1. המבקשת עותרת להעברת הדיון מחמת חוסר סמכות מקומית אל בית משפט השלום בתל-אביב.

לשיטתה של המבקשת, הואיל ובכתב התביעה צויינה כתובתה ברמת גן, אין כתב התביעה מגלה כיצד קמה סמכות מקומית לבית משפט זה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות ונוכח הנטען בסעיף 33 לכתב התביעה בו נטען כי לבית המשפט סמכות מקומית לאור מקום מגורי התובע, לא מצאתי יסוד לבקשה.

2. אין בידי לקבל הטענה כי מאחר וכתב התביעה אינו מציין כתובת במחוז השיפוט, אין בית המשפט קונה סמכות מקומית.

ראשית, נוכח ההלכה הפסוקה לפיה ירד קרנה של טענת חוסר סמכות מקומית, לא ראוי לעורר שאלה זו אלא במקרים של חוסר סמכות מקומית ניכרת לעין ובהעדר כל זיקה בין מקום היווצרות העילה למקום הגשת התביעה.

על התובע לפרט העובדות המקימות סמכות בכתב התביעה. המשיב אכן כשל בניסוח תביעתו והחסיר את הטענה כי לתובעת סניפים או סוכנים במחוז הדרום וכי חלה תקנה 3(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, אולם לא מצאתי כי בגין מחדל זה נשללת סמכותו של בית המשפט. המבקשת לא טענה בבקשתה כי באופן ענייני אין סמכות מקומית אלא ביקשה להבנות ממחדלו של המשיב.

3. בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, מען להמצאת כתבי בית דין לתאגיד הינו מענו הרשום . לכל הפחות מצפה אף הנתבעת כי כתבי תביעה ישלחו אליה למשרדה הראשי ולא לכל אחד מסוכניה המפוזרים ברחבי הארץ ולכן ציון כתובת המשרד הראשי בתביעה אינה מעלה או מורידה ביחס לשאלת הסמכות המקומית.

יתרה מכך, לטעמי, ככל שהתביעה אינה מגלה כיצד מוקנית סמכות מקומית, רק מחמת מחדל בציון כתובת סניף או סוכן במחוז, ראוי לאפשר את תיקון התביעה במסגרת בקשה כאמור כדי להקים סמכות מקומית. לטעמי כאמור, לא נדרש תיקון כאמור כלל ועיקר.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

נוכח מחדלו של המשיב בניסוח תביעתו, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"ג, 07 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.