בפני בקשה לביטול פסק דין בהעדר המבקש, בגין פס"ד שניתן בתאריך 25.12.12 .

המיוחס למבקש דו"ח בו נהג ברכב משא רגיל ביום 21.6.11 בשעה 10:30 בשד' ירושלים באשקלון והוביל מטען שלא היה מחוזק היטב, בניגוד לתקנה 85(א)(4) לתקנות תעבורה סמל סעיף 6180.

בתאריך 9.1.13 הגיש המבקש כאמור בקשה לביטול פס"ד בהעדר וטען כי:-

1. המבקש לא התייצב לדיון האמור וזאת כיוון שלא קיבל זימון לידיו.
2. המבקש טוען כי הוא לא אשם .

בנסיבות אלו טוען המבקש לביטול פס"ד בהעדר, על מנת לתת את יומו בבית המשפט.

מנגד, המשיבה מתנגדת לבקשה שכן המבקש זומן כדין, ובחר שלא להתייצב בנסיבות אלה כאמור מתנגדת המשיבה לבקשה.

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידי ב"כ המבקש, ובתגובת התביעה החלטתי שלא להיעתר לבקשה, שכן המבקש זומן כדין.

המדובר בתיק מסוג ברירת משפט בו היה על המבקש להתייצב במועד להתחקות אחר ההליך, בנסיבות השמורים עם המבקש בחר כאמור שלא להתייצב וזאת מהטעמים השמורים עמו.

לגוף הבקשה, בתיק יש אישור הדואר, כאשר בפרטי אי המסירה צויין " לא נדרש " המבקש נמנע מלקבל דבר הדואר. קמה חזקת מסירה כקבוע בתקנה 44 א' לתקנות סד"פ.

" הוראות החוק בעניין מתן פסק דין בהיעדר אינן בעלות גוון טכני, אלא בבסיסם עומדים שיקולים מהותיים ביותר. הם נועדו למנוע "מצבים בהם יוכל נאשם לסכל או לעכב את ההליך באמצעות אי התייצבותו בתחילת המשפט או בהמשכו " [עיינו והשוו: רע"פ 9174/09 יעקב בן יששכר נ' מ"י ].

מכל מקום, משלא הייתה התייצבות מטעמים הנעוצים במבקש, לא יכול הוא לטעון שלא ניתן לו יומו (עיין: רע"פ 9142/01).

אי התייצבות, רואים אותה, כהודייה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר. [ עיינו: רע"פ 2584/09, רע"פ 206/10 ].

מטעמים השמורים עם המבקש לא צורף תצהיר לבקשה.

כאמור המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט, ברע"פ 7223/06 יהודה יולזרי נגד מדינת ישראל בבית משפט העליון נפסק על ידי כב' השופט ס'. גובראן כי:-

" תכליתה של ברירת הקנס הינה לעודד תשלום קנס ללא התדיינות ובכך להקל הן על האזרח והן על מערכת אכיפת החוק.... משבחר המבקש להישפט, הוא חושף את עצמו לנשיאה במלוא העונש".

המבקש נוהג משנת 98 ולחובתו 26 הרשעות קודמות ובכלל זה עבירות בטיחותיות, לפנים משורת הדין בית משפט לא הטיל על הנאשם פסילה על תנאי והסתפק בהטלת קנס בסך 1000 ₪ כך שהעונש הולם בהתחשב בנסיבות העבירה ובעברו התעבורתי של המבקש.

בניגוד לדעת המבקש, ובהעדר טענת הגנה ממשית לגופו של עניין, לא נראה לי כי קיים חשש כלשהו לעיוות דין , ולכן הבקשה נדחית.

מאחר ובמקרה זה אין כל מחלוקת עובדתית , מצאתי לנכון לתת החלטתי על יסוד הטענות הכתובות שהובאו בפניי על ידי הצדדים.

ואולם, לפנים משורת הדין , אם הקנס טרם שולם, ניתן לשלמו ב- 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 20.2.13 אם לא ישולם אחד מן התשלומים במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי.

המזכירות תמציא למבקש שובר תשלומים, והעתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' שבט תשע"ג, 15 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.