<#2#>

נוכחים:

המערער הופיע

ב"כ המשיבה – עו"ד רוני מודריק

פרוטוקול

המערער: לשאלת בית המשפט אני משיב, כי יש לי שני פלאפונים והראיתי גם לשוטר את שני הפלאפונים ואני יכול גם להראות עכשיו לביהמ"ש. בנוסף, הראיתי לו שיש לי דיבורית ברכב ועל סמך מה הוא בכלל הביא לי את הדו"ח? הוא לא ציין שום דבר ולא עצר אותי. אין שום עדות מהשוטר, איך הוא אמר לעצור אותי? על סמך מה? קודם כל בהתחלה הוא אמר שלא, ואחר כך הוא אמר שבעצם הוא ראה משהו שכתוב, זה מה שהיה בדיון. לשאלת ביהמ"ש אני משיב, כי החזקתי קופסת סיגריות ריקה ביד. הראיתי לשוטר שיש לי דיבורית וגם טענתי את זה בפרוטוקול בבית משפט קמא, גם לשוטרים האחרים הראיתי את הדיבורית וביקשתי שירשמו בפרוטוקול. אני לא דיברתי בטלפון וזה ברור.

ב"כ המשיבה: אנחנו מתנגדים לערעור.

<#5#>

פסק דין

נגד המערער הוגש כתב אישום על כך שביום 07.03.11 נהג ברכבו כאשר הוא מדבר בטלפון ללא דיבורית.

המערער כפר בתשובתו לאישום וטען בפני בימ"ש קמא שלא עבר את העבירה המיוחסת לו, אלא שמדובר ברכב שבו יש דיבורית והחזיק על כתפו חפץ לבן כלשהו שהוא קופסת סיגריות, זאת בתשובה לטענת עורך דו"ח המשטרה. השוטר אשר הבחין בביצוע העבירה כי ראה דבר מה לבן על כתפו של המערער.

בית משפט קמא, בעקבות כפירתו של המערער, הושמעו ראיות. לתביעה העיד רס"מ יחיאל שרעבי, רושם הדו"ח. נכתב בכתב ידו הבלתי ברור בעליל של השוטר "נרשמו פרטי העבירה" ולבד מכך לא זכר מהם. לשאלותיו של המערער אישר על דוכן העדים שלא הוא זה שעצר אותו מיד אחרי שהבחין בביצוע העבירה, אלא שלח ניידת שתרדוף למרחק לא ידוע ולאחר זמן לא ידוע עצרה את המערער ואז הגיע השוטר, רושם הדו"ח, לאותו מקום שבו נמצא רכבו של המערער.

פרטים נוספים לא זכר המערער וכל מה שזכר למד מהדו"ח שכתב, שכנראה רק הוא מסוגל לקרוא אותו.

לשאלת המערער את השוטר האם הוא זוכר כי הציג בפניו את מכשיר הטלפון שלו, שהוא שחור ולא לבן, את הדיבורית, השיב השוטר "לא זוכר, הייתי כותב אם היית מראה".

התביעה לא העידה כל עדים נוספים והרי ברור מדברי השוטר שהיו שוטרים נוספים אשר נטלו חלק באירוע, אלה אשר עצרו את המערער, אלה אשר יכול להיות וראו אם יש לו דיבורית או אין לו דיבורית, אם מכשיר הפלאפון שלו לבן, שחור או בצבע אחר. השוטר שרעבי אף לא רשם דו"ח שלו את העובדה שלא הוא עצמו עצר את המערער אלא שלח אחרים לדלוק אחריו.

פרשת התביעה אפוא הסתיימה בעדותו של השוטר שרעבי, הנאשם העיד בעצמו.

בהכרעת דינו בית משפט קמא קבע שהוא מאמין לשוטר שרעבי ולא מאמין למערער, ובעיקר זקף לחובתו של המערער את העובדה שלא העיד עד הגנה שצפוי היה שיעיד והוא אביו "לא טרח להגיע לבית משפט כדי לאשש את גרסת הנאשם". כן זקף לחובתו של המערער בית המשפט את העובדה שהוא לא הציג פלט שיחות מהטלפון הנייד שלו.

כאן המקום לומר, שמדובר במערער שלא היה מיוצג בבית משפט קמא ומערער אשר טען בפני בית משפט קמא שאביו בבית חולים או יצא זה מקרוב מבית החולים, ומערער שבחקירתו הנגדית לא נשאל ע"י ב"כ התביעה מאומה על פלט השיחות של הטלפון על מנת לאפשר לו לבקש דחייה כדי לזמנו. כשמדובר במערער לא מיוצג יש קושי של ממש לזקוף את העובדות שזקף בית משפט לחובתו.

מנגד, לא זקף בית משפט קמא לחובתה של המדינה את העובדה ששוטר נוסף, אחד לפחות, אשר היה באירוע לא צוינה זהותו, ומדובר כמובן בעד קריטי הרבה יותר מאביו של המערער, כי מדובר באדם לכאורה אובייקטיבי, מדובר במי אשר עצר את המערער ומדובר בשוטר שלומד מהיום הראשון שלו במשטרה את חובתו לרשום דו"ח על כל פעולה שהוא עושה.

בית משפט קמא גם לא התמודד עם שאלת המרחק שבין המקום שבו ראה השוטר שרעבי את המערער בכביש לבין המקום שבו הוא נעצר, שמא חלה טעות בזיהוי.

בית משפט קמא ציין שהוא נותן אמון בעדותו של השוטר, גם אני, שלא שמעתי אותו, נותן בו אמון, אך שאלת האמון אינה רלוונטית. קיים חשש של ממש שהשוטר, שללא ספק היה אמין, טעה.

בנסיבות אלה, מתנוסס הספק הסביר כדגל על תורן של ספינה ומשכך, הנני מזכה את המערער בדין.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ב' חשון תשע"ג, 18/10/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נופר דוידי