תביעה ותביעה שכנגד שהגישו הצדדים, שעניינן טענותיהם ההדדיות להפרת הסכם שנחתם ביניהם לשיתוף פעולה להפצה ושיווק של סרטים וקלטות אשר הופקו על ידי התובעת.

תמצית טענות התובעת היא, כי ביום 15.7.07 נחתם הסכם המעניק בלעדיות לחמש שנים לנתבעת 1, ועניינו הפצה, שיווק ויחסי ציבור של מוצרי התובעת, ומשהוברר כי לא קויים ההסכם מצידה של הנתבעת, סוכם בין הצדדים על סיום ההתקשרות כשנה וחצי לאחר אותו מועד. למרות האמור ועל אף שהנתבעים התחייבו שלא לעשות שימוש עוד במוצרי התובעת וכן הצהירו כי כל זכויות הקניין הרוחני הינן בבעלות מלאה של התובעת, המשיכו והפרו את הסיכום שבין הצדדים, ועשו שימוש באחת מקלטות מוצרי התובעת ואף גבו עמלה בגין השימוש האמור.

הנתבעים מכחישים את הנטען. לטענתם מדובר באישיות נפרדת של חברות שונות אשר חתמו על ההסכמים שבין הצדדים, ובפועל אין למעשה הסכם תקף ששינה את ההסכם המקורי. כן טוענים הנתבעים כי אין יסוד להרמת המסך הנטענת כנגד הנתבעים 4 ו-5. בד בבד עם כתב הגנתם הגישו הנתבעים כתב תביעה שכנגד, שבמסגרתו תובעים הם מהתובעת לשלם סכומים שחייבת היא להם, כך על פי הטענה, בגין התקופה שבה היה ההסכם בתוקף.

במסגרת ישיבת היום הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יינתן פסק דין לפשרה על ידי בית המשפט בלא צורך במתן נימוקים, זאת בהתאם לסמכותו לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984.

לאחר שעיינתי אפוא בכלל החומר הקיים בתיק, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 7,000 ₪ לסילוק התביעות ההדדיות נושא תיק זה.

כמו כן הנני מורה על החזר אגרות בית המשפט לצדדים באמצעות בא כוחם, זאת בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007, ונוכח העובדה כי הצדדים הגיעו להסדר פשרה לפני שהתקיימה ישיבת קדם משפט שלישית.

המזכירות מתבקשת להמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ט' תמוז תשע"ג, 17 יוני 2013, בהעדר הצדדים.