לפניי בקשת הנתבעת 1 (להלן: המבקשת) להורות על סילוק התובענה על הסף מחמת היעדר סמכות מקומית, ולחלופין להורות על העברתה לבית משפט השלום בבאר-שבע, שלו נתונות מירב הזיקות - מקום עסקה של המבקשת מצוי בתחום שיפוטו; מקום מגוריו של הנפגע שבנעליו בא התובע (להלן: המשיב) מצוי אף הוא בתחום סמכותו ואף למשיב סניף בתחום סמכותו.

בתגובתו טען המשיב כי הסמכות המקומית מסורה לבית משפט השלום בחיפה מכוח תקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) שלפיה "היו נתבעים אחדים, יכול שתוגש התובענה לכל בית משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים." זאת, היות שיחד עם המבקשת נתבעה גם הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: חברת הפניקס), שלה סניפים בכל רחבי הארץ, לרבות בחיפה.

בכתב התביעה ציין המשיב כי לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה "..לפי סכומה ומהותה". התייחסות זו נוגעת לסמכות העניינית של בית משפט השלום ברם אין לה קשר לסמכותו המקומית של בית משפט השלום בחיפה. היות שסוגיית הסמכות המקומית נבחנת על סמך האמור בכתב התביעה בלבד, הרי שדי בכך שהמשיב לא פירט את העובדות המראות כי מבחינת המקום מוסמך בית משפט זה לדון בתובענה [ראה תקנה 9(6) לתקנות] כדי להיענות לבקשת המבקשת. עם זאת היות שניתן להציל את ההליך על ידי העברתו לבית משפט מוסמך, אין הצדקה להורות על דחיית התובענה על הסף, ולכן יש להיענות לבקשה החלופית ולהורות על העברת ההליך לבית משפט במחוז הדרום.

על האמור לעיל ניתן להוסיף כי מעיון בכתב התביעה על נספחיו עולה כי מלבד כתובתו של בא כוח התובע, אין לבית משפט זה זיקה להליך. אף צירופה של חברת הפניקס אינה יכולה לסייע למשיב, שכן מענה המצוין בכתב התביעה הוא בעיר גבעתיים, שאינה במחוז חיפה. יתרה מכך, לפי תקנה 3 (א1) לתקנות "על אף האמור בתקנת משנה (א) [שלפיה מסורה הסמכות לבית המשפט שבו מקום מגורים או מקום עסקו של הנתבע] היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט". מאחר שלמשיב סניפים בכל הארץ, לרבות במחוז הדרום, עליו להגיש את תביעתו לבית המשפט המוסמך שבו מקום עסקה של המבקשת.

על יסוד האמור לעיל, אני מורה על העברת הדיון לבית משפט המוסמך במחוז הדרום. התיק יובא לעיונו של נשיא בתי משפט השלום במחוז הדרום לקביעת בית המשפט אשר ידון בהליך.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ג, 05 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.