שתי תביעות אשר הדיון בהן אוחד, בגין אירוע שהתרחש במתקן לשטיפת רכבים בבעלות הנתבעת 3 (להלן: "מתקן השטיפה" או "המתקן" ו – "יעד", בהתאמה), ברח' הסוור 3 באילת, ביום 17.7.2012.

הצדדים והתביעה

1. התובעת 1 הינה המבטחת של יעד בביטוח רכוש (להלן: "כלל").

הנתבע 1 הינו הבעלים של רכב מ.ר. 92-933-50 (להלן: "אלירן" ו"הרכב", בהתאמה), ואילו התובעת 2 הינה מבטחת הרכב (להלן: "הכשרה").

במועד הנ"ל נהג אלירן ברכב והכניס אותו למתקן השטיפה, וזאת בהתאם להוראותיו של מפעיל מתקן השטיפה, מר סביח מועני (להלן: "סביח").

על פי הנטען בתביעת כלל, בעת כניסת הרכב למתקן השטיפה אלירן התעלם מהוראות סביח ומההנחיות שבשלט במקום, להכניס את ידית ההליכים ברכב למצב "ניוטרל", והכל תוך שהוא מדובר במכשיר טלפון נייד. עקב מחדל זה, הרב נכנס למתקן במצב "D" במהירות גבוהה, פגע הרכב במתקן השטיפה בהיותו בתוכו, וגרם לו לנזקים.

לפיכך הגישה כלל תביעת שיבוב כנגד אלירן ומבטחת הרכב, הכשרה, בגין הפיצוי ששילמה ליעד.

כלל תמכה תביעתה בחוו"ד שמאית, על פיה הנזקים שנגרמו למתקן השטיפה עקב האירוע הנ"ל עולים כדי הסך של 66,605 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.

2. אלירן והכשרה טענו כי אלירן פעל בהתאם להוראות סביח, וכי הנזק נגרם עקב רשלנותו של סביח אשר נתן הוראות לא נכונות ולא השגיח ופיקח על פעולת מכונת השטיפה.

הכשרה עצמה הגישה תביעה כנגד יעד וכלל בגין הנזקים שנגרמו לרכב באירוע זה, בסך של 1,785 ₪.

אין חולק שהרכב נפגע בחזית ימין. לטענת הכשרה, הנזק לרכב נגרם עקב פגיעה של אחת ממברשות הניקוי ברכב, מסיבה כלשהי אשר אינה ידוע לה.

העדויות

העידו בפני אלירן, סביח, ומנהל יעד מר אמיר מסיקה. הצדדים ויתרו על חקירות השמאים מטעמם.

3. אלירן העיד (עמ' 4 ש' 20-23) כי סביח אמר לו לשים את הרכב על הילוך "ניוטרל" וכך עשה. הוא כפר בטענה שדיבר בטלפון בזמן ההדרכה.

ולאחר מכן:

"הרכב היה בתוך המסילה נגרר לי לשם. פעם ראשונה. אני פחדתי ונתקעתי בתוך המברשות"

ובהמשך (עמ' 5 ש' 9-12):

"הוא אמר לי להתקדם עד שהגעתי למסילה, אמר לי תתקדם תתקדם, עד שהבנתי שאני גולש.

ש. המכונית שלך סטתה מהמסילה מעט?

ת. לא. היא נשארה בתוך המסילה עד כמה שזכור לי"

אלירן הכחיש לכל אורך החקירה כי הרכב יצא מהמסילה, ומסר כי האירוע אירע כיוון שהמברשות פגעו, ללא הסבר, ברכבו. אלירן הוסיף עוד כי לדעתו ההסבר שניתן לו על ידי סביח לא היה סביר.

4. לעומת זאת סביח העיד כי אמר לאלירן להעביר את ההילוך למצב ניוטרל, ואולם אלירן דיבר בטלפון, כשהוא אוחז אותו בידו, ולא הפסיק. סביח מסר כי פתאום ראה את הרכב נוסע במצב הילוך "D" במהירות. לשאלה האם ראה את ידית ההילוכים השיב סביח בשלילה ולשאלה הבאה, כיצד ידע אם כן את מצב ידית ההילוכים השיב (עמ' 9 ש' 1):

"אז איך הוא נסע? הגלגלים שלו הסתובבו. היה ב – D ופתאום במהירות יצא מהמסלול של המכונה ונכנס במברשת"

סביח הוסיף כי עצר מיד את פעולת מתקן השטיפה, ואמר לאלירן לחזור אחורה ברוורס. בעת הנסיעה לאחור הרכב לא היה על המסלול.

5. סביח העיד עוד כי ככלל, בטרם רכב נכנס למתקן השטיפה הוא בודק האם הרכב נמצא בהילוך "ניוטרל" ואז מפעיל את המתקן. עוד העיד סביח כי הוא יודע שחשוב מאוד לאמר לנהגים לכבות את הטלפון הסלולרי בזמן השטיפה (עמ' 10).

תביעת כלל

6. הנה כי כן, השאלות העובדתיות הטעונות הכרעה בתביעת כלל הינן:

א. האם הוכח שבעת שהרכב נכנס למתקן השטיפה, ידית ההילוכים במצב "D"?

ב. אם כן, האם עובדה זו היא שגרמה ליציאת הרכב ממסלול השטיפה ולנזקים המפורטים בחוות הדעת?

ג. האם הוכחו הנזקים המפורטים בחוות הדעת?

מה היה מצב ידית ההילוכים בעת כניסת הרכב למתקן השטיפה?

7. כבר עתה אומר שכלל לא עמדה בנטל להוכיח מה היה מצב ידית ההילוכים בעת כניסת הרכב למתקן השטיפה.

לא מצאתי להעדיף בעניין זה את עדותו של סביח על פני עדותו של אלירן. אציין בעניין זה עוד כי סביח הינו עובד יעד, ואילו אלירן, מחמת היותו מבוטח, אדיש לתוצאות המשפט. לכן, עדותו של סביח טעונה הנמקה מיוחדת בהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות ולא מצאתי עילה להיאחז בה המצדיקה את העדפת גירסתו על פני גירסת אלירן.

מעבר לכך – סביח העיד כי ככלל הוא בודק כל רכב לפני שהוא נכנס למתקן השטיפה, אם הוא במצב "ניוטרל" (עמ' 10 ש' 1 ובהמשך בש' 13). אם כך, מדוע לא עשה כן במקרה זה? ומדוע גם לא ווידא שאינו מכניס את הרכב למתקן, בטרם יפסיק אלירן את שיחתו בטלפון הסלולרי?

כאמור סביח העיד כי זה הנוהל בו הוא עובד עם כל רכב. העובדה היא שבמקרה זה לא עשה כן. מחדלו זה מנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק – במקרה הטוב, ובמקרה הרע, מהווה אינדיקציה לאי אמירת אמת.

ויודגש - איני סבור כי נהג סביר צריך לדעת כי הותרת ידית ההילוכים במצב "D" תביא ליציאת הרכב ממסלול מתקן שטיפה. אין ספק כי ברור לחלוטין כי לחיצת על דוושת ההאצה עלולה לעשות כן, אבל אין כל ידיעה כי הותרת הידית במצב "D" ללא לחיצה על דוושת ההאצה, תביא לתוצאה זו. גם לא הובאה כל ראיה על קיומו של שלט המסדיר את החובה לעשות כן ומבהיר את הסיכון בהפרת הוראה זו.

יצויין עוד כי יעד בסעיף 8 לכתב הגנתה בתביעת הכשרה, וסביח בעדותו, טענו כי הרכב "שעט" אל תוך מתקן השטיפה.

התבוננתי בסרטון מצלמות האבטחה נ/1 ולא התרשמתי כי זה המצב. מהסרטון עולה באופן ברור כי הרכב נצפה כשהוא מגיע למתקן השטיפה בנסיעה איטית ונעצר. סביח עומד מולו ומכוון אותו אל תוך המסילה. הרכב ממשיך בנסיעה איטית ונעצר בשנית. בשלב זה סביח מסתובב מסביב לרכב רגעים ספורים, וככל הנראה משוחח עם אלירן, ואז נוטל צינור שטיפה ושוטף את הרכב שטיפה חיצונית. בשלב זה ממשיך הרכב בתנועתו לתוך המתקן, ונעלם מטווח המצלמה.

רגע אחרון זה הוא הרגע הקריטי. אמנם לכאורה עולה ממנו כי מהירות נסיעת הרכב הינה מעט גבוהה אך אין באפשרותי לדעת האם הדבר נובע מנסיעה במצב "D", או שזו מהירות מתקן השטיפה בשלב זה.

בכל אופן דבר אחד ברור לחלוטין, ברגעים הרבים שלפני רגע זה, סביח נמצא ליד הרכב, וצמוד אליו. הוא נצפה כמנהל איזו שהוא דיאלוג עם אלירן. אין כל ספק כי אילו ידית ההילוכים היתה במצב "D" סביח יכולה היה להבחין בכך באופן ברור, ולמנוע את כניסת הרכב למתקן. סביח אף יכול היה למנוע את כניסת הרכב למתקן עד אשר אלירן יסיים את שיחת הטלפון שלו, ככל שהתקיימה כזו (עובדה שלא ניתן ללמוד אותה מצפייה בסירטון).

הנה כי כן, כלל לא הוכיחה כי ידית ההילוכים היתה במצב "D" או שאלירן שוחח בטלפון בעת הכניסה למתקן. גם אילו היתה מוכיחה זאת, הרי שמחדלו של סביח לנהוג כפי נוהליו שלו, מנתקת את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק הנטען.

8. כלל בסיכומיה טענה כי הנזק לרכב נגרם בצד ימין, וכי אלירן לא חלק על כך שהמברשות של מתקן השטיפה היו מקבילות אחת לשניה, ואף הוסיף כי המבקשת שפגעה בריכבו היתה בצד ימין. כלל טוענת כי במקה כזה חא ייתכן נזק במוקד אחד בלד, כאשר המברשות פועלות בצורה אחידה. לכן, כך טוענת כלל המסקנה היא האפשרות היחידה לקרות הנזק דהיינו פגיעה במוקד אחד אשרי רק אם אלירן התפרץ בריכבו למתקן, סטה מהמסוע ופדע במברשת הימנית.

בכל הכבוד, הסקת מסקנות זו טעונה הנחות עובדתיות רבות, אשר היה מקום לתמוך אותן בחוות דעת מומחה. אין לית המשפט כל ידיעה לגביהן, והאם לא ייתכן, למשל, כי מבקשות בלתי תקינות עשויות לפגוע במוקד נזק אחד.

אין לבית המשפט אלא את אשר עיניו רואות, ובהיעדר חוות דעת מומחה אשר ניתנה בזמן אמת ואשר שוללות קיומה של תקלה במתקן עצמו, הרי שהיסק מן הסוג המבוקש אינו אפשרי מן הבחינה המשפטית.

האם הותרת הידית ההילוכים במצב "D" גרמה ליציאת הרכב ממסלול ולנזקים המפורטים בחוות הדעת?

9. גם בראש זה, תביעת כלל נותרה בלתי מוכחת. אין המדובר בעובדה המצויה בידיעה שיפוטית של בית המשפט. זהו עניין מקצועי אותו יש להוכיח או בעדות ישירה או באמצעות חוו"ד מומחה.

מאחר וסביח לא נכח ברגע יציאת הרכב ממסלולו, הרי שהדרך להוכיח עובדה זו היתה באמצעות הבאת חוו"ד מהנדס, על מנת שיעיד כי הנזקים שנגרמו למתקן השטיפה, נגרמו עקב יציאת הרכב ממסלולו, אשר נגרמה עקב הותרת ידית ההילוכים במצב "D".

כל הליך הגרימה הנ"ל לא הוכח בראיות כלשהן, וכאמור אינו מצוי בידיעה שיפוטית של בית המשפט. גם לא נשללה האפשרות כי המדובר בתקלה ספונטנית. לכן, גם בראש זה נותרה התביעה בלתי מוכחת.

האם הוכח הנזק שנגרם למתקן עקב האירוע?

10. כלל צירפה לכתב התביעה חוו"ד שמאי. מחוות הדעת עולה במפורש כי השמאי כלל לא בדק את המתקן מיד לאחר האירוע. מחוות הדעת עולה כי השמאי מאשר כסבירה את חשבונית התיקון מטעם "אי.אם.איי מערכות שטיפה לרכב בע"מ" העומדת על סך של 74,600 ₪ לשיקום נזקי התאונה.

דהיינו, אין כל ראיה הקושרת בעין את הנזקים שנטען שנמצאו במתקן (כמפורט בחוות הדעת ובחשבונית הנ"ל), לאירוע הנ"ל.

החשד מתגבר עוד יותר בשים לב לעובדות הבאות:

א. החשבונית הינה מיום 9.10.2012 ואילו האירוע אירע ביום 17.7.2012 – דהיינו כחודשיים קודם לכן.

העד מטעם יעד, מר אמיר מסיקה העיד כי מתקן השטיפה היה מושבת לאחר האירוע זמן קצר בלבד, עד שהגיע האיש מטעם אי.אם.איי. ואולם, המתקן המשיך לעבוד עד אשר תוקן בחודש אוקטובר (עמ' 13 ש' 10-16).

הנה כי כן, בעקבות האירוע המתקן כלל לא הושבת. הוא המשיך לעבוד עד התיקון בחודש אוקטובר.

מכאן, שאין כל ראיה הקושרת בין האירוע לבין התיקונים המפורטים בחוו"ד השמאי וחשבונית אי.אם. איי. ככל הידוע הנזקים יכולים להיות גם נזקי בלאי, או נזקים מאירועים אחרים אשר סביח העיד כי הם קורים לעיתים מזומנות (עמ' 10 ש' 30-31).

ב. לכתב ההגנה של יעד צורפה חשבונית תיקון על סך של 64,600 ₪. חשבונית זו לא רק שהינה שונה בסכומה מהחשבונית אותה אישר השמאי אלא עניינה ברכיבים שונים ובמחירי פריטים שונים.

ג. מדו"ח מכונת השטיפה שצורף עולה כי במתקן זה אירעו 4 תאונות קודמות שנבעו מכניסה למתקן במהירות גבוהה. לא הוכח הנזק שנגרם בעקבות אירועים אלה, ועל כן לא ניתן לשלול שהנזק נשוא תובענה זו אינה תוצר רק של אירוע זה.

נוכח כל האמור, כלל לא הרימה אף את הנטל להוכיח כי הנזקים המפורטים בחוו"ד השמאי הינם הנזקים שנגרמו למתקן השטיפה עקב האירוע הנ"ל.

תביעת הכשרה

11. אין חולק כי במהלך האירוע הרכב נפגע בחזית ימין בתוך המתקן. עמדתי לעיל כי אין לתביעת כלל בדבר רשלנותו של אלירן על מה לסמוך. בכל הנוגע לתביעת הכשרה חל הכלל של הדבר מדבר בעד עצמו, ומאחר וכלל לא הרימה את הנטל להוכיח שהיא זו שלא התרשלה, הרי שיש לקבל את תביעת הכשרה.

12. נוכח כל האמור אני דוחה את תביעת כלל, ומקבל את תביעת הכשרה.

אני מחייב את יעד וכלל לשלם להכשרה את הסך של 1,785 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כן ישאו יעד וכלל בהוצאות המשפט של הכשרה בגין תובענה זו, בסך של 5,000 ₪.

ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, י' טבת תשע"ה, 01 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.