<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד כוחן

הנאשם: נוכח

פרוטוקול

הנאשם:

יש לי חניה ליד הבית, החניה קיימת מאז שנות ה- 80. יש לחניה שער ברזל. פרקתי את שער הברזל ושמתי קיר בלוקים. שטח הקיר כ- 5 מטר. הקיר הוא מצד אחד של הכביש. אני סגרתי את החניה לגמרי כי נדרסו שם ילדים.

לאחר ש"כ המאשימה מראה לי את התמונות אני מבהיר כי אני בניתי קיר ולו פתח – חלון ואותה חניה היתה מקורה באסבסט והחלפתי את האסבסט באיסכורית.

ב"כ המאשימה:

אני מבהיר כי היתה במקום חניה קיימת והבניה התבטאה בסגירת קיר אחד של החניה ותוספת חלון וקירוי הגג.

לאור דברי הנאשם אבקש להרשיע אותו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

<#5#>

הכרעת דין

הנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום.

לפיכך - הנני מרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום שעניינה ביצוע עבודות בניה ושימוש הטעונים היתר ללא היתר.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תשע"ג, 17/03/2013 במעמד הנוכחים.

התובעת טוענת לעונש:

מציג תמונות של המבנה סומנו ת/1. עד היום הנאשם לא פנה לקבלת היתר חרף חלוף הזמן מאז גילוי העבודה. בנסיבות העניין אבקש להטיל צו הריסה, קנס בהתחשב בסעיף 113 לחוק העונשין בין 5000 – עד 6000 ₪. חתימה על התחייבות וכפל אגרות.

הנאשם טוען לעונש:

אני נשוי, יש לי 7 ילדים. אני עובד עצמאי כקבלן בחקלאות. אני סגרתי את החניה כיוון שנדרסו שם שילדים והרחקתי את הכניסה.

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של ביצוע עבודות בניה ושימוש הטעונים היתר ללא היתר בכך שהוא פירק, בנה מחדש חלק מחניה מקורה בשטח של כ- 18 מ"ר.

ב"כ המאשימה טען בפני ומנה את השיקולים שצריכים להנחות בהטלת העונש בתיק זה וציין כי לטענתו מתחם העונש ההולם הינו כולל את העונשים הבאים: קנס שנע בין 5000 ₪ ל- 6000 ₪, כפל אגרה, התחייבות וצו הריסה.

הנאשם הבהיר בטיעוניו כי המדובר הוא בבניה פעוטה וכי הוא עשה את פעולות הבניה ופירוק גג האסבסט מאחר והיציאה מהחניה היוותה סיכון תחבורתי.

בהתאם לסימן א 1 לפרק ו' לחוק העונשין, מלאכת גזירת הדין תעשה בשני שלבים: קביעתו של מתחם העונש ההולם ולאחר מכן גזירת הדין בגדרי מתחם העונש.

השיקולים הקשורים בקביעת מתחם העונש ההולם קבועים בסעיף 40 ט' לחוק העונשין. בנוסף לכך קובע סעיף 40 ח' כי מקום שהמתחם כולל עונש של קנס יש להביא את מצבו הכלכלי של הנאשם לצורך קביעת מתחם עונש הולם לעניין הקנס.

בעניין מתחם העונש ההולם, הבאתי בחשבון את היקף הבניה, יעודה, את העובדה כי המדובר בבניה בקרקע שיעודה אינו מונע השגת היתר.

לאור השיקולים האמורים ובשים לב לערך המוגן בעבירות מסוג זה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בנסיבותיו של מקרה זה כולל את העונשים הבאים: קנס בסכום של אלפי שקלים, חיוב באגרה, חיוב בחתימה על התחייבות ומתן צו הריסה שביצועו יעוכב.

אשר לגזירת העונש, נתתי דעתי לכלל נסיבות העניין כפי שבאו מפי הצדדים.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס בסך של 2000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל מיום 1.5.13 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

אני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית על סך של 3000 ₪ וזאת להימנע למשך תקופה של שנתיים מהיום מביצוע אחת העבירות לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה. היה והנאשם לא יחתום על ההתחייבות, הוא יאסר לכפיית החתימה על ההתחייבות למשך 7 ימים או עד שתחתום על ההתחייבות, לפי המוקדם.

אני מחייב את הנאשם לשלם אגרת בניה בסך של 567 ₪.

סכום האגרה ישולם לא יאוחר מאשר 30 יום מהיום.

הנני מורה על הריסת הבניה המתוארת בכתב האישום, בגינה הורשע הנאשם בתיק זה. צו הריסה זה יכנס לתוקף בתום 18 חודשים ממועד מתן גזר הדין, אלא אם ישיג הנאשם היתר בניה כחוק לבניה זו.

זכות ערעור לבימ"ש מחוזי תוך 45 יום מהיום.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תשע"ג, 17/03/2013 במעמד הנוכחים.