1. בקשה לקונית של מי שאינו בעל דין לעין בתיק דנן ( להלן:"התיק")שלא הגשה על טופס כנדרש בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשסג 2003( להלן:"תקנות העיון")
2. העילה המרכזית לבקשה, נעוצה בטענה שהמשיב שהוא צד לתיק שכנו של המבקש,שפיצל דירתו באופן לא חוקי ועיון בתיק נחוץ לתביעה אזרחית נגדו.
3. המשיב,טען שדין הבקשה להדחות ושיש לחייב המבקש בהוצאות.הוא לא התכחש לשכנות, ולקיום ההתדיינות אזרחית, אך טען שטעמים המרכזיים הבאים מצדיקים לדחות הבקשה: א. המבקש ובנו תקפו את המשיב ומשפחתו הזיקו לרכושם ב. המבקש לא צד לתיק והמשיב פעל כנדרש בהחלטה שנקבעה בתיק שמתבקש לעיין בו. על כך הגיב המבקש וטען כי הינו צד להליך בהיותו, לטענתו קורבן לעבירת הבניה .
4. בקשה אמנם הוגשה בתחילה שלא על טופס כנדרש, אך בודאי שלאחר תגובות הדדיות נענתה חובת גילוי והנמקה שביסוד הטופס ולא ראיתי לדחותה מטעם פורמאלי הזה .אגב בתחילה והואיל ובשכנים עסקינן ,נתנה הזדמנות להסכמה, אך לאחר עיון נוסף בתגובה וטיב יחסי השכנות העולים מהמקרה, לא מצאתי להמתין לה.

הכרעה

1. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי שדין הבקשה להתקבל והמשיב יישא ב400 ₪ בגין הוצאות הדיון .
2. בתמצית, אזכיר שאף אדם שאינו בעל דין זכאי לעיון משלא נמצאו נימוקים המצדיקים לגרוע מזכותו לרקע הפרמטרים הרלבנטיים בתקנות העיון ובפסיקה. ואבהיר הנימוקים המרכזיים .

הנימוקים

1. נקודת המוצא מעוגנת בכלל המקנה לכל אדם ,אף אם אינו צד להליך, זכות עיון שפורשה כנגזרת בעיקר מהעיקרון החוקתי של פומביות הדיון. זכות העיון, אינה מוחלטת אלא יחסית . לפיכך, טעונה איזון מול זכויות ואינטרסים מנוגדים.לצורך הבנת נקודת האיזון בין הזכויות במקרה הקונקרטי, על המבקש העיון, לגלות ולהבהיר נימוקיו המרכזיים אך הנטל לשכנע כי מתקיימים הטעמים לחריגה מהכלל נותר על כתפי המתנגד לעיון לשם כך לא די בטענה כוללנית .
2. הלכה היא ש:" בהתאם לנקודת מוצא זו וכעניין פרשני לצורך יישום התקנה הנדונה, נקבעו שלושה שלבי בחינה לתקנות העיון - ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו.... אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט" . על כך, בלא למצות ראו באסמכתאות אלה: א. בס' 4 לתקנות העיון .ב. כב' השופטת ביניש בבג"צ 97 / 5917 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים ( לא פורסם, 8.10.09)( להלן:"עניין האגודה ") על המבחין התלת שלבי וסוגית הנטלים ראו שם בפסקאות 24 ו25. ג. כב' השופט גרוניס ברע"א 8521/09 בירן נגד הרמולין ( 29.11.12) ( להלן:"עניין בירן")ד. כב' הרשם שני בבג"צ 10003/08 עו"ד תומר לוי נד מדינת ישראל ( לא פורסם 5.4.12) ( עניין "עו"ד תומר לוי") ג. כב' הרשמת לוין בבג"צ 08 / 2633 חדשות 10 בע"מ נ' דובר צה"ל ( לא פורסם, 30.7.2009)( להלן:"עניין חדשות 10")

מן הכלל אל הפרט

1. במקרה דנן, יש להתיר עיון לרקע מבחן שלשת השלבים.הן לא הוצג איסור לעיון, הבקשה לגופה מוצדקת לרקע התדיינות אזרחית שאין מחלוקת שמתנהלת ,משלא הוצגו נימוקים המצדיקים שלילה מוחלטת של זכות עיון או טעמים להגבלת הקפה (והשוו לעניין בירן). מובן שאין באמור כדי להכריע או לרמז בדבר גורל הסכסוך האזרחי או האחר שבין השכנים .
2. המזכירות תודיע

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ג, 20 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.