1. בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 19.7.15 אשר במסגרתו נתקבלה התביעה לאכיפת הסכם מר שנחתם בין הצדדים ביום 26.10.2006, והמבקש חוייב לרשום לאלתר את זכויות המשיב במקרקעין על פיו.

2. תגובת המשיב נתבקשה ונתקבלה וזכות תשובה לב"כ המבקש – לא נוצלה על ידו.

3. כמפורט בפסק הדין, ניתן הוא לאחר שנקבעו מספר ישיבות, וכן נוהלו תכתובות שונות שתמציתן היא כדלקמן:

א. בישיבה מיום 2.5.13 ציין ב"כ המבקש כי היתה קיימת מורכבות בהשלמת הרישום והעריך את סיום כלל הטיפול בתוך 45 יום. נוכח האמור נדחה המשך הדיון לקבלת עדכון ב"כ הנתבע בדבר השלמת הטיפול ליום 1.7.13.

ב. ישיבה נוספת שנקבעה ליום 21.10.13 לאחר שלא הושלם הרישום, נדחתה נוכח נסיבות אישיות של ב"כ המבקש.

ג. בישיבה מיום 7.11.13 הודיע ב"כ המבקש כי התקבל כל הנדרש והוא עומד בפני השלמת רישום צו הירושה ובכלל זה חלקו רישום של המשיב.

ד. בישיבה נוספת מיום 12.3.14 הודיע ב"כ המבקש על תקלות רישומיות הנובעות מטעויות סופר ועל עיכוב ברישום שנגרם עקב שביתה בלשכת רישום המקרקעין, ועדכן, כי באותו היום, נקבעה לו פגישה בלשכת רישום המקרקעין, תוך שיוצא הוא אליה הישר מאולם בית המשפט.

ה. משלא קודם דבר, נקבעה ישיבה נוספת ליום 18.11.14 אליה לא התייצב ב"כ המבקש, ובלית ברירה, נדחה הדיון ליום 2.12.14 שבו הודיע האחרון כי תיק העסקה הופקד בלשכת רשום המקרקעין לרישום.

ו. הסתבר שלמרות הצהרות ב"כ המבקש, לא הושלם הרישום, ובעקבות בקשה שהוגשה על ידי המשיב ביום 10.2.15 נתבקשה תגובת ב"כ המבקש אשר נותרה מיותמת, על אף שהומצאה לו עוד ביום 24.2.15. בנסיבות אלה הוגשה הבקשה לקבלת התובענה (כמו גם בקשות קודמות לה מיום 11.12.13 ומיום 23.1.14).

ז. על רקע התנהלות המבקש שאישר למעשה מחויבותו עפ"י הנטען ע"י המשיב, מחויבות בה למרבה הצער, לא זו בלבד שלא עמד, אלא שאף מצא לנכון לנתק מגע ולא לעדכן בדבר מצב הטיפול בתיק וזאת למרות פניות שנעשו אליו, לרבות החלטתי מיום 10.2.15 בעניין זה, ניתן פסק הדין.

4. תמצית טיעוני המשיב היא כי פסק הדין ניתן לאחר הגשת כתב הגנה ובלא לקיים הליך הוכחות. לגופו של עניין טוען המבקש, כי רישום הזכויות הוא עניין מסובך ביותר וצפוי לארוך זמן רב, ומדגיש כי מסר במעמד החתימה את החזקה במקרקעין למשיב ואף חתם על כל המסמכים הנדרשים. בנסיבות אלה היה מקום לקבוע מועד לשמיעת ראיות ולא ליתן את פסק הדין בהעדר הצדדים.

5. בדיקת מערכת "נט המשפט" מלמדת כי פסק הדין הומצא למבקש כדין בתאריך 28.7.15 כאשר בקשתו לביטולו הוגשה רק חמישה וחצי חדשים אח"כ, בתאריך 10.1.16, וזאת בניגוד לתקנה 201 לתקסד"א ומבלי שהוגשה על ידו כל בקשה להארכת המועד לעשות כן. כן נמנע המבקש מצירוף תצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה, למעט תצהיר לקוני מטעם בא כוחו, שאין בו דבר לעניין עובדות הבקשה.

6. בנסיבות האמורות, נראה כי אין יסוד לטענת המבקש בדבר ביטול פסק הדין מתוך חובת הצדק, וספק רב קיים אף בנוגע לזכותו לביטול פסק הדין מטעמים של שיקול דעת בית המשפט. לעניין זה לא הובררה סיבת מחדלו של המבקש ונראה כי בהינתן אישורו למעשה למחויבותו כנטען בכתב התביעה, גם סיכויי הצלחתו בה מסופקים ביותר. לכך יש להוסיף כי המדובר בהסכם שנחתם בין הצדדים עוד לפני כמעט עשור שנים (26.10.2006) וכי המדובר בתביעה שהוגשה עוד ביום 23.9.2012 – לפני כשלש וחצי שנים.

מהאמור לעיל אני מתקשה לראות את התועלת שתצמח מביטול פסק הדין.

7. למרות האמור, לפנים שורת הדין ועל רקע הכלל בדבר מתן עדיפות לזכות הגישה לערכאות, אהיה נכון לבטל את פסק הדין אם עדיין ירצה בכך המבקש, ככל שישולמו על ידו ההוצאות שנקבעו בסעיף 4 ג' לפסק הדין, לא יאוחר מיום 16.5.16.

8. עם קבלת הודעת ב"כ המבקש על ביצוע האמור במלואו ובמועדו בצירוף אסמכתא על ביצוע התשלום, תינתן החלטה משלימה. בהעדר הודעה יובן כי המבקש חוזר בו מבקשתו והיא תמחק, בלא צורך בהחלטה נוספת.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ו, 18 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.