02 פברואר 2014

זוהי תביעה להכיר במותו של המנוח ביגי שמעון ת.ז. שנשא בחייו ת.ז. 056772288 ואשר נפטר ביום 7.3.11 במהלך עבודתו.

להלן עובדות המקרה כפי שהן עולות מחומר הראיות המהימן עלינו:

1. המנוח היה יליד 1928.1.61.

2. המנוח עבד כנהג משאית שכיר בחברת נטלי פלוס בע"מ באור-עקיבא.

3. בתאריך 7.3.11, סמוך לשעה 12:00, הגיע המנוח עם משאיתו סמוך לאולם האירועים "אליסון" ברמלה (להלן: "האולם"), לצורך אספקת עוגות לאולם הנ"ל.

4. המנוח ירד מהמשאית על מנת לפרוק סחורה לאולם. על פי עדות בעל האולם, מר מכלוף אביזגר (להלן: "בעל האולם"), לחוקרי המשטרה, המנוח נכנס לאולם וביקש ממנו עגלה כדי להעמיס את העוגות. בעל האולם הביא לו את העגלה והמנוח שאל אותו מהיכן להעלות את העגלה. בעל האולם הלך על המדרכה לכיוון של המנוח, כדי להראות לו מהיכן לעלות עם העגלה לאולם. בעדותו לרס"ר שי ראסק ממשטרת רמלה, הוא סיפר כדלקמן:

"ראיתי אותו עם הגב ככל הנראה משתין בצמוד למכולת אשפה, אמרתי לו מפה ואז הוא אמר לי רק רגע ואז הסתובבתי ואז אחרי כמה שניות הסתובבתי שוב וראיתי אותו שוכב על הרצפה על הצד, הזמנתי מד"א. ניגשתי אליו. ניסיתי לעסות לו את החזה וזהו.

ש. כשניגשת אליו כשהוא שכב, הוא נשם?

ת. עדיין נשם נשימות כאלה עמוקות, כאילו קשה לו לנשום".

5. צוות מד"א שהוזעק למקום ביצע מספר ניסיונות החייאה במנוח, אשר לא צלחו ומותו של המנוח נקבע במקום.

6. נסיבות הפטירה של המנוח נחקרו על ידי משטרת ישראל בתחנת רמלה-השפלה, אשר הוזעקו למקום ותעדו את זירת המקום בו נפטר המנוח. נערך חיפוש בבגדיו של המנוח ונתפס בכיסו חומר החשוד כסם מסוג מריחואנה וכן גם כסף.

7. על פי הרישום של פקד אייל אליאב, קצין חקירות במשטרת ישראל, (ראה נספח 1 לתיק משטרת ישראל תחנת רמלה שפלה–מוצג נ/1), אשר שוחח עם פרופסור היס, הפתולוג שבדק את גופת המנוח, הוא רשם כדלקמן:

"שיחה שלי עם פרופסור היס שבדק את הגופה נמסר לי על ידו כי החתך מתיישב עם נפילה וכי לא נראה שהנפילה גרמה למוות וכדי לברר את סיבת המוות יש צורך בנתיחה של הגופה. שאלתי אם החבלה נגרמה מחפץ וקיבלתי תשובה שזה מתיישב עם נפילה".

8. חוקרי המשטרה סברו, כי יתכן והמנוח הלך הצידה להטיל את מימיו ליד מכולת אשפה במקום, וכנראה מעד ונחבל בראשו ונמצא מוטל מאחורי מכולת האשפה.

9. גופתו של המנוח הועברה למרכז הלאומי לרפואה משפטית אך בני המשפחה התנגדו לניתוח גופת המנוח ולכן נערכה רק בדיקה חיצונית של הגופה.

10. בסיכום דוח החקירה המשטרתי נקבע כי לא נמצא חשד לפלילים.

כן נקבע כי מנסיבות האירוע עולה, כי המנוח נפל מסיבה לא ידועה ונחבל בראשו בנפילה. סיבת המוות לא ידועה בהעדר נתיחת הגופה. על כן התיק המשטרתי נסגר וגופת המנוח הועברה לקבורה.

11. פרופ' יהודה היס במרכז הלאומי לרפואה משפטית ביצע בדיקה חיצונית של גופת המנוח וציין בחוות דעתו את הממצאים הבאים:

"... בקרקפת של העורף מימין, במעבר עם הקודקוד, נמצא פצע קרע פעור קווי ואנכי באורך כ-4.2 ס"מ, עם שפות משוננות ובעומק מגיע עד לעצם, והשערות סביב ספוגות בנוזל דמי ובשפות הפצע נמצאים פצעיי מעיכה זעירים..."

12. כן ציין פרופ' היס סיכום ממצאים אנטומיים עיקריים:

"1. פצע קרע בקרקפת מימין.

2. פצע שפשוף במצח משמאל.

3. פצע שפשוף באמה שמאלית."

לסיכום חוות הדעת קובע פורפ' היס כדלקמן:

"על סמך הבדיקה חיצונית שביצעתי בגופתו של שמעון ביגי שנת לידה 1961, הריני מחווה את דעתי כי נמצאו הממצאים שתוארו לעיל.

על סמך בדיקה חיצונית בלבד, לא ניתן לקבוע את סיבת המוות.

כדי לקבוע את סיבת המוות, היה צורך בביצוע נתיחה." (ראה מסמך ת/3).

13. התובעת, שהינה אשתו של המנוח, הגישה תביעה לנתבע ביום 7.9.11 לתשלום גמלת תלויים בגין פטירתו של בעלה המנוח.

