1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 24.6.12 בכפר סבא.

2. לטענת התובעת/הנתבעת שכנגד נסעה עם רכבה. לפתע, רכב שחנה פתח את הדלת באופן פתאומי, לאחר שכבר חלקו הקדמי של רכבה חלף על פניו וגרם לנזק לרכבה במראה, דלתות וכנף.

3. הנתבעים/תובעים שכנגד טענו כי רכב הנתבעים חנה במקביל למדרכה והנתבע 3 רכן פנימה לתוך הרכב על מנת לסדר את הבוסטר של ילדו. בעוד הדלת האחורית שמאלית פתוחה, הגיח רכב התובע מאחור בחוסר זהירות ופגע ברכב הנתבעים.

דיון:

4. התובעת חזרה בפני על גרסתה לפיה נסעה עם רכבה וכאשר חלפה על פניו פתח לפתע התובע את דלת הרכב, פגע במראה ושרט את הרכב. התובעת טענה כי נסעה באיטיות ועצרה מיד לאחר התאונה בסמוך לרכבם של הנתבעים. התובעת טענה כי בתה הגיעה למקום והנתבע 3 טען בפניה כי הוא האשם בתאונה.

בתה של התובעת טענה כי אמה הזעיקה אותה למקום והיא הגיעה לאחר מספר דקות. הנתבע 3 טען באוזניה, לטענתה, כי הוא האשם בתאונה ונתן לה את פרטיו. הבת טענה כי רכב התובעת היה קרוב לרכב הנתבעים וכי רכב הנתבעים נבדק ע"י שמאי רק כחודש ושבוע לאחר מועד התאונה.

5. הנתבע 3 גם הוא חזר על גרסתו וציין כי הרכב חנה והוא הכניס את ילדיו מהצד הפונה למדרכה. הנתבע 3 לא הצליח לסגור את רצועת הבוסטר ועל כן לאחר שווידא כי הכביש ריק ירד מהמדרכה ופתח את הדלת האחורית הפונה לכביש על מנת לנעול את הבוסטר. בשעה שהיה רכון פנימה לתוך הרכב והדלת צמודה לגבו, שמע רעש והבחין ברכב התובעת שנעצר 10-20 מטר קדימה בכביש. הנתבע 3 הכחיש כי הבת הגיעה למקום וכי הודה באשמתו לתאונה. הנתבע 3 טען כי שוחח עם הבת רק באותו הלילה בטלפון וכי דיווח לחברת הביטוח מיד לאחר קרות התאונה וכי עיכובים בחברת הביטוח הם שגרמו לבדיקת הרכב ע"י שמאי במועד מאוחר.

הנתבעת 2 טענה אף היא כי בעלה הכניס את הילדים לרכב ואז ניגש לדלת האחורית הפונה לכביש על מנת לחגור את הבוסטר. בשעה שהנתבע 3 נרכן לתוך רכב והדלת היתה פתוחה במקצת, הגיחה התובעת בנסיעה מהירה, פגעה בדלת ונעצרה רק לאחר מספר מטרים. גם הנתבעת 2 הכחישה כי הבת הגיעה למקום התאונה וטענה כי הבת שוחחה עם הנתבע 3 רק מאוחר באותו הערב.

6. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על מי מהצדדים.

כידוע, המוציא מחברו עליו נטל הראיה. קרי, הנטל מוטל על התובעת בתביעתה ועל התובעים שכנגד בתביעתם הם.

במצב דנן של שתי גרסאות אל מול שתי גרסאות, כאשר לא מצאתי מקום להעדיף גרסה אחת על פני האחרת ולא נמצאו סתירות ביניהן, אין בידי לקבוע כי התובעת או התובעים שכנגד הטו את כף המאזניים לטובתם ומשלא עמדו בנטל, דין התביעה והתביעה שכנגד להידחות.

7. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות הן את התביעה והן את התביעה שכנגד.

8. סוף דבר: התביעה והתביעה שכנגד - נדחות.

בהתחשב בנסיבות העניין, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

באשר לסכום שהופקד ע"י התובעת בפיקדון בקופת בית המשפט, הרי שלאור כך שהתובעת לא התייצבה לדיון בשל בלבול שנוצר עקב איחוד התיקים והזימונים השונים שהוצאו לדיונים, אני מורה על השבת סכום הפיקדון לידי התובעת/הנתבעת שכנגד.

לטיפול המזכירות.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ח אלול תשע"ג, 03 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.