלחתי לתפוס את המערער, הוא לא הגיע. אני יודע שערעורים נשמעים בנוכחות המערערים.

לגבי גוף הענין, אני מנסה לשכנע את בית המשפט לשמוע את הדיון בהעדר המערער.

מפנה בהמשך להודעת הערעור הוגשה בקשה לתיקון פרוט' שנדחתה מלבד שתי השאלות. אני יכול להוכיח שאכן היו חילופי דברים אחרים. מפנה לפרוטוקול. כן התבקש העד להישאל שאלות נוספות. לכאורה גם חקירה נגדית לא היתה. היתה רק חקירה נגדית. את ההקראה של החומר הלא קריא התבקש ע"י הסניגור. בית המשפט סבר שאין לזה מקום לכן הוזמן סתם אבל לא סתם, מדובר בתאונת דרכים. יש שאלות נוספות היכולות להוביל לכיווני חקירה אחרים.

מגיש לבית המשפט מסמך של המשטרה. מליון פעולות חקירה ששוטר יכל לעשות שם ולא עשה.

ב"כ המשיבה:

שאלות שנשאלו בחקירה נגדית לא נרשמו, אני חושב בגלל טעויות הקלדה. חברי טוען שהתובע הביע חרטה לא כך הוא. מגיש לבית המשפט מסמך.

התובע לא התנצל לא חשב שיש פה טעות. מדובר בעד שבא סתם.

לשאלת בית המשפט – האם זה דבר טוב בכלל שלא במסגרת הסכמה שההגנה תסכים לוותר על עד תביעה – כאשר הסניגור טוען שהוא צריך את העדים האלה והאלה הם מובאים במיוחד כי אם הסניגור היה רוצה להגיש את החומר שיגיש הוא לא הגיש, אם העדים מגיעים רק כדי להגיע מדובר בהטרדה לחינם של בית המשפט לחינם וגם של העד לחינם. העד צריך להמתין בבית משפט להיות גולם כדי לראות שיש כזה עד אם רצה לחקור אותו יכל לחקור אותו, על בזבוז זמן צריך להטיל סנקציות. שוטרי משטרת ישראל עמוסים לא היה מקום להביאו לבית המשפט. יש לבית המשפט סמכות תבועה וזה המצב שיש לפסוק הוצאות.

<#6#>

פסק דין

בפני הודעת ערעור על החלטתו של בית משפט לתעבורה ביום 18.6.13 תוך כדי דיון ושמיעת ראיות להטיל על ההגנה הוצאותיו של עד, שוטר אשר ההגנה לא ויתרה על העדתו.

כראוי הערעור על ההחלטה בשל כך שעסקינן בהחלטת ביניים במשפט פלילי, באה כמובן אחרי מתן פס"ד.

באותה ישיבה הועד השוטר טירן שלם. בית משפט הזהיר את העד וכתוב בפרוט' שלאחר הזהרתו הוא השיב לשאלות. לא נרשם בפרוט' האם התשובות היו לשאלות בית משפט, לשאלות התובע או לשאלות הסניגור. העד אמר את המילים הבאות: "אני ערכתי את המסמכים הבאים

1. דוח פעולה, הוגש ת/1

ש. אבקש שתקריא את הדוח?

ת. הגעתי למקום ....".

בהמשך הקריא השוטר את הדו"ח וזאת עשה משום שכתב היד כך נראה של הדו"ח שלא הוגש לבית המשפט היה בלתי קריא, ביקשתי לראות את הדו"ח עצמו ואכן יש יאמרו הכתב לא קריא יש יאמרו אחרת. לאחר קריאת הדו"ח נשאל העד שתי שאלות עליהן השיב בחיוב.

אכן לא ברור מי שאל את השאלות כפי שציינתי לעיל ולאחר מכן ביקש ב"כ המאשימה לחייב לפסוק למאשימה הוצאות מאחר והעד הוזמן ללא צורך ממשי. בית המשפט לאחר ששמע את עמדת ב"כ המערער החליט להעתר לבקשה באומרו כדלקמן: "לא קיבלתי כל הסבר מניח את הדעת לכך שמר טירן שלום זומן לכאן היום...".

בית משפט פסק לחובת ההגנה הוצאות בסכום של 750 ₪ לתשלום עד מועד מסוים כהוצאות לטובת המאשימה.

בשלב מאוחר יותר של ההליך ביקש הסניגור לבטל את ההוצאות אך בית המשפט לא נעתר לבקשה ראה החלטתו מיום 31.8.13.

בדין מספר הוראות המאפשרות לפסוק הוצאות נגד ההגנה קיימת ההוראה בתקנה 21(א) לתקנות סדר הדין הפלילי תשל"ד – 1974 זה מקום ובית משפט נעתר לבקשת לבעל דין לדחות את מועד המשפט, יש הוראות אליהן אתייחס בהמשך בסעיפים ספציפיים לפקודת הראיות ועוד.

אין הוראה בשום מקום המאפשרת לבית המשפט להטיל הוצאות על ההגנה על כך שהיא ממששת את זכותה שעדי תביעה יעידו. השאלה היא לא שאלה של סמכות לטעמי משום שמקור הסמכות ניתן למצוא בסמכותו התבועה של בית המשפט אלא שאלה של עקרון והתיישבות שאלה כזו עם חזקת החפות ממתן אפשרות לנאשם באופן סביר להתגונן מפני השלטון המגיש נגדו כתבי אישום.

כשרצה המחוקק קבע במפורש בסעיפים 17 ו – 26 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א – 1971 במקרה של הזמנת מצהיר לחקירה במקרה של הזמנת מומחה או רופא לחקירה שאם ההזמנה "באה לשם קינטור או מתוך קלות דעת " להטיל הוצאות.

הנה המחוקק אפשר במקרים מיוחדים הטלת הוצאות על ההגנה או על צד כאשר הוא מזמין אדם להעיד בבית המשפט שלא לצורך אבל גם אז צריך שיהיה מעבר להזמנה של העד שלא לצורך גם "כוונה מיוחדת" שההזמנה באה לשם קינטור או מתוך קלות דעת. המחוקק נזהר לא לחייב בהוצאות צד אשר עומד על זכותו שעד יעיד.

על פי השקפתי רצוי יש לעודד את ההגנה לוותר על עדות. אם בכלל, אם במסגרת האפשרות הקיימת בסעיף 144 לחסד"פ רצוי וטוב לחסוך מזמנם של העדים ומזמנו של בית המשפט, אך להטיל סנקציה על נאשם אשר מבקש שעדים יעידו נגדו אינני סבור שזה רצונו של המחוקק ואינני חושב שהדבר מתיישב עם העקרון של חזקת החפות.

חזקת החפות אינה ביטוי חסר תוכן מגלה זכות יסוד חשובה שיש לה ביטוי שנים גם במישור בו אנו מדברים עתה.

במקרה הספציפי לא עולה מהפרוט' בכלל האם הסניגור שאל שאלות או אם התובע שאל את השאלות או אם בית המשפט שאל את השאלות. וכאשר מצא בית משפט קמא להורות לעד להעתיק את הדו"ח לפרוט' בית משפט בוודאי שהיה מקום לזמן את העד, משמע לא היה מקום להטיל הוצאות.

הערעור מתקבל ההוצאות בטלות.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ב' טבת תשע"ד, 05/12/2013 במעמד הנוכחים.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ב' טבת תשע"ד, 05/12/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נופר דוידי