<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערער – עו"ד דוד גולן

ב"כ המשיבה – עו"ד אסף שביט

אין הופעה למערער

פרוטוקול

ב"כ המערער: לפני עשרים דקות המערער אמר לי שתוך עשר דקות הוא מגיע לאולם בית המשפט ולכן אני מבקש לקיים את הדיון בהיעדרו.

אני מציג לבית המשפט את פרוטוקול בית משפט קמא, שם נכתב כי הצגתי מסמכים. לעניין הנשיפות אני מציג לבית המשפט פס"ד בעניין שכטר. כאשר אדם נושף תשע פעמים שמתוכן לפחות בארבע פעמים יש זמן של מספר שניות, בית משפט קמא לא שם לב שהיו גם נשיפות עם שמונה ותשע שניות. איך אפשר לומר דבר כזה כשיש תוצאה? נשיפה פסולה או נשיפה אסורה זה אומר שהמכשיר לא קיבל אישור שהנבדק יכול להמשיך לנשוף ואני מקריא את ההגדרה של "נשיפה פסולה".

מעבר לכך, בתיק זה, מאחר ומבחני הביצוע היו מעולים. אם המערער עמד בכל המבחנים, אז הוא לא רצה להכשיל. לא הוכח שהוא לא שיתף פעולה במתכוון. יש להוכיח שיש אכן הכשלה במתכוון. המערער נשף תשע פעמים. אם הוא לא רוצה לנשוף, שלא ינשוף בכלל. יש מספר נשיפות ארוכות ויש תוצאה. לבוא ולומר על המערער שהוא מסרב – סירוב, לטעמי, צריך להיות דרקוני, דרמטי, אדם שאומר שהוא לא משתף פעולה ולא נושף. לאורך כל הדרך המערער ביקש בדיקת דם, למה לא להאמין למערער? הוא הצהיר שהוא חולה במחלת ריאות. בית משפט קמא יכול היה למנות מומחה מטעמו. לאורך כל הדרך במשפט המערער טען שהוא חולה במחלת ריאות, בית משפט קמא ראה את המערער. בתיקים אזרחיים בית המשפט ממנה מומחה מטעמו.

אני חושב שבמקרה זה, כאשר המערער עשה מלכתחילה את כל הדברים שביקשו השוטרים, איך אפשר לקרוא לזה "מחשיד"? הוא ביקש מהשוטרים לקחת אותו לאיכילוב מאחר והיו נמצאים בקרבת מקום.

ב"כ המשיבה: אני מציג לבית המשפט את גיליון הרשעותיו הקודמות של המערער.

<#4#>

פסק דין

המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בכך שנהג שיכור ביום 25.08.12.

השכרות, על-פי כתב האישום, נקבעה מחמת סירובו לשתף פעולה עם השוטרים, שדרשו ממנו לעבור בדיקת ינשוף.

המערער כפר במיוחס לו וטען שלא סירב לעבור בדיקת נשיפה, טען כי ביקש מהשוטרים לעבור בדיקת דם מחמת מחלתו, מחלת ריאות ממנה הוא סובל, וכי שיתף פעולה עם דרישת השוטרים לנשוף, נשף תשע פעמים ובחלק מהנשיפות אף צלחה הנשיפה ולכן קביעת השוטרים, ואחר כך הכרעת דינו של בית משפט קמא, כי היה שיכור, איננה נכונה.

בית משפט קמא, בגזרו את דינו של המערער, תוך שהוא שם לבו אל עברו התעבורתי והפלילי, דן את עונשו לעונשים קלים ושונים, אך בהיבט הפסילה פסל בפועל ל-36 חודשים.

הערעור הוא הן על הכרעת הדין והן על היבט הפסילה בפועל שבגזר הדין.

אין להתערב בפסק הדין.

לעניין הכרעת הדין – יש לומר שמדובר במי שכבר בעת שעוכב על-ידי השוטרים הודה בפניהם כי שתה עובר לנהיגה וודקה-רדבול, ולצורך זה ראה המוצג דו"ח על עיכוב המערער ודו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, שם נוספה לוודקה-רדבול גם בירה.

ריח אלכוהול חזק חש השוטר על-פי אותו מסמך מפיו של המערער, ובעיקר בית משפט קמא מצא לקבל עובדתית את גרסת השוטרים, אשר עיכבו את המערער ופעלו נגדו את פעולת הינשוף, כי המערער נשף נשיפות קצרות שלא על-פי דרישת השוטרים באופן כזה שברור היה שהוא מכשיל את הבדיקות.

בית משפט קמא קבע ממצא עובדתי, בין היתר על סמך ממצאי מהימנות שהמערער לא אמר לשוטרים בשטח שהוא חולה במחלת ריאות ולכן אין הוא יכול לנשוף והוא מבקש בדיקת דם. עסקינן בקביעה עובדתית שאין להתערב בה. יתרה מכך, המערער לא הוכיח בבית משפט קמא דבר שקל מאוד להוכיחו, כי עובר לביצוע העבירה הנטענת אכן היה חולה במחלת ריאות, למרות שניתנה לו הזדמנות להגיש חוות דעת או אפילו תעודת רופא ערוכה כדין בכפוף לחקירת הרופא, יותר מפעם אחת ניתנה הזדמנות והמערער לא ניצל אותה ולא עשה שום מאמץ להוכיח את הנטען על-ידו, כי רפואית פיזית לא יכול היה לנשוף עובר לבדיקת הינשוף.

כל אלה קבע בית משפט קמא בהכרעת דינו הנכונה, המפורטת והמנומקת ולכן אין להתערב בה ויש לדחות את הערעור על הכרעת הדין.

באשר לעונש, הרי בנסיבותיו של המערער, יליד 1957 אשר מחזיק רישיון נהיגה משנת 1976, לחובתו למעלה מ-65 הרשעות תעבורתיות בעבירות שונות, גם בטיחותיות, ובעיקר גם בעבירות שהאלכוהול הינו מרכיב להן. העונש שהטיל בית משפט קמא מידתי והולם הוא ואין להתערב בו, וגם הערעור על העונש נדחה.

השעה כעת 09:25, המערער לא התייצב קרוב לשעה מאז מועד הדיון, ולכן אף ששמעתי את הערעור לגופו אומר שעל-פי סעיף 208 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, היה מקום ולו מטעם זה לדחות את הערעור.

המערער יפקיד את רישיון הנהיגה לכל המאוחר ביום 27.04.14 במזכירות בית המשפט לתעבורה בתל-אביב יפו.

<#3#>

ניתן והודע היום, כ"ד ניסן התשע"ד, 24/04/2014, במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נופר דוידי