1. לפני בקשה לפטור מאגרה בערעור אשר הגיש המבקש על פסק דין של בית משפט השלום בהרצליה. ככל הנראה, מכוון הערעור לפסק דין שניתן בע"ר 21922-04-12 ביום 31.5.12 (בפתקית), ובו נקבע כי אין נימוק המצדיק התערבות בהחלטת רשמת שקבעה כי משלא שולמה אגרה, נמחקת תביעה אותה שהגיש המבקש (בת.א. 34686-11-11).

במסגרת הערעור עותר המבקש לבטל את פסק הדין, להחזיר את הדיון לבית משפט קמא, להעביר את הדיון למותב אחר, ולזכותו ב"הוצאות ביניים בסך 10,000 ₪".

2. על הדין בעניין בקשה למתן פטור מאגרה, אין צורך להרחיב. לענין זה (לרבות - קיומה של חובה לשלם את האגרה כנקודת מוצא; תכליות האגרה; המנגנון הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 ("תקנות האגרות"); התנאים המצטברים אשר על מבקש אגרה להוכיח - חוסר יכולת כלכלית וכי ההליך מגלה עילה; חובת מבקש לפרוש תשתית עובדתית מלאה ועדכנית; ועוד), ר' למשל פירוט ואסמכתאות אשר הובאו בשתי החלטות שניתנו בבקשות לפטור מאגרה שהגיש המבקש לאחרונה לבית משפט זה: ע"א (ת"א) 25975-09-12 ואן קול נ' שריר (החלטה מיום 6.11.12), ועש"א (ת"א) 11744-09-12 ואן קול נ' לשכת הסיוע המשפטי (החלטה מיום 9.11.11).

3. עיון בבקשת המבקש בהליך שלפני מעלה, כי, למרבה הצער, הליקויים אשר נתגלו בבקשותיו לפטור מאגרה בתיקים שנזכרו לעיל, דבקו גם בפנייתו הנוכחית. למעשה, הדיון אשר קוים באותם מקרים, יפה גם לכאן. לבקשה לפטור מאגרה לא צורף תצהיר ערוך כדין לתמיכת טענות המבקש לגבי מצבו הכלכלי, לרבות טענתו כי לא חל שינוי במצבו מאז שניתנו החלטות הנזכרות על ידו (בהן הוענק לו פטור מתשלום אגרה). לבקשה צורף תצהיר אשר הוגש כנראה במסגרת הליך אחר, של חקירת יכולת בהוצל"פ, ונחתם לפני כשנה וחצי, תקופה שיכולה להוות זמן רב במונחים הרלוונטיים, ואין די בו כדי ללמוד על מצבו של המבקש כיום. בנוסף, נספחי אותו תצהיר לא צורפו לבקשה. החוסרים לא הושלמו במסגרת תשובה שהוגשה לתגובה.

בהעדרו של תצהיר, לא קוימה הוראת תקנה 14 לתקנות האגרות ובאורח מהותי יותר לא הוכחו מצבו הכלכלי של המבקש וטענתו כי ידו אינה משגת לשלם את אגרת הערעור.

4. לפי רשימה שצירף המבקש, הגם שלא טרח לצרף את ההחלטות עצמן, קיימות החלטות שפטרו אותו מתשלום אגרה במהלך השנתיים האחרונות, ומשכך ולאור תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות, אני נכונה להניח (גם במקרה דנן) כי קיימת ראייה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם אגרה. ברם, מדובר בראיה לכאורה בלבד. אין בה כדי לפטור מבקש אגרה מהצבת תשתית הולמת בענין מצבו הכלכלי דהיום. כך תמיד, וכך בפרט במקרה של המבקש דנן, אשר במקביל להחלטות אשר פטרו אותו מתשלום אגרה, ניתנו לגביו החלטות אשר לא פטרו אותו מתשלום אגרה.

5. ויודגש: לגבי המבקש עצמו קבעו כבר מספר ערכאות משפטיות, לרבות בית המשפט העליון, כי העובדה שקיבל בעבר פטור מתשלום אגרה, אין בה די לגבי בקשות חדשות המוגשות על ידו בהליכים אחרים וכי החומר שצורף על ידו לבקשה הנוכחית, אינו מספק. ר' לענין זה למשל, ההחלטות הבאות שניתנו בבית המשפט העליון: בג"צ 4441/12 מייק ואן קול [לשעבר מיכאל מלמוד] נ' מדינת ישראל ואח' (החלטה מיום 10.6.12); רע"א 2825/12 מייק ואן קול נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 15.4.12); בש"א 5855/11 ואן קול נ' מדינת ישראל ואח' (החלטה מיום 30.10.11). ציטוטים מהחלטות אלה הובאו במסגרת ההחלטות מיום 6.11.12 ו- 9.11.12 שנזכרו לעיל, ואינני מוצאת לחזור על הדברים.

אף שהדברים מוכרים למבקש, הוא לא מצא לנכון לפרוס בפני בית המשפט את מצבו כמתחייב ואין הוא מאפשר לבית המשפט לבדוק את יכולתו ועמידתו בתנאים לפי אמות המידה שנקבעו בדין.

6. לאור האמור, דין הבקשה להדחות.

בשולי הדברים יצויין סיכויי הערעור נראים קלושים, עד כי ממילא ספק אם הם עומדים ולו ברף הנמוך המתבקש לצורך פטור מאגרה. בנוסף, לשיטת המבקש עצמו, קיימים עשרות הליכים בהם הוא פתח, וממכלול החומר בתיק עולה כי לגבי חלק מהם נקבע כי מדובר בהליכי סרק. יש אפוא לתת את הדעת בהקשר האגרה גם לאינטרס הציבור הרחב בכל הנוגע להקצאה נאותה של משאבים ציבוריים לטיפול בכלל ההליכים המשפטיים (רע"א 2732/09 שפיר נ' ליסקר, החלטה מיום 14.12.09)).

7. הבקשה נדחית, כמבואר. המבקש ישלם את האגרה עד ליום 13.12.12 שאם לא כן, ימחק הערעור ללא צורך בהודעה נוספת.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים. לת.פ. בהתאם.

ניתנה בסמכותי כרשמת היום, כח' חשון תשע"ג, 13 נובמבר 2012, בהעדר.