המשיבה הגישה לביצוע כנגד המבקשת, תביעה על סכום קצוב בתיק ההוצל"פ שבכותרת.

עובדות התביעה בתמצית, הן:

בין הצדדים נכרת הסכם לקבלת שירותי המשיבה ע"י המבקשת (נספח א של כתב התביעה) עפ"י המוסכם התחייבה המבקשת לשלם עבור שירות שסופק לה בהתאם לחשבונית שתומצא לה מדי חודש ע"י המשיבה.

ביום 1/4/2012 הפסיקה הנתבעת את ההסכם מידית ובלא כל הודעה מוקדמת, כפי שמתחייב מן ההסכם שבין הצדדים (סעיף 16).

מכאן, נתבעת המבקשת לשלם עבור חודש שירות נוסף.

לצד זאת, לא שילמה המבקשת למשיבה עבור שירות בחודש אפריל 2012 (880 ₪ +מע"מ) והוסף לכך את עליית תעריף השירות ב-10% למן יום 9/1/2011, כעולה מנספח ב' של כתב התביעה.

המבקשת הגישה התנגדות הנסמכת בתצהיר מנהלה מר קורנפלד.

התצהיר מתבסס על עצות משפטיות שקיבל המצהיר (סעיפים 3, ,4 ,5, 7, 10) ולא על ידיעתו האישית.

בסעיף 6 מצהיר המבקש, כי אין התאמה בין סכומי החשבוניות לבין הסכום הנתבע וכן, כי אין אישור בכתב ידה של המבקשת אודות העלאת מחיר השירות ב-10%. עוד נטען, כי רכיב התביעה שעניינו בסך 800₪ + מע"מ שולם במלואו.

בסעיף 9 מצהיר המבקש "אני טוען כי לא שילמנו כל סכום לא הוסכם עלינו לכתחילה ואין למשיבה כל עילה לדרוש סכום באורח חד צדדי...")

עוד מצהיר מנהל המבקשת, כי היא כשלה בהענקת השירות בשל תחלופת טכנאים ואנשי שירות אצלה.

פניות לקבלת שירות נענו באיחור ואחת התוצאות הייתה השבתת מערכת המחשוב של המבקשת.

בשל כל אלו, כך מצהיר המנהל, הודיעה המבקשת ביום 1/4/2012 כי מפסיקה היא בלית ברירה את ההתקשרות.

המשיבה לא טרחה להשיב כלל לפנייה ולכן זומן מנהל המשיבה לפגישה במשרד המצהיר, בה הבהיר, כי כך לא ניתן לתת שירות. עוד מוצהר על תוכנה של אותה פגישה, וכן, כי סוכם בין הצדדים לסיים את ההתקשרות ובמעמד זה נמסרה למנהל המשיבה המחאה ע"ס 2,787 ₪.

עפ"י המוצהר בסעיף 17, מנהל המשיבה לא הסתייג מכך שהתשלום מבטא את סיום ההתחשבנות בין הצדדים כהבנת המצהיר ומכל מקום לא נשלחה אל המבקשת כל חשבונית נוספת בגין חודש אפריל 2012.

ביום 30/12/2012 עמד מר קורנפלד לחקירה נגדית במסגרה העיד, כי השיק הנ"ל נמסר בגין גמר חשבון סופי ומוחלט ומותר עדותו אינו אלא חזרה על המוצהר ואישושו.

סיכומי המבקשת מציינים, כי כתוספת להסכם עליה מתבססת התביעה מעולם לא קיבלה את הסכמת המבקשת.

המשיבה כך מסכמת המבקשת, תובעת בגין 15 חודשים בהם שולם סכום עליו הוסכם בסך 800 ₪ + פלוס ומשלא הסכימה המבקשת לשלם כל תוספת גם לא שילמה.

השירות שקיבלה המבקשת לקה מאוד ואף מנהל המשיבה היה מודע לכך בשל אותה פגישה עם מנהל המבקשת.

מסירת השיק באותה פגישה נעשתה כגמר חשבון ומעמד מנהלי שני הצדדים הובהר ע"י המבקשת כי לא תשולם יתרה נוספת.

לעניין זה לא הובעה כל הסתייגות ע"י המשיבה וממילא גם לא הוציאה חשבונית כלשהי עד יום הדיון.

סיכומי המשיבה מכחישים, כי התשלום הנזכר לעיל היווה גמר חשבון בין הצדדים וחזרה על טענתה ביחס לחוב המבוטא בכתב התביעה.

עוד ציין ב"כ המשיבה בהמשך לביטוי "עוד נרצה לציין כי בכרטסת הנהלת החשבונות נספח ג' לכתב התביעה, מופיעה יתרת פתיחה של 116,000₪, שהם עבור חשבונית משנת 2010 אשר לא שולמה".

בסיכומי התשובה ציינה המבקשת, כי לראשונה בסיכומי המשיבה בא זכרו של רכיב תביעה נוסף בן 116,000₪.

לאחר שבחנתי את מכלול הכתבים נראה, כי אכן בפי הצדדים טענות סותרות ביחס למצב העובדתי הבא לידי ביטוי בהסכם שהיה ובוטל.

די בכך כמו גם בטענה, כי כלל לא הוצאה חשבונית ביחס למקצת הסכום הנתבע (שעה שעפ"י המוסכם תשלומים האמורים להיעשות אך כנגד חשבונית) על מנת ליתן למבקשת הרשות להתגונן מפני התובענה.

נתונה למבקשת הרשות להתגונן.

נוכח שווי התובענה (נמוך מ-4,000.00₪) תתברר התובענה בסדר דין מהיר.

החלטה זו תועבר למנ"ת, על מנת שייקבע דיון בפני מותב.

בהחלטת המנ"ת, יינתנו הוראות מתאימות לקראת הדיון, בהתחשב בטיב ההליך ובסוגו.

בהוצאות ההתדיינות עד כה, בסך 1,500.00₪בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לפירעון בפועל – תישא המשיבה.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ג, 18 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.