<#2#>

נוכחים:

המערער בעצמו

ב"כ המשיבה – עו"ד נעמן

פרוטוקול

המערער: אני לוקח כל דואר המגיע אלי, עובדה שקיבלתי את כל דברי הדואר שהגיעו אלי לאחר מכן, גם את הכפל קנס. אם הייתי מקבל מיד הייתי מגיב. אני לא יכול לומר מה קרה עם המכתב אולי הדואר התרשל, אם הייתי מקבל הייתי מגיב. מציג מסמך שקיבלתי ב-9.11 – זה הכפל קנס. מיד שלחתי מכתב, מיד הגבתי.

אני יצאתי מתחנת דלק, לפני עמד אוטו. שמעתי צפירות מאחור, ישבתי עם כל משפחתי באוטו. חזרתי לתחנת דלק כי בני היה צריך שירותים. עמד לפני אוטו ולא יכולתי לנסוע. היה לפני אוטו ולא יכולתי להתקדם, לא יכולתי לפנות מקום, זה כביש בלא נתיבים.

יש לי עדים: אשתי, בני הגדול שהיה אתי באוטו. אחרי לא היה רכב משטרתי אלא כמו אזרח עם אמו באוטו.

ב"כ המשיבה: מבקש לדחות את הערעור על הסף, ראשית מבלי שהתקבל אישור מבית משפט על כך הוגש הערעור באיחור. בשעה שניתנה החלטת בית משפט קמא בתאריך 17.6 הערעור הוגש ביום 12.9.12. אני יודע שימי הפגרה נספרים. אם המועד האחרון בתוך הפגרה אז מועד הערעור הראשון הוא מיד לאחר הפגרה. שלושה חודשים אחרי פסק הדין הוגש הערעור. העובדה שבקשתו הראשונה של המערער למשטרה נושאת תאריך 30.10.11 זה לענין תאריך קבלת המכתב הראשון אותו טוען שלא קיבל.

הדוח המקורי נשלח לכתובתו הרשמית על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי כהתקבל על ידו. גם אם נצא מנקודת הנחה שרק ב-9.10 קיבל את ההודעה הראשונה, פנה למשטרה פעם אחר פעם ונדחה – כל התכתובת עם המשטרה היתה לאותה כתובת.

מפנה לסעיף 130ח עליו מנסה המערער להיבנות. המתייחס לסיטואציה של ביטול פסק דין בהעדר. אלא שהשיקולים ששוקל בית המשפט במתן פסק 'דין בהעדר: אי התייצבות שהיתה מוצדקת או אם נגרם עיוות דין. כשאני עושה את ההקבלה – הראש של אי התייצבות מוצדקת אני אקביל האם התקבלה ההודעה המקורית במועד – הראיתי שההודעה נשלחה ולא נדרשה על ידו. לענין עיוות הדין אין לדון בטענה זו. גם סעיף 130ח לחסד"פ המתיר למבקש לבקש פסק דין בהעדר, גם שם החובה על הפונה לפנות לבית המשפט תוך 30 יום ולהראות או שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או שנגרם לו עיוות דין. המכתב השני של המשטרה הדוחה את בקשת הנאשם נשלח אליו ב-26.3.12. לכאורה על המערער היה לפנות לבית המשפט כבר לאחר שנדחה לראשונה על ידי המשטרה אבל פנה שוב. ב-26.3.12 נשלחה הודעה הדוחה את בקשתו והוא שוב פנה ב-21.5.12, חריגה של הרבה מעבר ל-30 הימים המותרים בחוק. אין להכנס גם כאן לסעיף 130ח.

מגיש את הדוח המקורי לבית המשפט.

גם לגופו של ענין, בשאלה של עיוות דין, קראתי את הנסיבות שקרו בשטח לפי מזכר השוטר, אין דבר וחצי דבר על רכב שהפריע למערער לצאת מתחנת הדלק, יש התייחסות לא יפה של המערער אף שידע במדובר בשוטר. לא נגרם עיוות דין מאחר והעונש לא הוחמר מעבר לקבוע בחוק. לא שאלתי את המערער אם שילם את הקנס עדיין.

המערער: לא שילמתי עדיין את הדוח. לשאלת בית המשפט – מגיע לי להישפט, אני לא סניגור ולא בקיא בכל הנהלים. אני לא אמרתי לשוטר "תרגע אני אעצום לך את העיניים". לא ידעתי שהוא עוקב אחרי.

<#3#>

פסק דין

בפני ערעור על החלטתו של בית משפט לתעבורה בתל אביב יפו (כב' השופט בדימוס י. גרטי), אשר דחה את בקשתו של המערער, אשר הורשע לפי סעיף 230 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 להאריך לו את המועד להישפט על הודעת קנס.

הודעת הקנס נרשמה על ידי שוטר בלבוש אזרחי על עבירה לפי תקנה 23(ב)(3) בת"ת על כך שהמערער ביציאתו מתחנת הדלק "יד יקום" הפריע לתנועה.

לטענת המערער נודע לו לראשונה על קיומו של הדוח רק כאשר קיבל את הודעת כפל הקנס ולמרות הנטען על ידי המדינה מרישומי הדואר כי פעמיים הדואר הרשום הגיע אליו, והוא לא נטל אותו. הוא טוען , שהרישומים אינם נכונים בענין זה.

ב"כ המדינה בתשובתו לערעור מצביע על כך, שהמערער שוב ושוב אחר בפעולותיו ובהגשת בקשותיו השונות לבית משפט קמא כפי שאיחר בהגשת הערעור לבית משפט זה, ומצביע על כך שהחלטתו של בית משפט קמא שלא להעתר לבקשה מבוססת על פי הוראות הדין והפסיקה בענין, משלא הציג הציג המערער נימוקים נדרשים לביטול ההליכים כדרישת סעיף 230 לחסד"פ.

אציין, שבבדיקת חומר לקראת הדיון מצאתי שהמדינה בתגובתה לבית משפט קמא צירפה, שלא כדין ובניגוד לסעיף 188(א)(2)(א) לחסד"פ, גליון הרשעות של המערער בעבירות תעבורה, ולא רק זאת אלא שאף צורף לבית המשפט קמא רישומיו "לא לבית משפט".

פעולה זו בוודאי שנעשתה באופן שאיננו ראוי ושלא כדין.

בא כח המדינה הציג בפני בית משפט בשלב זה את הדוח המקורי שערך איש המשטרה כנגד המערער לרבות מזכר המפרט את נסיבות המקרה.

לאחר שבחנתי את כלל הראיות והשיקולים שהבאתי לעיל, עולה בלבי חשש שבמקרה של מערער זה, שהשארת ההרשעה על כנה עלולה לגרום לעיוות דין ולכן אקבל את הערעור, לכן אבטל החלטתו של בית משפט קמא. משכך הערעור מתקבל והמערער יוזמן לדיון בעניינו מחדש.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ה תשרי תשע"ג, 11/10/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אורלי בן-שלום