בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת ע' הוד) מיום 28.8.2012

המבקשים מתגוררים בשכנות למשיבים 3-4 (האחרונים מתגוררים בדירתם של המשיבים 1-2). בתביעה שהגישו נגד המשיבים טענו המבקשים, כי מדירת המשיבים יוצאת ארובה ממערכת ההסקה שבדירה, הפולטת עשן ושאר גזים מזיקים, הפוגעים בבריאותם ובאיכות חייהם. הם מבקשים אפוא, בתביעתם, לצוות על הפסקת השימוש בה.

בד בבד עם הגשת תביעתם ביקשו המבקשים צו מניעה זמני, שיאסור שימוש בהסקה עד כי יסתיים בירור התביעה. בית המשפט קמא דחה את הבקשה משבא לכלל מסקנה, כי המבקשים לא הוכיחו, גם לא לכאורה, את עילת תביעתם, מה גם שמאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. על החלטה זו באה בקשת הרשות לערער, ובה שבים המבקשים על הטענות שהשמיעו בפני בית המשפט קמא.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה לא ראיתי להיענות לה. כפי שציינה השופטת קמא בהחלטתה, הטענה בדבר פליטת גזים מזיקים למיניהם מן הארובה נטענה בעלמא, ולא נתמכה בכל ראיה שהיא. כשופטת קמא אף אני לא יכולתי לקבל את הטענה, כי די בתצהירו של המבקש על מנת להניח תשתית ראייתית, המספקת להוכחתה לכאורה של עילת התביעה. עסקינן בעניין, שהוכחתו צריכה, דרך כלל, חוות דעת של מומחה. השופטת קמא הנכבדה נתנה בידי המבקשים שעת כושר להציג חוות דעת שכזו לאחר שהגישו את בקשתם, אלא שהם לא עשו כן חרף השהות המספקת שניתנה להם, משמע הם בחרו להסתפק בתצהירו של המבקש, ובכך אין, כאמור, די. לעת הזו יש לומר, כי עילת התביעה אינה נתמכת בראיות לכאורה, בדרגה הצריכה על מנת ליתן צו מניעה כאמור.

בשולי הדברים אציין, כי אף שנדחתה בקשתם ליתן צו מניעה זמני, אין בכך כדי למנוע מן המבקשים לעשות על מנת להצטייד בחוות דעת של מומחה ולבקש מבית המשפט קמא כי ישוב ויעיין בהחלטתו. אין בדבריי אלה כדי לומר, כי שומה יהא על בית המשפט קמא לעיין מחדש בהחלטתו. תונח בפניו בקשה שכזו לעיון מחדש - הוא יעיין בה ויחליט אם לעיין מחדש, לפי כללי סופיות הדיון החלים על החלטת ביניים.

הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' תשרי תשע"ג, 25 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.