1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של סיוע לסחיטה באיומים. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, שימש הנאשם כשלוחם של נאשם 1 ואחרים, לצורך גביית דמי חסות מכספי הימורים מאנשים שונים. במסגרת זו השמיע הנאשם דברי איומים כלפי אנשים שהפעילו הימורים. בין היתר, התקיימו פגישות בהן נדרשו אותם אנשים לשלם כספים בגין הפעלה של משחקי ההימורים, ואותם אנשים אף שילמו כספים. בכתב האישום באים פרטים באשר למפגשים שונים שהתקיימו, לדרישות הכספיות ולאיומים שהושמעו על ידי המעורבים.

2. הנאשם הנו כבן 26, ואין בעברו הרשעות קודמות. בא כוח המאשימה טען כי המתחם הראוי בגין העבירה המשולמת, הנו בין 18 ל – 36 חודשי מאסר, זאת נוכח מהות העבירה, הפגיעה בסדרי החברה, ניצול חולשתו של אדם אחר והטלת אימה, במיוחד מאחר שמדובר בעבירות הקשות לחשיפה, ועל כן יש להחמיר בענישה לצורך גמול והרתעה. מאחר שהנאשם הועבר בעבירת הסיוע, מתחם העונש הנו מחצית, דהיינו בין 9 ל – 18 חודשי מאסר. הנאשם ביצע את מעשיו עבור נאשם מספר 1, תוך שנקט בביטויים עצמאיים. בא-כוח המאשימה לא התעלם מהעונש שנגזר על נאשם 1, עליו נגזר עונש מאסר בפועל לתקופת 10 חודשים (נאשם 1 הורשע בעבירה נוספת). לפיכך עתרה המאשימה להטלת עונש מאסר בפועל לתקופה של שמונה חודשים.

3. במסגרת הטיעונים לעונש, העיד מטעם הנאשם מר אמנון ברוכיאן, שהנו בן דוד של אמו של הנאשם, המכיר את הנאשם מאז ילדותו, והביע דעתו כי יש מקום לתת לנאשם לשקם את חייו, שכן הוא הפיק את לקחו.

4. הסנגור טען, בין היתר, כי לאור הענישה שנגזרה על נאשם 1, שהנו הנאשם העיקרי, עונשו של הנאשם, שהוא שלוחו של נאשם 1, אמור להיגזר מכך, ועל כן העונש אמור להיות קל יותר מאשר העונש לו טוענת המאשימה. הודגש כי הנאשם הנו צעיר נטול עבר פלילי, תקופה מסוימת היה במעצר בית, ולאחרונה הוא עובד ומשקם את חייו. עוד הוברר כי הנאשם סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא בגולני (הוגשו תעודות בגרות ושחרור). נטען כי הנאשם אמור היה להיקלט כעובד בבית חולים הדסה, הליך שנגדע בשל מעצרו. על כן נטען כי יש להשית על הנאשם עונש שיקומי, שהוא העונש המתאים.

5. לא ניתן להתעלם מחומרת מעשיו של נאשם 2, מעשים המבוצעים באפלה וחשיפתם קשה. מדובר בהתנהלות עבריינית הפוגעת בסדרי חברה בסיסיים, ועל הענישה לשקף גם את אלמנט ההרתעה. יחד עם זאת, פרט לעובדה שמדובר בצעיר ללא הרשעות, צודק בא כוחו בטענה כי יש לגזור את עונשו תוך התאמה לעונש המוסכם שנגזר על הנאשם העיקרי, הוא נאשם 1, אשר נדון כאמור ל – 10 חודשי מאסר בפועל בגין העבירה המושלמת ועבירה נוספת, כאשר מדובר באדם שבעברו הרשעות לא מעטות.

6. על כן, ואף שניתן לקבל את מתחם הענישה לו טענה המאשימה, אני גוזר על הנאשם כלהלן:

א. מאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים, בניכוי ימי מעצרו. המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות בבית החולים הדסה הר הצופים, בימים א' – ה', בין השעות 08:00 עד 16:30. תחילת ביצוע העבודות יהיה ביום 11/9/13, כמפורט בחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות.

ב. מאסר מותנה לתקופה של שישה חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ב' אב תשע"ג, 09 יולי 2013, במעמד בא-כוח המאשימה, בא-כוח נאשם 2 ונאשם 2 בעצמו.