המשיבה הגישה בקשה לאישור פסק בורר שניתן כנגד המבקשים (וכנגד אחרת) ביום 5.7.12 ("פסק הבוררות"). המבקשים עתרו למחיקת הבקשה לאישור פסק הבורר ולחלופין להעברתו של העניין לבית משפט השלום בנצרת, אשר לו, כנטען, הסמכות העניינית לדון בכל הנובע מפסק הבוררות.

עיינתי בכתבי הטענות ונראה לי שהדין הוא עם המבקשים.

כפי שצוין בפתח פסק הבוררות העניין הועבר להכרעה בבוררות על פי הסדר דיוני שהושג בין הצדדים וקיבל תוקף של החלטה בדיון שהתקיים ביום 26.10.08 בתא"ק 7645/07, אשר בעקבותיו ניתנה ביום 23.4.09 החלטה (בקשה מס' 17) המורה על העברת העניין להכרעתו של הבורר עו"ד (רו"ח) פ' בורשטיין.

טענת המבקשים היא שמשהועבר העניין לבוררות בהחלטה של בית משפט השלום בנצרת, הרי שלבית משפט זה נתונה הסמכות העניינית, וממילא גם המקומית, לדון בכל עניין הנובע מפסק הבוררות. טענת המבקשים נסמכת על סעיף 79ב(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 המורה כי: "הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, יחולו על בוררות לפי סעיף זה; אולם "בית המשפט" שבסעיף 1 לחוק האמור יהיה בית המשפט שהעביר את העניין לבוררות".

המשיבה מתנגדת לבקשה אולם על אף טיעונה המאיר עיניים ומרחיב דעת לגבי הקשיים שלכאורה מתעוררים נוכח סתירה אפשרית בין סעיף 79ב(ג) הנ"ל לבין הוראת סעיף 29ב לחוק הבוררות תשכ"ח-1968 שעניינו הליך ערעורי על פסק בורר, לא שוכנעתי שיש לדחות את הבקשה. אני סבור שלשונו של סעיף 79ב(ג) לחוק בתי המשפט ברורה די הצורך כדי לקבוע שבענייננו בית המשפט, לכל עניין ודבר, הוא בית משפט השלום בנצרת. דעה ברוח זו הובעה ברע"א 4369/02 דורון נ' דורון פ"ד נח(1) 241, ולא מצאתי בטענותיה של המשיבה עילה לפסוק אחרת מן הדברים שנאמרו שם.

למעלה מן הדרוש אוסיף כי לא מצאתי בטענותיה של המשיבה עילה המצדיקה, בהיבט של סמכות מקומית, את קיומו של הדיון בבית משפט זה.

אני מקבל, אפוא, את הבקשה במובן זה שהדיון יועבר לבית משפט השלום בנצרת, אשר לו הסמכות העניינית והמקומית לדון בבקשה.

המשיבה תשלם למבקשים שכר טרחת עורכי דין בסכום של 3,000 ₪ .

ניתנה היום, י"ב חשון תשע"ג, 28 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.

חתימה

מאירה