14. הנתבע דחה את תביעת התובעת במכתבו מיום 29/5/12, בנימוק כי:

"...מהנתונים שבידנו בעלך נפטר במקום אליו הגיע עם משלוח אך אין כל קשר בין הפטירה לבין עבודתו. המנוח שמעון ביגי נפטר כתוצאה ממחלה טבעית והשפעת העבודה על מותו, אפילו אם היתה כזאת, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים...".

15. בתאריך 13.9.12 הוגשה התביעה לבית הדין. בישיבת בית הדין ביום 11.11.13 באי כח הצדדים הסכימו להגיש את כל הראיות והמסמכים שבידי שני הצדדים לבית הדין, תוך וויתור על חקירה נגדית של התובעת על תצהירה והתיק נדחה לסיכומים בכתב.

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

16. השאלה במחלוקת בתיק זה הינה, האם יש לראות במות המנוח ביום 7.3.11 כפגיעה בעבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), אשר יזכה את התובעת בקצבת תלויים בהתאם לסעיף 131 לחוק הנ"ל או לאו.

17. סעיף 131 לחוק הביטוח הלאומי קובע את הזכות לקצבה או מענק בזו הלשון:

"מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית ומענק לפי סימן זה".

18. הפסיקה קבעה, כי כדי שתקום לתלויים זכות לקצבה או מענק, צריך שיתקיימו שלושה יסודות מצטברים:

"היסוד הראשון הוא שלמבוטח אירעה פגיעה בעבודה, שיכולה להיות תאונה בעבודה או מחלת מקצוע, כאמור בסעיף 79 לחוק.

היסוד השני הוא תוצאת מותו של המבוטח.

היסוד השלישי הוא שהפגיעה בעבודה גרמה למותו של המבוטח, כלומר, תנאי ראשון הינו הוכחת פגיעה בעבודה וזאת בודקים עוד לפני בחינת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין פטירת המנוח"

(ראה בנדון את פסקי הדין בג"ץ 1199/92, 4118/92 אסתר לוסקי ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד"י מז (5), עמ' 734; עב"ל 1007/00 מרים סנדורי נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); עב"ל 1022/00 עמליה חן נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם).

19. בנסיבות מקרה ספציפי זה אין מחלוקת, כי המנוח נפטר תוך כדי העבודה, אך השאלה המשפטית היא מדובר כאן בתאונת עבודה או לאו.

20. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כדלקמן:

"פגיעה בעבודה – תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

תאונת עבודה – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו...".

21. לא כל אירוע המתרחש במהלך עבודה של עובד מוכר כתאונה בעבודה. במקרה הנוכחי אין אפילו שמץ של ראיה, כי אירוע חריג כלשהו בעבודתו של המנוח גרם למותו. על פי עדות בעל האולם, המנוח עמד ליד מיכל אשפה וכעבור מספר שניות נפל כשהוא מתנשם בכבדות וזמן קצר לאחר מכן נקבע מותו. על פי הדו"ח של פרופסור היס הפגיעה בראש כתוצאה מהנפילה הנ"ל לא גרמה למותו של המנוח. לא נעשה למנוח ניתוח לאחר המוות כדי לקבוע את סיבת המוות.

22. בנסיבות אלה התובעת לא הוכיחה, כי הנפילה של המנוח ליד מכולת האשפה ולאחר מכן מותו תוך זמן קצר, אירעו עקב עבודתו של המנוח כנהג משאית. העמידה ליד מיכל האשפה לא היתה קשורה לעבודתו של המנוח. הסיבה, כאמור, לפטירת המנוח אינה ידועה ולא היה כל גורם חיצוני שגרם לנפילתו של המנוח תוך כדי עבודתו, אלא כנראה היה קשור לגורם פנימי שהיה טמון במנוח. על כן לא הוכח בבית הדין, כי נפילתו של המנוח אירעה עקב עבודתו וכי הנפילה קשורה קשר סיבתי כלשהו לעבודתו, וזאת למרות שהנפילה אירעה תוך כדי העבודה.

23. בנוסף לכך, סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקת נסיבתיות בזו הלשון:

"תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; אולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים".

24. חזקת הסיבתיות על פי סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי אינה חלה בתאונה שהינה תוצאה של גורמים פנימיים הטמונים בעובד, כאשר לא הוכחה כל סיבה לנפילתו של העובד.

25. לא הוכח בבית הדין, כי נפילת המנוח היתה קשורה, למשל, לסיכוני דרך כגון: מכשול על מדרכה. לא הוכח, כי גורם חיצוני כלשהו פגע במנוח לפני הנפילה. לכן, המסקנה היחידה המתבקשת בנסיבות המקרה היא, כי כנראה מדובר היה בגורמים פנימיים שהיו טמונים במנוח, אשר גרמו לנפילתו ולמותו באותה המועד.

בנוסף לכך, גם סיבת פטירת המנוח אינה ידועה, שכן למנוח לא בוצע ניתוח שלאחר המוות.

26. סעיף 131 לחוק הביטוח הלאומי דורש, הן הוכחת פגיעה בעבודה והן הוכחת הקשר הסיבתי בין אותה פגיעה בעבודה לבין מותו של המבוטח, במשמעות שהפגיעה פגעה תרומה משמעותית לפטירת המנוח – דבר שלא הוכח בבית הדין בנסיבות מקרה זה.

27. לאור האמור לעיל אנו קובעים, כי למנוח לא אירעה תאונת עבודה ביום 7/3/11 כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. על כן התביעה נדחית בזאת.

28. אין צו להוצאות.

29. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

הדיון נערך בהעדר אחד מנציגי הציבור.

ניתן היום, ב' אדר תשע"ד, (02 פברואר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.