הנאשם הורשע על פי הודייתו במסגרת הסדר טיעון בגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 333 + סעיף 335(א)(1) יחד עם סעיף 335(א1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

נסיבות ביצוע העבירה מפורטות בכתב האישום, והן נוגעות לסכסוך שהתגלע בין הנאשם לבין אשתו (להלן: המתלוננת), כאשר היה נתון בגילופין שאז נטל סכין מטבח, בעלת להב של 10 ס"מ, ודקר בה את המתלוננת בבית החזה וגרם לה לחבלה חמורה. כתוצאה מהדקירה אושפזה המתלוננת בבית חולים לתקופה של 4 ימים.

כפי שצוין הודייתו של הנאשם באה במסגרת של הסדר טיעון שבו תוקן כתב האישום והצדדים הגיעו לעונש מוסכם שלו יעתרו בפני בית המשפט, לפיו יוטלו על הנאשם 3 שנים לריצוי בפועל וכן יופעל מ"ת לתקופה של 3 חודשים בחופף לעונש המאסר שיוטל כאן, כך שסך הכל ירצה הנאשם עונש מאסר לתקופה של 3 שנים.

ב"כ המאשימה נימקה את הסדר הטיעון בכך שהנאשם הודה, חסך מזמנו של בית המשפט זהו לו מאסרו הראשון, והעונש מצוי במתחם הסבירות ככל שהוא מתיחס לנסיבות ביצוע העבירה ותוצאתה ונסיבות גילו ועברו.

עוד הוסיפה וציינה כי ההסדר הוא על דעתה והסכמתה של המתלוננת, שפתחה בהליכי גירושין מן הנאשם, כך שהסכנה הנשקפת מן הנאשם למתלוננת בעתיד לאור כוונת המתלוננת להיפרד ממנו, תלך ותקטן.

ב"כ הנאשם ביקשה כי אכבד את הסדר הטיעון בציינה את הודייתו וחרטתו של הנאשם. לדבריה, הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו, הוא מבין כי במעשיו הביא לפירוק התא המשפחתי – דבר שהוא מצר עליו מאוד. כך הוא מצר על הנזק שנגרם למתלוננת. הנאשם מצוי בארץ בהליכי התאזרחות וסביר להניח שבעקבות הליך הגירושין שבו פתחה המתלוננת, הליך ההתאזרחות לא יסתיים בקבלת אזרחות על ידי הנאשם, דבר שיביא בסופו של יום לגירושו של הנאשם מן הארץ חזרה למולדובה.

בבחינת ההסדר על פי אמות המידה המנחות בע.פ. 1958/98 פלוני נ' מ"י, מצאתי כי ההסדר מצוי במתחם הסבירות , אף כי בסטיה מסוימת לכיוון הקולא .

אם בכל זאת החלטתי לכבד את הסדר הטיעון וכפי שהוצג על ידי הצדדים, הדבר נובע בעיקרו של דבר משני שיקולים מכריעים – האחד נעוץ בעובדה שזהו מאסרו הראשון של הנאשם, שלו, מן הסתם יהיה אפקט מרתיע לעתיד לבוא, השני בעובדה שהצדדים מצויים בהליכי גירושין , דבר שמקטין את הסיכון למתלוננת מפני הנאשם ולהישנות המעשה.

עוד לקחתי בחשבון את העובדה שהנאשם הודה וחסך מן המתלוננת את מעמד מתן העדות, נטל אחריות על מעשיו והביע צער וחרטה על הפגיעה במתלוננת . כך גם נתתי משקל להסכמתה של המתלוננת להסדר הטיעון האמור.

לאור כל הנ"ל החלטתי לכבד את הסדר הטיעון ולדון את הנאשם לעונשים הבאים כדלקמן:

3 שנות מאסר לריצוי בפועל. המאסר יימנה החל ביום מעצרו בתאריך 21.9.2012.

12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי שבמשך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, לא יעבור הנאשם כל עבירת אלימות מסוג פשע.

אני מפעיל את עונש המאסר שהוטל על הנאשם בת.פ. 29445-11-11 של בית משפט השלום בתל אביב, ולתקופה של 3 חודשים בחופף לעונש המאסר שהוטל כאן.

סך הכל ירצה הנאשם מאסר לתקופה של 3 שנים.

לאור הימנעותה של המאשימה מבקשה להטלת קנס והפעלת ההתחייבות שהוטלה על הנאשם בת.פ. 29445-11-11 בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, אמנע מהטלת קנס והפעלת ההתחייבות כאמור.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום