בפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים שאירעה ביום 19.8.12 בירושלים.

1. במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היתה התובעת והנתבעת כנגד (להלן: "התובעת") הנהגת ברכב מסוג טויוטה יאריס מ.ר. 8723257 (להלן: "רכב התובעת").
2. הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") היתה במועדים הרלבנטיים הבעלים של אוטובוס מ.ר. 8530501 (להלן: "רכב הנתבעת").
3. הנתבעת שכנגד 2 היתה במועדים הרלבנטיים מבטחת רכב התובעת.
4. מוסכם בין הצדדים כי ביום 19.8.12 אירעה התנגשות בין צדו הימני של רכב התובעת לבין צדו השמאלי קדמי של רכב הנתבעת.
5. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות: גרסת התובעת הינה כי כאשר נסעה במסלול האמצעי בשד' שזר בירושלים, רכב הנתבעת סטה מנתיב נסיעתו שמימין למסלול נסיעת רכב התובעת ופגע ברכב התובעת בצדו הימני.
6. גרסת הנתבעת לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתה, רכב הנתבעת נסע בנתיב האמצעי, כאשר לפתע סטה רכב התובעת מהנתיב השמאלי לנתיב נסיעת רכב הנתבעת ופגע ברכב הנתבעת בצדו השמאלי קדמי.

דיון והכרעה

1. העידו בפני התובעת והנהג ברכב הנתבעת. התובעת חזרה על גרסתה נסעה בשד' שזר בנתיב האמצעי, בכביש בו יש שלושה נתיבים. לפתע הבחינה כי רכב הנתבעת סוטה לעבר נתיב מסלול נסיעתה, אך הואיל והיו כלי רכב בנתיב השמאלי לא היה באפשרותה לסטת על מנת למנוע את התאונה, ואז פגע בה רכב הנתבעת בצדו הימני של רכבה לאורך הדלתות.
2. מנגד, העיד הנהג ברכב הנתבעת כי הואיל והנתיב הימני בכביש היה חסום בחלקו בשל מכוניות חונות, נסע בנתיב האמצעי, בעוד התובעת נסעה בנתיב השמאלי. לפתע סטה רכב התובעת לנתיב האמצעי ופגע ברכב הנתבעת בצדו השמאלי קדמי.
3. ראשית אציין כי עדותה של התובעת היתה קוהרנטית ועקבית, לא נסתרה בחקירתה הנגדית והתרשמתי באופן חיובי מאמינותה. שונה היתה התרשמותי מעדותו של נהג הנתבעת, אשר גרסתו אף לא תאמה במלואה את הגרסה שהוצגה בכתב ההגנה. כך, בכתב ההגנה נאמר כי מדובר בכביש בו ישנם שני נתיבי נסיעה המתפצלים בהמשך לשלושה נתיבים, בעוד שבעדותו טען הנתבע כי בכביש בו אירעה התאונה ישנם שלושה נתיבים. כך גם לא הובא מטעם הנתבעת מי מהנוסעים אשר היו באוטובוס בזמן התאונה על מנת להעיד על נסיבות התרחשותה. כידוע, הימנעות בעל דין מלהביא ראיה פועלת לחובתו.
4. איני מקבלת את טענת הנתבעת כי מתמונות הנזק ברכב התובעת כי כייון המכה הוא מחזית לאחור, עובדה שיש בה כדי לתמוך בגרסת הנתבעת. כך, מתמונות הנזק אשר צורפו לכתב התביעה, לא ניתן לראות בבירור מהו כיוון המכה ברכב התובעת ובהחלט ניתן לקבל גם את טענת התובעת כי כיוון המכה הוא מאחור לחזית.
5. לאור האמור לעיל, אני מבכרת את גרסת התובעת על פני גרסתו של נהג הנתבעת וקובעת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של נהג הנתבעת אשר נסע בנתיב הימני וסטה לעבר הנתיב האמצעי בו נסעה התובעת, וזאת בשל כלי רכב אשר חנו בנתיב הימני והפריעו לנסיעתו. אשר על כן, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל בעוד שדין התביעה שכנגד להידחות.
6. בעקבות התאונה נגרמו לתובעת הנזקים הבאים: נזק לרכב בסכום של 3,393 ₪, בהתאם לחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה. כן נשאה התובעת בתשלום שכ"ט שמאי בסכום של 585 ₪. סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה מיום 3.9.12 ועד למועד מתן פסק הדין עומד על סך של 3,900 ₪.
7. לפיכך, אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 3900 ₪. כן תישא הנתבעת

בהוצאות התובעת בסכום של 300 ₪ ובהוצאות הנתבעת שכנגד 2 בסכום של 300 ₪. הסכומים שנפסקו ישולמו בתוך 30 יום.

פסק דין זה ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד הצמאת פסק הדין.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ג, 16 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.