ב"כ המערער – עו"ד גולן

ב"כ המשיבה – עו"ד זלצברג

המערער

ב"כ המערער: חוזר על הודעת הערעור ומבקש להוסיף. התיק החל כתיק סירוב/שכרות. זוכה מסעיף זה והורשע תחת המילים "מחמת זהירות". מפנה לעמוד 4 להכרעת הדין. על מה התבסס בית המשפט כשהרשיע אותו לפי דוח המאפיינים שהייתי אומר לקוי שגוי של אותה שוטרת ג'נט. אם בשל כך קיבל מרשי 17 חודשי פסילה ושל"צ .. מפנה לעמוד 2 לפרוטוקול לא ציינה שביצעה את הבדיקה של נגיעה באף. ובגלל שסימנה "V" עלוב על זה הוא מקבל את העונש?! מי הסמיך את השוטרת להחליט. לאחרונה אנו רואים תגובות הפרקליטות על דוחות מאפיינים של שוטרים בשטח, אין להם מומחיות והערכתם לא הערכה. זיכתה אותו השופטת מסעיף השכרות בשל דלקת בכתף. האם בשל אותה דלקת לא חשבה השופטת לזכותו מיתר הסעיפים?! בית משפט זה כתב במספר פסקי דין שדנים אדם על עבירה שביצע. נכון שיש בעברו מלפני 6 שנים עבירה קודמת אולם זה לא ילך לחובתו לאורך כל חייו. מדובר במהנדס. השופטת התלבטה. זה תיק של זיכוי. השופטת ריצתה את הצדדים או משהו דומה.

לשאלת בית המשפט, קראתי את התסקיר לעונש – מרשי לא הודה שהיה שתוי. הוא לא אמר שהיה שיכור.

אני סבור שעונש צריך להטיל על פי עבירה שביצע הנאשם וצריך לבדוק את הנסיבות. אם השופטת כתבה שבחלק מהפרמטרים לא כשל, אני מבקש לראות את התיק מלא ספיקות וחורים שיש בהם כדי לזכות את הנאשם. לא יתכן שיורשע מרשי על פי עדות שוטרת שסתרה דברי השוטר.

מרשי ביצע כבר 29 שעות של"צ וריצה כבר 6 חודשי פסילה בתיק זה. אני חושב שדי בכך. אם אנו רואים את העובדות בתיק זה הוא קל וגבולי ושאף לזיכוי והורשע מחמת הזהירות ולדעתי היה צריך להיות מזוכה בשל חמת הזהירות.

ב"כ המשיבה: מפנה לת/3 בסופו רושם השוטר את אותם דברים בזמן אמת. אמר שנעצר, טען ששתה אלכוהול היום, ישן בחניון ועכשיו התפכח.

מפנה לגליון הרשעות של המערער. יש לו 26 עבירות.

ההרשעה האחרונה שרשומה אצלי מיולי 2012 מעבירה ממאי 2008 ועבירה מ-2010 אי ציות לתמרור.

מעבר לכך העונש הינו סביר בהתחשב שהיה לו מאסר על תנאי ופסילה על תנאי.

<#2#>

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב יפו (כב' השופטת ד. ורד) אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיעה את המערער בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בניגוד לתקנה 26(2) לת"ת.

כתב האישום יחס למערער נהיגה בשכרות מחמת, בין היתר, סירוב לשתף פעולה עם בדיקת שכרות באמצעות מכשיר ינשוף, אלא שבית משפט קמא מצא כי קיים ספק סביר האם בנסיבות יש הצדקה להרשיע את המערער בדרך זו.

מנגד, מצא בית משפט קמא ראיות לכך שהמערער נהג תחת השפעת משקאות משכרים כאשר על פי ת/2 צויין, וכך מפי עדויות השוטרים, שהמערער הדיף מפיו ריח אלכוהול חזק מאוד, נכשל בהליכה על קו משחרג מהקו, התנדנד בעמידה וגם התנדנד כאשר התבקש להביא אצבעותיו לאפו.

כן מצא בית משפט קמא ראיות נוספות כעיניים אדומות, כהודאה בשתיה, אי אמינות גירסתו.

פסיקתו של בית משפט קמא באשר להרשעת המערער במה שהורשע בו נכונה היא, בוודאי שאין להתערב בה בהתאם להלכה שאין ערכאת ערעור מתערבת בקביעות עובדה ובממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית, הנני מתעלם מהנאמר בתסקיר שירות המבחן – עובדה שבית משפט ציין במסגרת גזר הדין כי המערער בסופו של יום נטל אחריות והודה הלכה למעשה בפני קצין מבחן כי אכן נהג תחת השפעת משקה משכר.

הערעור איננו רק על הכרעת הדין אלא גם על גזר הדין.

בית משפט קמא למרות שעונש פסילת המינימום לעבירה בה הורשע המערער הינו 3 חודשים, גזר לו – יחד עם הפעלת תנאי – 7 חודשים, פסילה בפועל, במקביל האריך מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד כנגד המערער, הטיל עליו של"צ וקנס נמוך של 2,500 ₪.

על ענישה כזו לא ניתן לומר שהינה ענישה הסוטה לצידו של הנאשם היא עונש ראוי והולם ולכן לא ניתן להתערב בה והערעור, איפוא, נדחה על שני חלקיו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ה תשרי תשע"ג, 11/10/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אורלי בן-שלום